לא אחת אני עדה לכך שילדים עם הפרעת קשב וריכוז הם ילדים פתוחים וחברתיים אך הם חווים תסכול של דחייה כאשר ילדים אחרים לא רוצים בחברתם ואז תמיד עולה השאלה מצד הילד, למה?

מחקרים שונים מראים כי ילדים עם ליקוי למידה והפרעות קשב וריכוז חווים תחושת בדידות רבה בתקופת ילדותם ולאורך הבגרות במסגרות החינוכיות והחברתיות השונות. למה זה קורה להם? 

 

ילד עם לקות למידה והפרעת קשב וריכוז  יכול להיות אימפולסיבי ולפעול בלי לחשוב. הוא עלול להפריע לאחרים כשהם מדברים ולכן יחשב כגס רוח. הוא יכול לקום ממקומו להסתובב או לפלוט מילים לא קשורות. הוא עלול להיעלב ולהיפגע משיחות ששמע  רק חלקים מהן או ששמע רק משהו ממישהו אחר.  

בכיתה הוא יכול לפלוט תשובות עוד לפני שהמורה מסיימת לדבר ומצד שני הוא יכול להיות הילד הזה שכל הזמן מדבר ומעצבן את המורה ואת החברים לכיתה. מצד שני לפעמים חוסר תשומת הלב שלו בכיתה מביאה לכך שלא ידע את התשובה, כאשר המורה קורא לו או שהוא לא מסוגל לעקוב אחרי הוראות. חבריו לכיתה לא מבינים הקושי שלו בריכוז לאורך זמן , ומפרשים את התנהגותו כחוסר אכפתיות. 

 

ילדים רבים עם הפרעת קשב וריכוז מתקשים עם מודעות עצמית, הם לא באמת מצליחים להיות  מסוגלים  להסתכל על ההתנהגות שלהם ולהבין מה הם עשו לא בסדר כדי לתקן אותה בפעם הבאה. במקום זאת, הם מסתערים קדימה עם אותן ההתנהגויות וחווים דחייה שוב ושוב. 

התפקיד שלנו כהורים לעזור לילד לפתח כישורים חברתיים (וזאת בנוסף לעזרה חיצונית שהילד מקבל – אם הוא מקבל). 

 

על מנת להיות אובייקטיבי ולראות באמת את הקשיים החלו בתצפית שמטרתה לבחון אינטראקציות חברתיות ללא התערבותכם. 

קחו את הילד לגן השעשועים והסתכלו כיצד הוא מתקשר עם אחרים. האם הוא מחכה לתורו במתקן כזה או אחר?  האם הוא מכבד את המרחב האישי של ילדים אחרים או שהוא מתקרב יותר מדי? האם הוא אגרסיבי? האם הוא מקשיב ועוקב אחרי הוראות של מבוגר או ילד אחר ?

חשוב לזכור, ילדים עם הפרעת קשב וריכוז  שונים זה מזה בקשיים שהם חווים ובכישורים החברתיים שלהם. רשמו את מה שאתם רואים בתצפית, כך שתוכלו לעבוד עם ילדכם בצורה ממוקדת על אותן מיומנויות שבהם מתקשה.  

 

דברו עם ילדכם על התנהגויות ספציפיות. הסבירו לילד כיצד אתם מצפים ממנו להתנהג במצב מסוים. התחילו עם התנהגות אחת: לדוגמא: אם הילד שלכם נדחף לתחילת התור במתקנים בגן הציבורי – דברו איתו על חשיבות עמידה בתור וכיצד האחר תופס את התנהגות שלו ומה הם קודים חברתיים (הכל כמובן בהתאם לגיל של הילד ויכולת ההבנה בשפה שמתאימה). בפעם הבא שתצאו לגן הציבורי תזכירו לילד על מה דברתם ומה את מצפים מהתנהגות שלו בתור למתקנים. 

 

דרך נוספת לעזור לילדכם היא בעזרת המורה, גייסו את המורה ושתפו אותה בחששות שלכם ובהתנהגויות שזיהיתם והקשו שתעזור לכם גם בבי"ס להתמקד. שימרו על ערוצי תקשורת פתוחים וכאשר שניכם רואים שיפור במיומנות החברתית מסוימת, תדונו ביחד מה התחום הבא שכדאי לעבוד עליו. 

בעזרת המורה תבחרו חבר מהכיתה שיבוא להתארח אצלכם בבית. הזמינו בהתחלה לפרק זמן קצר כדי להגדיל את הסיכוי לפעילות שוטפת ומוצלחת. ודאו שאתם נמצאים בקרבת מקום על מנת לתווך בין הילדים במידה ועולים קשיים, לפחות בפעמיים הראשונות. נסו ליזום פעילות עם גירויים מגוונים, שתהיה מהנה ותגרום לילד המתארח לרצות לבוא לבקר שוב. 

פעילות נוספת שתאפשר אינטראקציה חברתית היא כמובן בחוגים, אפשרו לילד ללכת לחוג אחד שבו יש אינטראקציה חברתית שתאפשר לתרגל את המיומנויות החברתיות לו הוא זקוק אך חשוב מאוד שיהיה פיקחו והבנה מגורם מבוגר נוסף. יש לדבר עם הגורם הזה ולגייס אותו לעזור ולהפך את החוג למקום חוויתי חיובי עבור הילד.  

בין לבין  אל תשכחו כי משחק התפקידים כולל סיטואציות חברתיות יכול לעזור לילד לראות את המצב מנקודתי מבט שונה. לדוגמא, פעם אחת אתם יכולים לשחק את התפקיד של הילד שלך והוא יכול לשחק את התפקיד של חבר ולאחר מכן להחליף תפקידים. 

 אם אתם עובדים עם הילד, אבל עדיין לא מרוצים מההתקדמות שלו, חפשו קבוצת מיומנויות חברתית באזור המגורים, המטרה ללמד אותו דפוסים חדשים ולשחרר אותו מאלו שמרחיקים את החברה ממנו.