עד כמה הילד חכם? מהם כישרונותיו? עד כמה הם ניתנים לטיפוח? הוא נושא שהעסיק פסיכולוגים והורים רבים במהלך השנים. כל הורה היה שמח לקדם את ילדו ולאפשר לו סיכוי טוב יותר להצליח בחיים, דבר שכיום מתאפשר בזכות תיאוריות האינטילינציה החדשות של גארדנר.

מאת: מיכל כהן

 

עד כמה הילד חכם? מהם כישרונותיו? עד כמה הם ניתנים לטיפוח? הוא נושא שהעסיק פסיכולוגים והורים רבים במהלך השנים. כל הורה היה שמח לקדם את ילדו ולאפשר לו סיכוי טוב יותר להצליח בחיים, דבר שכיום מתאפשר בזכות תיאוריות האינטילינציה החדשות של גארדנר.

בתחילת שנות העשרים אלפרד בינה פיתח שיטה שהייתה מיועדת  לחזות הצלחה בלימודים, שיטה שהתפתחה עם השנים למבחני ה- iq. הבסיס לתיאוריה של בינה היה כי אינטיליגנציה מורכבת ממרכיב תורשתי אחד, שאינו ניתן לשינוי, שמשפיע על כל סוגי הלמידה.

מאז ימי התיאוריה הזו, תפיסת האינטיליגנציה עברה תהפוכות בשני מישורים עיקריים: האם אינטיליגנציה היא באמת רק תורשתית ואינה ניתנת לפיתוח? או אולי אפשר לפתח אותה באמצעות חוגים והעשרה מתאימה? והשאלה השנייה היא האם באמת אינטיליגנציה היא תכונה אחת, או אולי יש הרבה סוגי אינטיליגנציות שונים?

הווארד גארדנר הביא את הבשורה עם תיאוריה חדשנית על פיה האינטיליגנציה מורכבת ממספר אינטיליגנציות שונות, אותן ניתן לפתח במהלך החיים. שיטות החינוך כיום רואות בתיאוריה של גארדנר אורים ותומים בכל הנוגע לפיתוח אינטיליגנציה וכישורים של ילדים, והורים רבים נהנים מפירות התיאוריה במגוון החוגים אותם הם יכולים להציע לילדיהם כדי לפתח בהם את הכישורים השונים.

אז מה זה בעצם אינטיליגנציה?

מקור המילה אינטיליגנציה מגיע מלטינית ומתייחס ליכולת להבחין, לבחור או להחליט. כיום אין הגדרה אחת המקובלת על החוקרים השונים בתחום. גארדנר הגדיר אינטיליגנציה כסדרת כשרים שכליים העוזרים באיתור קיומן של בעיות, הצגת שאלות בקשר לבעיות אלה ופתירתן.

לימוד אנגלית הוא דוגמה לפיתוח כישורים מסוג מסוים, הסוג המילולי. ילדים עם כשרון מילולי יזהו ביתר קלות דפוסים כגון חרוזים, ירחיבו ביתר קלות את אוצר המילים שלהם, ילמדו את צלילי השפה והמבטא הנכון ויטמיעו את חוקי הדקדוק של השפה. יכולת הילד ליישם פתרונות מילוליים תעזור לו בתחומים רבים בחייו בהמשך – בכל תחום בו יהיה עליו להביע את עצמו באמצעות השפה, ללמוד שפה שנייה ולהצליח בלימודים בתחומים אלו, או להבין דקויות הנאמרות על ידי אחרים.

דוגמה שונה היא דווקא מתחום הספורט. משחק כדורגל משפר לא רק את היכולות הגופניות של הילד אלא גם את האינטילגנציה המרחבית שלו, ויכולת פתרון בעיות בתחום. תפיסה מרחבית טובה תורמת לא רק למשחקי כדורגל אלא גם ליכולות טכניות ולפתרון בעיות הנדסאיות וגאומטריות.

מהן האינטיליגנציות המרובות של גארדנר?

הווארד גארדנר פירסם בשנת 1983 את התיאוריה המהפכנית שלו, לפיה האינטיליגנציה היא למעשה אוסף של סוגי אינטילגנציות שונות. כיום מקובל לזהות 8 סוגי אינטיליגנציה עם החלוקה של גארדנר (והוא כיום שוקל להוסיף אילנטילגנציה תשיעית לאוסף):

1.                   אינטיליגנציה מילולית – היכולת להבין מילים ומשפטים,  להשתמש בשפה בצורה אפקטיבית בכתב ובעל-פה. אינטילגנציה מילולית מאפשרת לאדם להביע רעיונות בצורה ברורה, והיא חיונית במקצועות רבים. אפשר לפתח אינטיליגנציה מילולית בחוגי שפה זרה למשל.

