מאת: דר' סוזי קגן, ראש בית הספר לפסיכותראפיה במשחק ופסיכותראפיסטית בכירה.

אז מה עושים כדי שכולם יישארו שפויים (כמעט)? 

• שתפו את הילדים במתרחש.
• ארגנו לו"ז יומי קבוע (כמו מערכת בבית הספר) והיצמדו אליה.
• החליטו באילו שעות פעיל הורה אחד ובאילו השני (אפשר להעזר גם בסבים סבתות אם המערכת החיסונית שלהם חזקה, אחרת אל תסכנו אותם בחשיפה).
• תנו לכל ילד תפקיד משמעותי בבית הקשור לסדר וניקיון.
• שכל ילד יבחר פעילות שבועית לכל בני המשפחה עליה יהיה אחראי . 
• קבעו כללים הקשורים לזמן מסך.
• והכי חשוב- הקפידו על זמן כיף: 
• הוציאו את כל משחקי הקופסא השיתופיים ושחקו עם ילדכם. 
• שחקו במשחקי דמיון- הרשו להם  להוביל אתכם במשחק ושתפו פעולה עם עולם הדמיון שלהם- כך למשל תוכלו לגלות איך הם עוברים את החוויה הזו בתקופה זו. 
• צרו יצירה משפחתית באמנות (זה לא חייב להיות מוצג במוזיאון אז היו גמישים עם התוצר).
• הכינו פופקורן וצפו יחד בסרט משפחתי. 
• אפו עימם עוגיות או עוגה נחמדה, ערכו עימם "פיקניק" בסלון עם מצרכים שתכינו יחד.

חשוב לא פחות, היו ערים למצבים בהם הילדים מגלים סימני חרדה: 

• קצת כמו במלחמה, גם כאן- כבו את הטלויזיה שמשדרת ללא הפסק עדכונים כשהילדים בסביבה.
• היו ערניים לשיח שאתם מנהלים עם המבוגרים האחרים, בעוד הילדים מקשיבים. 
• הסבירו בשפה פשוטה ומרגיעה לילד על המתרחש.
• שחקו עם הילד כדי להבין את עולמו- תנו לו לשחק במסיכה וערכת רופא ונסו להבין איך הוא חווה את הדברים שהוא נחשף אליהם.
• ואם החרדה כבר כאן- התייחסו אליה ברצינות ועזרו לילד דרך התייעצות עם אנשי מקצוע.