הצניחה היא שינוי אנטומי במיקום בחלל האגן של אחד האיברים. מידת הצניחה של אברי האגן ניתנת לדירוג והיא נבדקת בזמן מאמץ יזום, כמו שיעול או לחיצה כלפי מטה, בשכיבה ו/או  עמידה.  גיל, מין, לידות מרובות, אורח חיים ומחלות הן רק חלק מהגורמים לצניחת איברי האגן.

מאת: הדר מסלטון

 גיל, מין, לידות מרובות, אורח חיים ומחלות הן רק חלק מהגורמים לצניחת איברי האגן. שיעול, עיטוש, קפיצה, ריצה, צחוק, הרמת חפצים או ילדים, הם רק חלק ממה שעלול לגרום ללחץ על אברי האגן  ולצניחתם.

 

הצניחה היא שינוי אנטומי במיקום בחלל האגן של אחד האיברים. מידת הצניחה של אברי האגן ניתנת לדירוג והיא נבדקת בזמן מאמץ יזום, כמו שיעול או לחיצה כלפי מטה, בשכיבה ו/או  עמידה.

דרגות הצניחה של רצפת האגן:

דרגה ראשונה: הצניחה יורדת עד מחצית עומקו של הנרתיק.

דרגה שנייה: הצניחה יורדת עד פתח הנרתיק.

דרגה שלישית: הצניחה נמצאת מחוץ לפתח הנרתיק ומפריעה מאוד בחיי היומיום, הן בשל נוכחותה כגוף זר והן בשל נטייתה לסבול משפשוף ודמם.

 

איפה זה?

בתחתית האגן נמצאת רצפת האגן המורכבת מקבוצות שרירים ורקמות חיבור- שביחד יוצרים את הערסל שמצד אחד חזק, תומך ומחזיק את כל אברי האגן והבטן ומונע את צניחתם ומצד שני עליו להיות גמיש על מנת  לאפשר מעבר להפרשות הגוף, לידת תינוק וקיום יחסי מין. כמו כן רצפת האגן מלאה בכלי דם ומעוצבת ע"י עצבים רבים.

איך מזהים?

כאב בעומק הנרתיק בזמן קיום יחסי מין או אי יכולת לשמור טמפונים בנרתיק. כשהצניחה הולכת ויורדת, פעמים רבות היא תתגלה דווקא לקראת סוף היום, עקב התעייפות שרירי רצפת האגן. ואז הביטוי שלה יהיה תחושת גודש ולחץ על הפתח ממנו היא מנסה לצאת (נרתיק או פי-טבעת), עם או בלי התבלטותה החוצה. מצב נוסף בו היא יכולה לצאת, בכל שעה משעות היום, זה כאשר ההתרוקנות על האסלה תהיה מלווה בלחיצות. כאשר קיימת כבר צניחה גדולה מאוד ייתכן ולא תתאפשר כלל התרוקנות מבלי ההכרח להכניסה קודם למקומה באופן ידני.

 

לא הרבה נשים יודעות שרופא מתמחה בתחום נקרא אורוגניקולוג. אורוגניקולוגיה זהו תחום רפואי המוקדש לבעיותיהן של נשים הסובלות מרפיון רצפת האגן. רצפת האגן נרפית כתוצאה מלידה. בעת מעבר הילוד בתעלת הלידה מתרחשים שינויים אנטומיים המחלישים את השרירים והרצועות התומכים ברחם, בכיס השתן ובמעי - מתחת. ככל שהאישה תלד ילדים רבים יותר, ככל שילדיה יוולדו כבדים יותר וככל שלידותיה תהינה קשות יותר כך יגברו סיכוייה לסבול מבעיות של רפיון רצפת האגן.

 

איך מטפלים?

גזית מרגלית, פיזיותרפיסטית בתחום, תסביר איך היא ממליצה לטפל בבעיה הנקראת "צניחת איברי האגן".

