הפרעות קשב וריכוז, מחלות כרוניות, מחלות קשות ואפילו גידולים קשורים במקרים רבים לסטרס. על פי ד"ר אסתר יוגב: "אנחנו נוטים להכניס דברים לקטגוריות קונבנציונאליות ולטפל בתסמינים, בעוד הדבר הנכון לעשות הוא למצוא את המקור לבעיה, ולטפל בה"   

ד"ר אסתר יוגב, ד"ר לרפואה טבעית המשלבת בין עולם הרפואה הקונבנציונאלית לרפואה ההומיאופתית, מאמינה שכל המחלות הקשות והרציניות מקורן פעמים רבות מאוד בסטרס. בהקשר הזה היא מדברת בין היתר על מחלות קשות כמו סרטן, מחלות כבד, גידולים, מחלות כרוניות קשות ואפילו הפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים. 

מה ההבדל בין לחץ לסטרס?

כדי להבין את ההבדלים ד"ר יוגב משווה את זה להבדל שבין פחד לחרדה, כשחרדה מוגדרת כמשהו מתמשך היוצא מפרופורציה. בהקשר הזה ניתן לומר שסטרס מופיע כשאדם נתון במצב לחץ קיצוני, או מצב שמסכן חיים. במצב כזה, הגוף מפריש הורמון המיוצר בבלוטת  יותרת הכליה, -אדרנלין. הורמון זה מאפשר לקבל כוחות אדירים במצבים קיצוניים, כמו: סכנת חיים וחולי. ההורמון אדרנלין  אמור להיות שמור למצבים אלו ולא להיות מופרש בדרך כלל.

המחיר של הכוחות האדירים שהאדם מקבל בזכות האדרנלין היא התשה גדולה מאוד של הגוף. ישנם אנשים שכל הזמן או מרבית  מהזמן נמצאים בלחץ והגוף שלהם  נדרש להפריש את ההורמון  בקצב העולה על יכולתו של הגוף לייצר את הכמות הנדרשת וכתוצאה מכך הוא מותש ויעילותה של המערכת החיסונית  יורדת

ד"ר אסתר יוגב: "חולשה של המערכת החיסונית משפיעה על תופעות רבות שחווים ילדים, מחלות חום שצצו משום מקום וחוזרות ונשנות, דלקות תכופות חוסר תיאבון, קשיים בהתפתחות, הפרעות בהתנהגות, או קשיי למידה  וקשיי קשב וריכוז".

על פי ד"ר יוגב יש בעיה עם ההתייחסות של המערכת הרפואית והגישה של הרפואה הקונבנציונאלית

לילדים עם קשיי למידה, "בספר המחלות"  אין מחלה הנקראת מחלת קשב וריכוז או הפרעה בקשב ובריכוז,  זו הגדרה כללית מדי לאוסף של סיבות שמובילות לכך שילדים אינם מצליחים להתרכז בלימודים. לכן הטיפול התרופתי בעזרת תרופות נוירולוגיות (של מערכת העצבים) או פסיכיאטריות במקרים אלה לא זו בלבד שאינן יכולות לרפא את הילד, הן עשויות לגרום לנזק בלתי הפיך.

 

במקרים רבים הסיבה לבעיות בלימודים היא דווקא בריאותית . למשל: המורה אומרת "הילד תזזיתי" אך בבדיקה מקיפה מגלים שיש לו תולעים בבטן  וזה מה שגורם לו לחוסר שקט. ולצורך לזוז כל הזמן בכסא. יכולות להיות כמובן סיבות רבות ושונות מילד לילד ולכן לא טבעי לתת לכל הילדים את אותו פתרון. 