2.                   אינטיליגנציה לוגית-מתמטית – היכולת להבין מערכות מופשטות וסמלים, לזהות תבניות כמותיות, ולפתור בעיות מסוג זה במהירות וביעילות. אנשים בעלי אינטילגנציה לוגית-מתמטית גבוהה יפתרו בעיות הנדסאיות או כלכליות בצורה יעילה ומהירה. אפשר לפתח אינטיליגנציה לוגית מתמטית בחוגים שונים כגון פיזיקה, מתמטיקה, כלכלה ועוד.

3.                   אינטיליגנציה מרחבית –  היכולת לבצע עיבודים לתפיסה החזותית, לשחזר ולדמיין חלקים מהעולם גם בלי לראותם בפועל. בעזרת אינטיליגנציה זו, אנשים מבינים מפות ושירטוטים,  מנווטים ומעריכים ציורים ופסלים. אנשים שניחנו באינטיליגנציה מסוג זה יבלטו בתחומי האמנות ובתחומים אחרים בהנדסה, הדמיה, ועוד. אפשר לפתח סוג זה של אינטיליגנציה בחוגי יצירה שונים או בחוגי ניווט לדוגמה.

4.                   אינטילינציה מוסיקלית - היכולת לנגן ולשיר, להבין מוסיקה וליצור מוסיקה. מוסיקאים ניחנים באינטילגנציה מוסיקלית גבוהה אותה ניתן לפתח באמצעות חוגי מוסיקה ונגינה.

5.                   אינטיליגנציה גופית-תנועתית - היכולת לשלוט בתנועות הגוף כדי להביע מסרים, רעיונות ורגשות, וכדי לשלוט בכלים שונים. אינטילגנציה זו תורמת למשל גם ליכולת להבין שפת גוף. חוגים המפתחים יכולות אלו הם חוגי המחול או אמנויות הלחימה.

6.                   אינטיליגנציה בין-אישית - היכולת לזהות מצבי רוח, אופי, רגשות, מניעים וכוונות.  יכולת זו היא מה שמקובל לכנות רגישות לזולת ואינטילגנציה חברתית. אפשר לפתח תחום זה על יד חוגים ירוקים לאיכות הסביבה, למשל.

7.                   אינטיליגנציה תוך-אישית - היכולת להתבונן פנימה, לפתח מודעות עצמית גבוהה. אנשים בעלי כישורים גבוהים בתחום יהיו בעלי משמעת עצמית גבוהה, ובעלי בטחון עצמי ביכולותיהם. ניתן לפתח אינטיליגנציה זו על ידי מגוון חוגי יצירה והבעה שונים.

8.                   אינטיליגנציה נטורליסטית (הנוגעת לטבע) – היכולת להתמודד עם הטבע, להבין אותו, ולהסתדר איתו . אנשים הגדלים בסביבה טבעית ניחנים ביכולת גבוהה מסוג זה. אפשר לפתח אינטיליגנציה זו בחוגי בעלי חיים או גננות למשל.

אז איך אתם ההורים יכולים להשפיע על התפתחות הכישורים השונים של ילדיכם?

לכל ילד יש חוזקות וחולשות בסוגי האינטילגנציה השונים. כדי להצליח בחיים דרושים מגוון של כישורים שניתן לפתח אותם אצל הילדים. פיתוח הכישורים השונים מתבצע בהתאם לאופי והעניין של כל ילד, והרכב הכישורים הספציפי שלו. ילד אחד אינו דומה למשנהו, ויש להתאים לכל ילד חוגים מתאימים אשר יפתחו את התחומים בהם הוא חזק בשיטות המותאמות לאינטיליגנציות השונות.

חוגי העשרה המתאימים לילד מסוים, הם אלו הפועלים באמצעות חוזקותיו, ומחזקים את חולשותיו. תפיסת האינטיליגנציות המרובות של גארדנר באה לחזק את הכישורים השונים תוך שימוש באמצעים שונים. לימוד שפה, למשל, יתבצע באמצעים שהם גם מילוליים, אבל גם מוסיקלים – תוך לימוד שירים, למשל.

רישום ילדים לחוגי העשרה תורם לפיתוח הכישורים והאינטיליגנציות השונות שלהם, כל אחד על פי הרכב כישוריו הספציפיים המתאימים בדיוק לו. על ידי חיזוק התחומים בהם הילד חזק, ניתן להגיע למיצוי של הפוטנציאל הטמון בילדים בתחומי הכישורים השונים.