"הטיפול הפיזיותרפי הוא טיפול קלאסי של שיקום הכולל הכרות עם טווח התנועה המלא של השרירים (מהו מצב מנוחה ומהו שיא כוח הכיווץ). שיפור הכח והסיבולת ובהמשך "איתגור" השרירים ע"י עבודה בתוך תנועה. (מה שאנחנו מכירים מתרגול פילאטיס ויוגה הוא בעצם תרגול רצפת אגן למתקדמות...) בנוסף- שינוי התנהגותי- מדברים על דרכים לשנות התנהלות יומיומית- איך להרים, כמה אפשר, מתי צריך לנוח ועוד".

טיפול בשרירי רצפת האגן יכול לכלול גם עיסוי- השריר הוא שריר. אם יש לו צלקת- היא תגביל את יכולת המתיחה והכיווץ שלו. ע"י עיסוי (חיצוני ופנימי) ניתן לשפר גם את יכולת ההרפיה וגם את יכולת הכיווץ שלו.

הטיפול, כפי שניתן לראות הוא טיפול ארוך (סביב שעה, אפילו בקופות החולים) ומאוד מקיף. פעמים רבות עולים בו דברים לא קלים שהאישה לא התמודדה איתם זמן רב אם בכלל. יש מקרים בהם הארכת הטיפול נובעת מהמקום הזה".

 

ישנם מכשירים העוזרים לטיפול?

"ביופידבק (מכשיר הנותן משוב על כיווץ בזמן אמת), האישה מכווצת ורואה על המסך כמה חזק ולמשך כמה זמן הצליחה לכווץ ומצד שני- האם מצליחה להגיע למצב מנוחה מלאה (יש בעיות רבות הנובעות מעבודת יתר של השרירים המוכרת בהן היא כאבים בעת קיום יחסי מין).

מכשיר נוסף הוא הגירוי החשמלי שמתאים במקרים יותר מורכבים של אטרופיה/ חולשה ניכרת של השרירים וחוסר התקדמות בטיפול."

 

האם זה נכון שגניקולוגים אינם יודעים לאבחן את מצב רצפת אגן?

"אני חושבת שרוב הגניקולוגים יודעים להסתכל על מצב רצפת האגן אבל האוריינטציה שלהם היא אחרת. כשהם מקבלים אישה לביקורת (במיוחד אחרי לידה) הם בעיקר רוצים לראות שהרחם חזר לגודלו התקין. לצערי, רובם הגדול לא מתייחס למצב רצפת האגן ולעיתים מטופלות שלי מספרות שגם כשהן שואלות ספציפית, הן מקבלות תשובה לא מחייבת כמו "הכל בסדר"...

 

מה אורוגניקולוג ימליץ?

 "ניתוח לתיקון צניחה (בדר"כ כולל גם תיקון דליפת שתן, גם אם אין בפועל, כי יתכן שהצניחה יוצרת מצב ה"מסתיר" את הדליפה). בעבר היו מקרים בהם נשים היו יוצאות מהניתוח לתיקון צניחה ומגלות כי יש להן בעיה חדשה- דליפת שתן...), אופציה נוספת היא טבעת (פסארי) לנסות למנוע את החמרת הצניחה ע"י מתן תמיכה לאיברי האגן דרך הנרתיק. (יש היום טבעות מסוגים שונים קבועות ולהחלפה עצמאית, בהתאם למצב וגיל האישה- רצון בהריונות, קיום יחסי מין ועוד. יש רופאים המטפלים מקומית במשחות אסטרוגן (הנותן אפקט חיזוק) ויש רופאים (לשמחתי הרבה) שעובדים בצמוד לפיזיותרפיסטית אורוגניטלית או לפחות מאמינים בגישה ואז מפנים גם לפיזיותרפיה.

בדומה לשרירים אחרים בגוף, אם לא מתרגלים את שרירי רצפת האגן, הם מתנוונים ולכן, מומלץ לתרגל באופן שוטף את שרירים אלו, בכדי לשמור על תקינותם.