לסטרס אצל ילדים יכולות להיות סיבות רבות ושונות וכל ילד יגיב אליהן בצורה האופיינית לו. ישנם ילדים  המנהלים לוח-זמנים צפוף מדי ליכולות שלהם. כלומר, ההורים, מתוך כוונה להעניק לילד את מירב הגירויים להתפתחות רב-גונית  רושמים את הילד לחוגים ופעילויות רבות  ונוצר מצב של חוסר זמן פנוי. ישנם ילדים שנהנים ממצב כזה,  ולעומתם אחרים שחווים זאת כלחץ. בכל חוג יש מסגרת המצפה לתוצאות. כדאי לברר אם אנו מקדמים או מעכבים את הילד בריבוי המטלות.

ישנם ילדים המתפקדים מצוין בתוך מסגרת וצריכים אותה וישנם ילדים בעלי אופי עצמאי אשר מתקשים בקבלת סמכות. ילדים אלה מרגישים מאוימים ע"י הוראות שהם נדרשים לבצע במועד שאינו לרוחם או בדרך שאינה מתיישבת עם דרכם. במקרה כזה,  הילד יכול להגיב בדרך שעשויה להתפרש כאלימה אם לא תינתן לו ההזדמנות להתבטא בדרכו.

גורם סטרס אחר יכול להיות מחלה של אחד ההורים או מתח בין אישי בין ההורים. הילד חווה תופעות  אלה כאיום קיומי. אנו נראה ילד מכונס, מוטרד, מנותק ויתכן קושי לתקשר עם ילדים אחרים.

 

כפי שגורמי הסטרס הם רבים ושונים כן גם שונה החוויה שחווה הילד השרוי במצב, כלומר כל  ילד חווה את המציאות בה הוא נמצא בהתאם לאישיותו ויכולותיו. מצב הלחץ נוצר כשמרגישים שההתמודדות קשה מדי, מאיימת ומפחידה .

במקרים כאלה  תמיד כדאי לברר תחילה בעזרת שאלות פשוטות מה הקושי , מה מרגיז, מה מפחיד ומה מרגישים. לבוא ממקום שיותר תומך ופחות מבקר.

כדאי  אולי  להתייחס אל המציאות כאל  תפיסה חווייתית שאנו מפרשים בהתאם לאישיותנו  ולא כאל משהו אבסולוטי. הפרוש של המציאות אצל ילדנו   לא יכול להיות זהה לזה שלנו. היכולות שלו ההבנה שלו ויכולות ההתמודדות שלו שונים משלנו לכן הוא  צריך לפעמים עזרה גם במקרים שנראים לנו פשוטים לכאורה.

הסטרס עובר בחלב אם!

ההורמונים שולטים בתפקודים רבים בחיינו. התפקוד הגישה ומצב הרוח  של ההורים בגיל הילדות משפיע מאוד על המערכת החיסונית של התינוק על התפתחותו הפיזית הנפשית והאינטלקטואלית ועל היכולת שלו להתמודד עם קושי  שהוא חווה במצבים שונים. המערכת החיסונית של הילדים בונה את עצמה באופן טבעי עד גיל 8, באמצעות בלוטת התימוס, אשר נעלמת בבגרות. במהלך השנים הגוף לומד לזהות מה טוב לו ומה לא. מסיבה זו ילדים גם נחשבים לחשופים ורגישים יותר למחלות וזיהומים בגילאים אלו.  אם האם חוותה מצוקה ממושכת או טראומה בשלב הכניסה להריון , בהריון עצמו או בזמן ההנקה וגידול התינוק הסטרס עשוי לעבור לתינוק דרך חלב האם ולהשפיע במידה רבה על היכולת החיסונית של הגוף שלו. 

ד"ר אסתר יוגב מביאה דוגמא: "הגיעה למרפאתי  ילדה בת שלוש עם בעיית עור חמורה ופצעים פתוחים וכואבים בפנים. הרופאים אמרו להורים שאין מה לעשות בנידון ולכן הם פנו להומיאופטיה.  בביקור במרפאה התברר שהפצעים  חוזרים על עצמם כשהילדה נכנסה למצב של לחץ.  הילדה נמצאת  באווירה של מתח שלא חדל לרגע,  ההורים כל הזמן רבים וצועקים עצבנותם גוברת כשהילדה בוכה ולמעשה היא איננה מרגישה מוגנת ונאהבת כפי שילד אמור להרגיש ליד הוריו. במקרה כזה דרוש טיפול משפחתי להתמודדות של כל אחד מהם עם היכולת שלו והקושי שלו.

