מחקר שנערך במסגרת תכנית לקידום בריאות לילדים בסיכון, בדק את הקשר בין סימפטומים פוסט-טראומטיים ומשתנים סוציו-דמוגרפיים, משפחתיים וסימפטומים פסיכוסומטיים, בקרב ילדים בבאר שבע שנחשפו להתקפת הגראדים בזמן מבצע "עופרת יצוקה". מדיווחי ההורים עולה כי סימפטומים פוסט-טראומתיים נמצאו קשורים להימצאות עצירות, שלשול וכאבי ראש אצל הילדים.

 

 

 

צוות חוקרות מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן- גוריון בנגב בראשותן של פרופ' דנית שחר ופרופ' דרורה פרייזר, ערך מחקר לגבי הרגלי התזונה של ילדים בגיל הרך בבאר- שבע. המחקר נערך במסגרת עבודת דוקטורט של דר' ורד שריקי קאופמן, אשר ערכה מחקר מלווה לתכנית לקידום בריאות בהובלת ג'וינט ישראל-אשלים.

 

בתקופת המחקר התרחשה החמרה במצב הביטחוני ופרץ מבצע "עופרת יצוקה". במחשבה שיתכן שתקופה מתוחה זו השפיעה על מצבם הנפשי של הילדים, על סביבתם וגם על הרגלי האכילה שלהם, פנתה ד"ר קאופמן ליחידה הפסיכיאטרית לגיל הרך במרכז הרפואי סורוקה ובשיתוף עם ד"ר מיכל פרוי וד"ר גל מאירי, נבדק נושא זה. האפשרות לבחון באופן אפידמיולוגי ו"בזמן אמת" את השכיחות של הפרעת דחק פוסט טראומטית (ptsd) ומשתנים הקשורים לה, הינה נדירה יחסית. יתכן שהדבר מסביר את השונות הגדולות שבדיווחים הספרותיים לגבי שכיחות ההפרעה בקרב ילדים ומבוגרים. 

 

המחקר הנוכחי בדק את הקשר בין סימפטומים פוסט-טראומטיים ומשתנים סוציו-דמוגרפיים, משפחתיים וסימפטומים פסיכוסומטיים בקרב ילדים בבאר שבע שנחשפו להתקפת הגראדים בזמן מבצע "עופרת יצוקה". 160 אימהות לילדים בגלאי הגן (ארבע עד שש וחצי שנים) רואיינו לגבי סימפטומים פוסט-טראומטיים ופסיכוסומטיים בקרב ילדיהן וכן לגבי תגובתן למצב המלחמה.

 

8.4% מהאימהות ו- 21% מהילדים נמצאו כסובלים מסימפטומים פוסט טראומטיים משמעותיים. לא נמצא קשר בין קבלת אבחנה של פוסט טראומה למשתנים סוציו-דמוגרפיים. גורם הסיכון היחיד שנמצא כקשור לאבחון של פוסט טראומה בקרב הילדים היה היותה של האם סובלת מהפרעה זו. בקרב ילדים שקיבלו אבחנה של פוסט טראומה היתה עליה בסימפטומים פסיכוסומטיים הקשורים לפעולת המעיים (עצירות או שלשול) וכאבי ראש.  המחקר הנוכחי מחזק את גוף הידע הקיים לגבי החשיבות האבחנתית והטיפולית של התנהלות הורית להבנת תגובות הילד וכן מחדד את הקשר ההדוק בין נפש וגוף גם בקרב ילדים. המאמר פורסם  לאחרונה בכתב העת המדעי  depression & anxiety. פסיכולוגים מאוניברסיטת ייל בארצות הברית, פרופ' אילן הרפז-רותם וד"ר רוברט פטרזק וכן דר' נעמי וורבלוף מהמחלקה לפסיכיאטריה בבית החולים שיבא, תרמו למחקר זה. 

 

ד"ר גל מאירי, מנהל היחידה לפסיכיאטריה לגיל הרך בסורוקה: "הדמויות המשמעותיות ביותר בחייהם של ילדים הינם הוריהם, מהם הם שואבים תחושת הגנה וביטחון. לכן, כאשר הילד חווה אירוע טראומטי, התאוששותו הנפשית תלויה בעיקר במצבו הרגשי של הוריו, במיוחד אם גם הם היו חשופים לאירוע. במידה וההורה חש שהוא עצמו במצוקה חשוב לפנות להתייעצות וטיפול. ביטויים שכיחים של ילדים לאחר חשיפה לאירוע טראומטי כוללים: נסיגה (חזרה להרטבה, מציצת מוצץ ועוד); התגברות של חרדת פרידה מההורים; הימנעות ופחד מדברים שקשורים לאירוע הטראומטי (כגון צפירות וצפצופים שונים)".

 

מוסיף ד"ר מאירי: "אחד הגורמים המסייעים ביותר להתאוששות מאירוע טראומטי הוא חזרה מהירה ככל שניתן להתנהלות שגרתית של הבית וסדר היום. הדבר מסייע להחזיר את תחושת השליטה שאבדה. אצל רוב הילדים הביטויים נעלמים לאחר מספר ימים או שבועות. במידה והביטויים נמשכים וכן ישנה נסיגה משמעותית מאוד בתפקוד יש לפנות להתייעצות מקצועית".