תפקיד ההורים הוא להחזיר את הילדים לשגרה עם המון סובלנות ואמונה בעצמם ובדרכם. הרעיון המרכזי הוא להחזיר את הילדים לשגרה חיובית של הרדמות עצמאית במיטתם. התעקשו על זה ואל תוותרו – מספיק וויתור אחד והתהליך ימשך הרבה יותר – גם אם אתם מגיעים בערב עייפים ואומרים לעצמכם- ממחר נתחיל את התהליך, אתם רק מעמיקים את הקושי לחזור לשגרה.

 

הימנעו מיצירת גורמי תלות חדשים – במידה ויש קשיים בתהליך החזרה לשגרה, אל תייצרו גורמי תלות חדשים- אל תעבירו למיטתכם, אל תשבו לידם אם לפני החופשה הם ידעו להירדם לבד ואל תאפשרו היווצרות של גורמי תלות חדשים כגון נענועי ידיים, הרדמות על הציצי וכו'). 

 

אם הילד בוכה – תמיד היכנסו לחדרו והרגיעו את הבכי. המענה הוא לבכי ולצורך שאתם רואים ולכן ברגע שנרגע מהבכי - החזירו אותו למיטה בעודו ער ואפשרו לו להתאמן בהרדמות עצמאית. 

כשיחזרו ההרדמות הרגועות המהירות והשקטות במיטה - תתחילו לעבוד על ללמד אותם לקחת מוצץ לבד כדי לא להרגיל אותם ל״שרותים מיותרים״ מצד ההורים בלילה (מתאים מגיל 4-5 חודשים ומעלה).

 

1. טקס הרדמת לילה – הטקס החשוב ביותר. בנו אותו בצורת משפך כאשר הרעיון הוא הורדה בקצב הפעילות ומינימום הפתעות.

2. טקס הרדמת יום – טקס קצר שעושים לקראת כל שנת יום.

3. טקס התעוררות משינה – טקס קצר שעושים בכל יקיצה משינה, גם משנות היום וגם משנת הלילה. 

 

אחרי שתבנו את טקסי השינה, הקפידו לייצר שגרת ערות ושינה מסודרת כאשר העיקר הוא – המנעו מעייפות יתר! למדו לזהות את סימני העייפות של הילדים שלכם והענו להם במהירות, עם הופעת סימן העייפות הראשון. אם תענו לסימני העייפות בזמן, לא תיגררו למאבקי כח בהרדמות והקטנים ירדמו מהר יותר, לפרקי זמן ארוכים יותר, ובנינוחות גדולה יותר.

בשלב האחרון - התנהלו בחזרה בשגרת היום והלילה שאתם רגילים אליה או בנו שגרה מתאימה חדשה – עכשיו זה הזמן להרגלי שינה טובים. בהצלחה ולילה טוב...