 

אצל ילד אחר  שגדל בבית עם מודעות רבה להתפתחות וחינוך למצוינות עם הקפדה יתרה של ההורים על נימוסים ודרך-ארץ התגלתה בעיה של נימול וכבדות בכל הצד השמאלי של הגוף.

בזמן האבחנה התברר כי ההורים אמנם מקפידים על מתן חינוך נאות ורב-גוני לילדיהם אך  כל מה שקשור לעולם הרגשי והחוויתי אינו מקבל מקום של חשיבות במשפחה. האב – דמות ציבורית מכובדת  היודע  מה טוב לילדיו , קובע את סדרי הדברים לאשתו ולילדיו. סמכותו לקבל החלטות מתוך שקול דעת ורצון טוב נמצאת ללא עוררין. האם, נמצאת בטיפול תרופתי  נוגד דיכאון עוד משלב ההיריון. הילד – תלמיד מצטיין. בלימודיו בבית הספר בספורט ובנגינה. מאד אחראי מאד מסודר  גאוות הוריו ומוריו. הקושי מתגלה כאשר הילד נדרש לקבל החלטות או להביע את דעתו האישית.

הוא אינו יודע. עושה מה שצריך מה שנאמר ומה שמצפים ממנו. אם לא יטופל, הוא עשוי להיות  בעתיד איש "מצליח"  אך  חסום רגשית עם קשיים בתקשורת חברתית ובין אישית.

איך מונעים סטרס אצל ילדים?

לפניכם כמה עצות שימושיות למניעה ולטיפול בסטרס בקרב ילדים.

• הקפידו על סביבה תומכת, נעימה ורגועה לתינוקות ולילדים.
• עזרו אחד לשני לשמור על דימוי עצמי גבוה גם בזמן הריון ולידה.
• שאלו את הילד כמה שיותר שאלות על מה שעובר עליו ומה מפריע לו. עשו זאת ממקום של שיתוף, בגובה העיניים. בחלק מהמקרים ניתן להגיע למקור הבעיה באמצעות שאלות פשוטות .
• למגע  האנושי והחם יש יכולות ריפוי רבות יותר מאשר לכל מילה מ ד וברת. חבוק חם ואוהב יפתור כאב גדול טוב יותר  מפתרונות אחרים, אל תחסכו , אין סכנה של מינון גבוה מדי.
• שתפו את הילדים במחשבותיכם כשאתם מגיעים למקום של קושי. הם מבינים הרבה יותר ממה שאנו עשויים לחשוב. זה יעזור להם להבין מדוע אנחנו חסרי סבלנות או עצבניים לא כדאי שהם יקבלו על עצמם את האשמה על המצוקות שלנו.
• במקרים של עימותים בביה"ס או הגן אל תמהרו להזדהות עם המורה.דרשו ברור,זכרו כי אתם עורכי הדין של ילדיכם,אין להם אחר.
• אל תמהרו לתת תרופות הפותרות את תסמיני המחלות, חפשו את מקור הבעיה וטפלו בה.
• הימנעו מרגשות אשם על כך שהילד בסטרס. לעיתים זה מונע להגיע אל הבעיה האמיתית.
• זכרו ככל שהילד מגיב בצורה חריפה יותר, כן גדולה מצוקתו והוא חסר ישע באותו רגע.
• נסו לגייס את כל התמיכה שאתם יכולים והשאירו את הביקורת  בצד.
• תרופות אינן פתרון לתסכול קושי עצבנות או כעס, אם אנחנו כהורים איננו יכולים כרגע להכיל את מה שהילד גורם לנו, אפשר וכדאי להיעזר בבעלי מקצוע שישתפו אותנו בתהליך ויתנו לנו כלים כיצד ליהנות מהילדים ולהתחזק בעצמנו.