הלידה היא אחד האירועים המרגשים ביותר בחייה של האישה. התחושה של יצירת החיים היא התרוממות הרוח האדירה ביותר, וכמעט שאין חוויה שתשווה לה. עם זאת, יש מספר בעיות מהן סובלות נשים אחרי לידה.

 

נשים רבות מתקשות לחזור לעצמן בימים הראשונים לאחר הלידה. הן נגררות לבכי ולסערת רגשות, או מפתחות אדישות ודכדוך. תחושות אלו מלוות לעיתים בהרגשת אשמה, מאחר והאישה חושבת שהיא חייבת להיות מאושרת. חשוב לדעת שמדובר בתופעה שכיחה מאוד, וכל עוד היא עוברת לאחר מספר ימים, היא גם תקינה. עבור חלק מהנשים, הדיכאון לאחר הלידה אינו חולף, ונמשך חודשים ארוכים. קשר השתיקה והציפייה מצד כל המשפחה והסביבה החברתית לכך שהאישה תהיה מאושרת, גורמים לבושה גדולה, ולהימנעות מפנייה לסיוע. תחושת הבושה, גורמת לבעיה רק ללכת ולהחמיר. חשוב מאוד להיות ערים לשינויים בצורת ההתנהגות של האישה, ולנסות להפריד בין דכדוך הנובע מכאבים פיזיים, או מישיבה ממושכת בבית המגורים עם התינוק, לבין קושי נפשי חמור. חשוב לדעת שיש כתובות רבות לפנייה לעזרה, כולל דרך קופות החולים ושירות הפסיכולוגיה הציבורי. בנוסף, במידת האפשר כדאי לנסות לערב את בן הזוג בקשיים, כדי שיוכל להבין את מצבך. 

 

דליפת שתן היא אחת מהתופעות הלא מדוברות, אך הנפוצות ביותר, אותן חוות נשים לאחר הלידה. הלידה היא תהליך טראומטי לגוף כולו ולאזור האגן בפרט. במהלך הלידה עצמות האגן מתרחקות זו מזו, השרירים נמתחים עד קצה גבול יכולתם, ולעיתים מופיעים גם קרעים. המתיחה העזה של השרירים גורמת לעיתים לפגיעה בהם, ולהחלשה של יכולתם לאטום את השופכה. לעיתים, יתכן ושלפוחית השתן עצמה תצנח דרך הנרתיק לאחור, מה שיפגע בריקון מלא שלה. דליפת שתן יכולה לנבוע גם פשוט מהלחץ אשר הפעיל התינוק על השסתומים של שלפוחית השתן, או מפגיעה וקריעה של עצבים האחראים על תפקודה התקין. חשוב לדעת שישנם טיפולים רפואיים לבריחה ודליפת שתן, ואין שום הצדקה להמשיך לסבול מהבעיה בלי לקבל עזרה. 

 

מעבר לשינויים הפסיכולוגיים וההפרעות בשליטה על הסוגרים, הלידה משפיעה על הגוף כולו. היא גורמת לשינוי פיזיולוגי מתמשך, אשר מערב מספר רב של מערכות גופניות. ההיריון מלווה באגירה אדירה של נוזלים, אשר עלולים לגרום לדליות ברגליים, טחורים, ועומס על המערכת הקרדיו וסקולרית. חלק מההשפעות הללו עלולות להישאר חודשים לאחר הלידה, וחלקן יישארו להמשך החיים. החשק המיני עלול להיפגם, יחד עם ירידה בתדירות המחזור החודשי, עקב הפרשת הורמון בשם פרולקטין בנשים מניקות. יש לנסות להיות רגישים לשינויים אלו, ובכל מקרה של קושי לפנות אל הרופא לקבלת סיוע וייעוץ.