האם לדון או לא לדון על פרשת קצב, עם ילדים בגיל הגן ובבית הספר היסודי?? אם ילדיכם שומע את החדשות יחד איתכם, סביר להניח שהמילים קצב, ואונס, ובהטעמה: קצב אנס, שייכים כבר ללקסיקון שלו. כדי ללמד את ילדינו להגן על עצמם לא צריך לחכות שיגיעו לתיכון. כדאי להתחיל לדבר עמם על נושאים אלו בהקדם.

מאת: יעל סנדלר

האם לדון או לא לדון על פרשת קצב, עם ילדים בגיל הגן ובבית הספר היסודי?? אם ילדיכם שומע את החדשות יחד איתכם, סביר להניח שהמילים קצב, ואונס, ובהטעמה: קצב אנס, שייכים כבר ללקסיקון שלו. כדי ללמד את ילדינו להגן על עצמם לא צריך לחכות שיגיעו לתיכון. כדאי להתחיל לדבר עמם על נושאים אלו בהקדם.

האם לדבר עם ילדי הגן על הטרדה מינית?

מין, אונס, הן מילים שכדאי שתתחילו לדבר עליהם בגילאים צעירים, לא בגיל בו הם מסתובבים בעגלות תינוק אולם כדי שילדיכם ידע איך להגן על עצמו בגיל ההתבגרות, כדאי שיתחיל לתרגל זאת בגיל הגן. לא חייבים להשתמש במילים המפורשות בגילאים צעירים.
והכי חשוב להכניס לתודעה של ההורים: עד גיל שש, על פי הנתונים, בנים ובנות מוטרדים מינית בצורה שווה.

למה חשוב ללמד את ילדינו להתגונן מהטרדה מינית?

ילדות רבות בתחילת שנות העשרים חוו לפחות הטרדה מינית אחת בחייהן: מילולית, או פיזית. כמו כן, נשים רבות בארץ עברו גם הן הטרדה מינית: מילולית או פיזית. אם לא נעניק לילדינו כלים להתגוננות מפני הטרדה מינית, ואם לא נעניק לילדינו תודעה מהי הטרדה מינית, יהיה מאוד קשה לילדים להתחיל להגן על עצמם בגיל מבוגר.

אל תשכחו, שלמרות שאתם שולחים את ילדיכם לגן, והגן מוגן. גם ילדים בגיל הגן עלולים להטריד ילדים מינית, בינם לבין עצמם. הורים עלולים להיות מטרידים מיניים, אחים צעירים, או פועלים המגיעים לעבוד בגנים, ובבתי הספר, לצערי, עדיין בשעות בהם הילדים נמצאים בגן ובבית הספר.

איך מלמדים את ילדינו להתגונן מהטרדה מינית?

יש כיום אמצעים נפלאים לעשות זאת, ולפתוח בשיחה בנושא. חפשו בחנויות הילדים את הדי וי די הנפלא: החברים של יעל. די וי די שעוסק בגוף של הילדים. בזכות הבלעדית של הילד על גופו, ובידיעה שרק הילד יכול להחליט מה נעים לו או מה לא. בדי וי די מלמדת יעל את הילדים שגם שדודה מכניסה יד וצובטת להם את הלחיים בניגוד לרצונם, זאת הטרדה.

אנחנו דרך המילה לא, מלמדים את הילדים: שאנחנו מגינים על זכותם לאמר לו. ושהזכות לאמר לא, היא לגיטימית.

צריך לזכור, ששום שכן לא ידחוף אלינו יד, כנשים מבוגרות, ויצבוט לנו את הלחיים. אז למה אנחנו מאפשרות זאת על ילדנו? למה לא נעים לנו להגיד לא. נחרץ. למה אנחנו מפחדים לקלקל יחסי שכנות, בידיעה ברורה שילדינו עובר רגע מאוד לא נעים שנשלחת אליו יד זרה וצובטת את לחייו?

כאשר הילד או הילדה שלנו רואים אותנו קופאים במקום, מחייכים לשכן שעושה זאת, וממלמלים לילד משהו אחרי, איך אנחנו מצפים שילדינו ידעו איך להגיד בעצמם לא? איך נדע שילדינו ידעו להתגונן ולהגן על עצמו?

