אז מה לתפקיד האימהות ולארגונומיה? כמה פעמים ביום אנחנו מרימים את התינוק ממיטתו או מהעגלה בה שוכב? כמה פעמים ביום אנחנו מניקות אותו? כמה פעמים ביום מחליפים לו חיתולים? כמה פעמים ביום אנחנו יורדים אל הרצפה כדי להשכיבו על מזרן הפעילות או מרימים אותו ממנו? איך עושים זאת נכון מבלי לפגוע בגופנו.

מאת: נטע  אברהם בר-ניב B.P.T פיזיותרפיסטית מומחית לשיקום רצפת האגן. מנהלת "המרכז לטיפול משולב ברצפת האגן"

שירי כבודי-אביב

ארגונומיה מוגדרת כהתאמה של התפקיד וסביבת העבודה לעובד במטרה לשפר את ביצועו בעבודה ולשמור על בריאותו תוך מניעת נזקים מצטברים.

אז מה לתפקיד האימהות ולארגונומיה? כמה פעמים ביום אנחנו מרימים את התינוק ממיטתו או מהעגלה בה שוכב? כמה פעמים ביום אנחנו מניקים אותו? כמה פעמים ביום מחליפים לו חיתולים? כמה פעמים ביום אנחנו יורדים אל הרצפה כדי להשכיבו על מזרן הפעילות או מרימים אותו ממנו?

 

ובנוסף כמה פעמים אנחנו נאלצים לקפל את העגלה ולהכניסה לרכב? כמה בקבוקי מים אנחנו מרימים (כי צריך להרבות בשתייה במהלך ההנקה...) וחוץ מזה פתאום אנו נדרשים להרים ילדים בוגרים יותר שחפצה נפשם להידמות לאחיהם הרך הנולד ועוד....

 

אז מה עושים? ראשית נחים! כן, עד כמה שזה נשמע מוזר בתקופה שלאחר הלידה אנו נדרשים למנוחה במינון גבוה עוד יותר במהלך ההיריון ובכלל. הגוף עבר תהליך לידה ותהפוכות הורמונאליות ועתה הוא נתון לסכנת פגיעה.  הרקמות הרכות האמונות על תמיכה במערכת השלד לא מסוגלות למלא אחר הנידרש מהן והן אינן חזקות דיין. שרירי הבטן, הגב ורצפת האגן חלשים מאוד ולא מסוגלים לתמוך במערכת השלד ומכאן כי קיימת סכנה לבריאות הגב ולליקויים ברצפת האגן כגון דליפות שתן וצניחת איברים.

 

ואם מנוחה מוחלטת אינה אפשרית? אז מה עושים? התשובה ממזערים נזקים!

1. בוחרים עגלה קלת משקל הניתנת לקיפול והרמה בקלות יחסית.
2. בוחרים עגלה אשר ידית האחיזה שלה ניתנת לכיוונון וכך מתאימים את הגובה לגובה מסיע העגלה.
3. מתאימים את גובה משטח ההחתלה לגובה המותן של המטפל העיקרי.
4. התאמת גובה משטח השינה כגובה משטח ההחתלה.
5. הורדת מעקה המיטה בעת הכנסת והוצאת התינוק ממיטתו, כך נמנע הצורך בהרמת הידיים אל מעבר למעקה.
6. נמנעים מפעילות מאומצת הדורשת הפעלת שרירי בטן ואשר גורמת להיתהוותם של לחצים גבוהים בחלל הבטן.
7. בזמן ההנקה מקרבים את התינוק לשד ולא את השד אל התינוק.
8. בהנקה מניחים כרית לתמיכה ביד האוחזת בתינוק כך שהכתף תישאר בגובה האנטומי ולא תעלה או תרד מטה.
9. יש להקפיד על תמיכה לכפות הרגלים בעת הישיבה כך שהזוית במפרק הברך תהיה כ- 90 מעלות.
10. יש להקפיד על תמיכה באזור ע"ש התחתון למניעת לחץ ומאמץ מיותר באזור.
11. הרמת התינוק תעשה כשהוא קרוב ככל הניתן אליכן על מנת שלא יתפתח מנוף גדול ובכך עומס רב על עמוד שידרה ורצפת האגן.
12. ירידה לרצפה וממנה תוך ביצוע כיפוף ברכיים ולא בברכיים ישרות.
13. קימה מהמיטה דרך הצד להפחתת עומס על עמוד שידרה.
14. ביצוע תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן מיד לאחר הלידה – עוזר בחיזוק כמובן אך גם בפיזור הבצקות ושיפור אספקת הדם לאזור.
15. חזרה לפעילות גופנית רק אחרי כ-8 שבועות מהלידה ובאישור רופא מטפל בלבד תוך הקפדה על פעילות הדרגתית.
16. הימנעות מביצוע מאמצים כסחיבת בקבוקים, דליי מים וכו'... שרירי רצפת האגן, הבטן והגב חלשים מידי ולא יכולים לשאת תחת העומס הנגרם בעקבות פעולות מאומצות.
17. נשיאת התינוק במנשא הצמוד לגוף (רצוי בעל מערכת תמיכת גב טובה) ובעל ריפוד.
18. יש להימנע מעבודות בכפיפה וברכינה תוך כדי נשיאת התינוק.
19. יש להימנע מביצוע עבודות מאומצות בעת נשיאת התינוק.
20. רחצת התינוק עדיפה בכיור או באמבט שגובהו כגובה המותן של המטפל.
21. בסיום הרחצה יש לעטוף התינוק במגבת בעודו באמבט, להרימו ולקרבו ככל האפשר אל גוף המטפל עד להשכבתו על משטח ההחתלה.
22. בעת העברת התינוק למושב הרכב או בהוצאתו ממנו יש להתקרב ככל האפשר אל המושב. מומלץ כי רגל אחת תהיה מונחת בתוך הרכב עצמו.
23. בעת משחק עם הילד על הרצפה יש לנסות ולשבת על יד הקיר ולתמוך בגב עם כרית.