תינוקות נדבקים בחיידקי עששת מבני המשפחה ובעיקר מהאימא, במעבר רוק המכיל תמיד חיידקים דרך נשיקות, מוצץ, פיית בקבוק וכיוצא באלו. בגיל הגן הפעוטות עלולים להדבק מילדים אחרים. הידבקות בחיידקים יכולה להתרחש עוד טרם בקעו שיניים כלל לחלל הפה.

מאת: ד"ר רולי ברקוביץ', מומחית לרפואת שינים לילדים ברשת מרפאות שיניים כללית סמייל

 

כותרת השן שבפינו  בנויה משכבה חיצונית חלקה, יחסית שקופה, דקה וקשה ביותר שנקראת: זגוגית (אמאיל השן). מתחתיה, שכבת ביניים עבה יותר וקשה פחות שנקראת: שנהב (דנטין), בגלל צבעה הצהבהב. במרכז כותרת השן נמצאת תעלה שעוברת גם לאורך שורש השן עד עצם הלסת. בתעלה עוברים עצבים וכלי דם. זהו מוך השן.
ע"ג השן נמצא לרוב את רובד השן (פלאק חידקי) היא שכבה שמצטברת במהירות על הזגוגית ומורכבת משאריות מזון דביקות וחיידקים.

מהיכן מגיעים החיידקים?

תינוקות נדבקים בחיידקי עששת מבני המשפחה ובעיקר מהאימא, במעבר רוק המכיל תמיד חיידקים דרך נשיקות, מוצץ, פיית בקבוק וכיוצא באלו. בגיל הגן הפעוטות עלולים להדבק מילדים אחרים. הידבקות בחיידקים יכולה להתרחש עוד טרם בקעו שיניים כלל לחלל הפה.

כיצד נוצרת העששת? 

בכל פעם שאוכלים  מזון המכיל פחמימות או סוכרים החיידקים, המצויים ברובד שהצטבר על השן, מפרקים את הסוכר ויוצרים חומצות. החומצות עלולות להמיס את חומר השן וליצור חורים. זהו תהליך הפיך: הרוק שלנו מכיל מרכיבים המנטרלים את החומצות תוך 20- 40 דקות, וגם המינרלים שהומסו חוזרים ושוקעים ומשלימים בהדרגה את השכבה המומסת. אם תכיפות ואורך התקפת החומצהעוברת את יכולת הגוף לבנות מחדש את זגוגית השן נוצר הפגם העששתי בשן (חור בשן). צריכת פחמימות בתדירות  גבוהה תגרוםלמחלת העששת.

ממתק או לא ?

כיום ידוע שכל מאכל המכיל פחמימות, גם אם הוא לא מתוק, משמש קרקע מזון לחיידקים גורמי העששת.מאכלים מבצק, לחמים, חטיפים מכילים פחמימות. שאריות אלו נדבקות לשיניים לאורך זמן, כי בהיותן פחמימות מורכבות אינן מומסות בקלות על ידי הרוק. להבדיל ממאכלים מתוקים שבסיסם סוכרים פשוטים שנמסים ברוק, ונשטפים מהשן מהר יחסית. מחקרים הראו שרמת החומציות בפה נשארת גבוהה זמן רב יותר אחרי אכילת פחמימות מורכבות, מאשר אחרי אכילת סוכרים פשוטים.

מהם נזקי העששת בילדים ובמשנן הנשיר (החלבי)?

·     פגיעה ביכולת האכילה ובמראה.

·     זיהום ברקמות התומכות.

·     הרס מתקדם של השן הנשירה עלול לגרום להעברת הזיהום, הן לשיניים הקבועות הנמצאות בפה והן לנבטי השיניים המתפתחות, הנמצאים בתוך הלסת בסמוך לשיניים הנשירות.

·     איבוד מקום אשר עלול להוביל לבעיית צפיפות חמורה ועיוות במשנן הקבוע, או לכליאת השיניים הקבועות בתוך הלסת.

כיצד  ניתן למנוע חורים בשיניים?

§   הרגלי אכילה נכונים- תזונה נאותה-ככל שהמזון מכיל יותר פחמימות וסוכרים וככל שהוא יותר נדבק לשיניים, כך החיידקים יוצרים יותר חומצה.

§   תדירות האכילה- ככל שאנו מנשנשים יותר בין הארוחות,  כך לרוק יש פחות הזדמנות לנטרל את החומצה.

§   גם שתייה מתוקה מתפרקת לחומצה ויוצרת חורים, לכן בין הארוחות יש לשתות רק מים.

§   ניקיון- צחצוח השיניים גורם לירידת רובד החיידקים משטח השן לכן לא נוצרת חומצה על השן. צריך לצחצח לפחות פעמיים ביום- בבוקר, לאחר ארוחת הבוקר, ובערב, לאחר הארוחה האחרונה ולפני השינה.
חשוב לצחצח עם משחת שיניים המכילה פלואוריד, (במינון המיוחד לילדים ראו פרוט בהמשך) שמחזק את השן והופך אותה לפחות חשופה לעששת.  לגבי ילדים- גודל המברשת צריך להיות מותאם לגיל . צחצוחהשיניים צריך להיעשות על-ידי ההורים עד גיל בו הילד מפתח מיומנות מוטורית מספיק טובה, בדרך כלל לקראת גיל 8, גם בהמשך הצחצוח צריך להתבצע בהשגחת ההורים.

§   חשוב ללכת לרופא שיניים לילדים אחת לחצי שנה על- מנת להיבדק.

א. משחות שיניים
יש לצחצח את השיניים עם משחות שיניים שמכילות פלואורידבריכוז המתאים לגיל או בהתאם לרמת הסיכון לעששת, תוך התייעצות עם רופא השיניים.
עד גיל 6 שנים יש לשים על המברשת כמות מעטה של משחת שיניים, 'כגודל אפון , בעיקר לאור העובדה שבגילאים הקטנים הילדים בולעים חלק מהמשחה.
ב. תוספיפלואוריד
תוספי פלואוריד יש לתת רק על פי המלצה של רופא שיניים/רופאלאותם ילדים  שנמצאים בסיכון גבוה לחלות בעששת ושותים מים שאינם מופלרים.
ג. שטיפות פה עםתכשירים המכילים פלואוריד
ניתן להמליץ על שטיפות פה בתמיסות המכילותפלואוריד לילדים מעל גיל 6 שנים.
אין לבצע שטיפות פה לילדים מתחת לגיל 6 שניםאו לילדים שלא מסוגלים לירוק.
תכשירי פלואוריד בצורה של תמיסות לשטיפת פה יש לתת בעיקר במקרים של רמת תחלואה גבוהה בעששת, או במקרים של סיכון גבוה להיפגע מעששת, כמו במהלך טיפול אורתודונטי, ילדים עם פגמים בשיניים, מחלות סיסטמיות המשפיעות על השיניים וכד'.