זכרו שדוגמה אישית היא המסר הראשוני והחשוב שלכם כלפי הילדים שלכם

חשוב שתפנימו אצל הילד את הבעלות הבלעדית שלו על גופו. זה לא תמיד פשוט להורים. גם אנו חוטאים לפעמים ומחבקים או מנשקים את ילדינו בניגוד לרצונם. כדאי גם במקרה שלנו כהורים לשאול את הילד שלנו אם הוא רוצה בכך? כדאי שגם אנחנו נדאג שיחסי ילדינו עם אחיהם, יהיו המקום הראשון בו הילדים שלנו יוכלו להתאמן להגיד אחד לשני: "לא. זה לא נעים לי". או "אני מבקש שלא תיגע בי עכשיו." או שילדה תבקש רשות לפני שהיא נוגעת בשיער של אחותה, גם כאשר הנגיעה היא גילויי של חיבה, כדאי לבדוק ששני הצדדים רוצים בכך.

ואגב, אל תתייחסו במסרים אלה רק לבנות. חשוב וכדאי לשתף גם את הבנים. קודם כל כיוון שגם הבנים עלולים להיות חשופים להטרדות מיניות, על פי הסטטיסטיקה. וגם הבנים מקבלים בבית חינוך שאמור לשרת אותם כאשר יגדלו.

גם הבנים צריכים לדעת שכדאי לשאול לפני שנוגעים אחד בשני. ושחשוב שאם מישהו נוגע בהם שידעו להגיד: "לא".

חשוב לאפשר לילדיכם לדבר איתכם

הורים רבים עסוקים ביום יום, וכאשר הילד ניגש לדבר איתם, הם או לא מקשיבים לו באמת, או שאומרים לו: לא עכשיו, או דוחים אותו. הדיבור בין ההורים לילדים והקשב לילד חשובים מאוד. שימרו על השיח הזה ביניכם. תהיו פתוחים להאזין לילד שלכם, כדי שתהיו מעורבים בחיי הילד שלכם, וכדי שהילד ימשיך לשתף אתכם – תהיו פנויים להקשיב לו.

חשוב שילדים ידעו: מהי הטרדה מינית

הורים רבים חוששים, או מובכים לדבר על הנושא. אבל איך הילד ידע אם הוא עבר הטרדה מינית? איך הילד ידע לזהות במשחק בגן, מה מותר ומה אסור. חשוב לזכור שכאשר הבת שלכם אומרת לכם: שהיא עוזרת סודית של ילד בגן, והילד אמר לה שכל מה שהם עושים זה סוד, והיא עושה כל מה שהילד אומר לה. זה צריך להדליק נורות אדומות, ואתם כהורים צריכים להעיר את תשומת לב הגננת, בתקווה שבאמת מדובר במשחק תמים. כאשר הילדים בגן משחקים ברופא וחולה, צריך להסביר להם שאפשר לשחק ברופא רק עם בגדים, ורק על הבגדים, ורק אם אנחנו מבקשים רשות מילד שאיתו אנחנו משחקים.

אם לא מדברים על זה- זה לא קורה

אני יודעת שיש הורים רבים שמעדיפים להשאיר את הילדים בעידן התום והתמימות. הם מפחדים להכניס בילדים פחדים.

להורים האלה, אני מציעה להקריא לילדים ספר נפלא בנושא הטרדות מיניות לילדים: "מוטב להיזהר ולא להצטער." (זה ספר שבדרך כלל אינו נמצא על המדף, אבל ניתן להזמין אותו בחנויות הספרים). הוא מסביר לילדים על מבנה הגוף של בנים ובנות, ומדבר על הנושא המיני, בגובה של ילדי הגן והכיתות הנמוכות בבית הספר.

ספר נוסף שיכול להוות ספר שיפתח שיחה בנושא הוא הספר: כיפה אדומה. מה מותר ומה אסור לספר לזרים.

יש הורים שיגידו "לי זה לא יקרה" או "אם אדבר על זה זה יקרה". דברו הזהירו ולמדו את ילדיכם להגן על עצמו. אל תטמינו את ראשכם בחול. זאת לא דרך להתמודד עם המציאות.

אפשר לדבר על הטרדה מינית בלי לצור פאניקה

ולסיום: לא צריך להיבהל, לא לצור פאניקה. אבל מדי פעם צריך להזכיר לילדינו, שהגוף שלהם בבעלותם. לבקש רשות כשאנחנו מחבקים את ילדינו. ללמוד כהורים להגן על ילדינו כשמישהו אחר עושה דבר שלא נעים להם: גם אם מדובר בדודה או בקרובי משפחה אחרים.

המאמר באדיבות דפוס דיגיטלי