 

האם יש טעם לעבוד על חיזוק שרירי האגן עוד בטרם נכנסתי להריון?

"הטיפול חשוב ומומלץ במיוחד לנשים שעדין לא נכנסו להריון. הרפואה היום בארץ ובעולם מדברת על רפואה מונעת. כמו שאנו מבינים היום את חשיבות הפעילות הגופנית בכלל צריך להקדיש זמן ומקום גם לפעילות הספציפית של רצפת האגן. שהיא גם חלק ממערכת ייצוב הגוף ויש לה משמעות רבה למשל במניעת כאבי גב שלא לדבר על איכות חיים למי שכבר סובלת מכאבי גב או מכאבים ביחסי מין.

כמו כל שריר רצוני אחר בגוף- ככל שנאמן אותה, כך תהייה מערכת שרירי ריצפת האגן מאומנת יותר. גמישה וחזקה יותר ולכן- חשופה פחות לנזקים ובעיות ובעלת יכולת התמודדות טובה יותר עם אתגרים כגון גיל המעבר, הריון, לידה ושיקום לאחר לידה."

חשוב לזכור כי אם את כבר סובלת מבעיה כלשהי ברצפת האגן, חובה להתייעץ עם רופא מומחה לפני התרגול.

ד"ר בני פיינר, מומחה ברפואת נשים, אורוגינקולוגיה וניתוחי רצפת האגן ממליץ לאשה הסובלת מצניחת אברי האגן לעבור הערכה רפואית מלאה, ורצוי שתעשה ע"י מומחה באורוגינקולוגיה ושיקום רצפת האגן, במטרה לאבחן את מהות הבעייה, לאמוד את מידת החומרה ואת השפעתה על תפקוד המערכות השונות המתנקזות לרצפת האגן (מערכת השתן התחתונה, מערכת הרבייה והמעי) כמו גם את מידת הפגיעה באיכות החיים. הערכה זו כוללת ראיון רפואי (לעיתים נעשה גם שימוש בשאלונים ספציפיים לתחום רפואת רצפת האגן), בדיקה גופנית ובמידת הצורך הפניית האשה לבדיקות עזר כגון בדיקות מעבדה רלוונטיות ובדיקות הדמייה.

"על מנת להציע פתרון כוללני למטופלת הסובלת מצניחת אברי האגן קיימת חשיבות רבה לשיתוף פעולה בין הרופא המומחה בשיקום רצפת האגן לבין הפיזיותרפיסטית העוסקת בתחום זה וכך גם אני נוהג באופן אישי", אומר ד"ר פיינר.

 

בשונה מפיזיוטרפיסטית, איזה טיפול יש לאורוגניקולוג להציע?

"בדרגות החומרה המתקדמות יותר של צניחת אברי האגן נדרשת על פי רב התערבות מעבר למה שניתן להשיג ע"י פיזיותרפיה בלבד. הטיפול במצבים אלה נחלק לטיפול שמרני המבוסס על התאמת תומכן (בלועזית 'פסרי') נרתיקי, ולטיפול לניתוחי. מטרת הניתוח לשחזר את את האנטומיה הנכונה ע"י תיקון הפגמים ברקמה הכושלת ויצירת תמיכה חדשה לאברים הצנוחים תוך שימור התפקוד התקין של שלפוחית השתן והמעי ואף התפקוד המיני העלולים כולם להיפגע כתוצאה מהצניחה. את הניתוחים ניתן לבצע דרך חתך בדופן הבטן או בלפרוסקופיה (טכניקה ניתוחית מתקדמת העושה שימוש במספר פתחים זעירים בדופן הבטן) או דרך הנרתיק. ניתן לתקן את הצניחה ע"י חיזוק הרקמה הטבעית או להשתמש בשתל (רשת) סינטטי. תכנון הניתוח נעשה בהתאם לסוג הצניחה ומידת חומרתה ובהתאם למצבה הבריאותי של האשה, ניתוחים קודמים שעברה והעדפותיה".