סיטואציה מוכרת היא כאשר הילד בוחר בחוג, הולך אליו בפעמים הראשונות בציפייה ולאט לאט התלהבותו דועכת, קשה לו להצליח ולהתמיד. בואו ללמוד, איך אפשר להגדיל את הסיכויים ל"שידוך טוב" בין הילד לחוג, בשאיפה שיצליח להתמיד לאורך השנה.

מאת: שני יעקבי ברמן- יועצת ומדריכת הורים

סיטואציה מוכרת היא כאשר הילד בוחר בחוג, הולך אליו בפעמים הראשונות בציפייה ולאט לאט התלהבותו דועכת, קשה לו להצליח ולהתמיד.

בואו ללמוד, איך אפשר להגדיל את הסיכויים ל"שידוך טוב" בין הילד לחוג, בשאיפה שיצליח להתמיד לאורך השנה.

 

חשיבותם של החוגים – חשיבות שילוב חוגים בסדר יומו של הילד היא גבוהה, אך יש לזכור שרק לקראת גיל ארבע הילד נוטה להיות מוכן נפשית להתחייבות כזו. התחלה מוקדמת מדי, בשל העדר המוכנות של הילד, עלולה לגרום לתסכולים מיותרים.

חשיפת הילד בפני חוגים, מאפשרת לו להתנסות ולהכיר את כישוריו בתחומים אחרים, כאלה שמסגרות החינוך אינן חושפות בפניו.

בנוסף, הילד מזדמן לגלות תחום שהוא טוב בו ולחזק את הביטחון העצמי שלו, להתנסות בשיתוף פעולה עם ילדים אחרים ועם דמות סמכותית (המדריך), להתמודד עם כישלונות ותסכולים, להפנים ערכים, לשכלל את דפוסי התקשורת שלו ועוד.

 

בחירת החוג - נסו לחשוב מהם הכישורים של ילדכם? ממה הוא נהנה? אם הוא אוהב לעסוק ביצירה העדיפו חוג אומנות, פיסול, קדרות, וכדומה; אם הוא אוהב חידות חישבו על חוג משחקי חשיבה, לגו, שחמט; אם הוא אוהב ספורט והוא מלא באנרגיה שיש לפרוק באופן מועיל ומבוקר העדיפו חוגי קפוארה, ג'ודו, כדורסל וכדומה.

יש, כמובן, אינספור חוגים נוספים ומעניינים כגון קוסמות, רפואה לילדים, חוגי דרמה ועוד.

מתוך רשימת החוגים האפשריים, סננו מספר חוגים לפי התחביבים והנטייה של ילדכם, ומהאופציות האפשריות תנו לילד לבחור באלטרנטיבה. דונו איתו על היתרונות והחסרונות של החוגים כגון, אורך החוג, מספר הילדים המשתתפים בחוג, אופי הפעילות ועוד.

פרמטר נוסף וחשוב בבחירת החוג, הוא לוחות הזמנים, הן באספקט של שילוב החוג בשגרת פעילותו של הילד (שהחוג לא יתקיים מאוחר מדי או מוקדם מדי) וכן, לא פחות חשוב, שיתאים גם ללוחות הזמנים של ההורים ו/או מבוגר אחר שתפקידו לסייע לילד להשתלב בחוג.

 

תאום ציפיות - יש לתאר לילד מה צפוי להתרחש בהמשך החוג וכיצד החוג עשוי להתפתח בהמשך. למשל, בחוגים מסויימים נהוגות תחרויות או הופעות והילד צריך לדעת כי זו חלק מפעילות החוג. כמו כן, הסבירו שרק בשיעורים הראשונים, אתם רשאים להיות נוכחים ובהמשך תבואו לקחת אותו בסיום החוג.

 

חודש בחודשו – העדיפו חוגים שניתן לשלם עליהם חודש בחודשו ואין בהם התחייבות כספית ארוכת טווח, זה יחסוך לכם ולילד עוגמת נפש.

 

כבדו את רצון הילד - גם אם אתם לא מתחברים לחוג אותו בחר הילד, אך הוא בחר בחירה מושכלת (ככל הניתן לצפות מהילד, בהתאם לגילו) כבדו את בחירתו, הוא זה שידרש להתמודד עם החוג ולהתמיד לאורך השנה. אל תגרמו לילד הרגשה שהוא צריך לרצות אתכם ולבחור את מה שאתם מעדיפים, זהו זמן הפנאי האישי שלו!

 

הסתגלות - בכדי ליצור תנאי קליטה אופטימליים בחוג, הקפידו על הכללים של החוג, תלבושת אחידה וכל ציוד אחר שנדרש. בנוסף, מומלץ להגיע עם הילד מספר דקות לפני החוג על מנת שהוא יסתגל לאקלים של המקום, יספוג את האוירה, "יתחמם" ואף יצור קשרים חברתיים.

 

שעור התנסות - הקפידו לקחת את הילד לפחות לשעור התנסות אחד (ובמקרה הצורך אל תתביישו לבקש אף יותר משיעור אחד). בשעור זה יוכל הילד להתרשם (וגם אתם) מהמדריך,  מהגישה שלו, מסגנון ההתמודדות שלו עם הקשיים של הילד, לדוגמא האם הוא מעודד וסבלני או עצבני ועקשן?

 

המדריך - חשוב לוודא שיש לילד חיבור עם המדריך, שכן זו בהחלט יכולה להיות הסיבה, שבזכותה יצליח הילד להתמיד בחוג. בדקו האם המדריך הוא חיוני, מלא במוטיבציה וסקרנות, רגיש לצורכי הילד ויודע לעודד את הילד כאשר הוא מצליח וגם כאשר הוא נכשל.

 

מספר חוגים - אין צורך ליצור לילד לו"ז צפוף מלא בפעילויות מעייפות, רצוי לבחור בחוג אחד או שניים לכל היותר . ילד זקוק גם לזמן מנוחה, זמן לביצוע מטלות שונות, זמן איכות עם המשפחה וביקור אצל חברים.

 

עדכון המדריך והצוות - חשוב לעדכן את הצוות במקרים של הפרעות קשב וריכוז ו\או ליקויי למידה וזאת, כדי שיצליחו להתחשב בקשיים שיעלו במהלך החוג או במידה שיהיה צורך בתיווך מול החברים בחוג.

בנוסף, אם הילד נוטל ריטלין או תרופה אחרת, רצוי להתייעץ עם הרופא המטפל והמדריך, האם יש צורך ליטול אותה לפני החוג. ללא התרופה, לעיתים הוא יתקשה לשמור על איפוק, קשב וריכוז.

 

פנאי - בסופו של דבר, זכרו שמדובר בזמן הפנאי, הבילוי והאיכות של הילד. זכרו שהילד נתון במסגרת עם כללים וציפיות במהלך רוב שעות היום, וזוהי ההזדמנות שלו להשתחרר קצת ולזכות ביותר מרחב תמרון ובחירה. בדיוק כפי שאנו המבוגרים לעיתים מתחמקים מפעילויות לאחר שעות העבודה, אפשרו לילד לא ללכת לחוג מדי פעם, אם הוא מבקש זאת.