אין כמעט הורה בארץ (וגם בעולם) שלא יכול לספר לכם על דלקות האוזניים שליוו את גדילת ילדיו, או לספר על עצמו ועל דלקות האוזניים מהן סבל. ואכן, דלקות אוזניים הינן מצב דלקתי שכיח יחסית בילדים. במהלך חודשי החורף אנו עדים לריבוי מקרים של דלקות אוזניים בקרב ילדים, כמו גם לעלייה בשכיחות סיבוכי דלקת אוזן תיכונה, בניהם מסטואידיטיס. מדובר בדלקת חריפה של עצם המסטואיד, בעיקר בקרב פעוטות עד גיל שנתיים, אך עלולה להתרחש בכל הגילאים.

 

במקרה של סיבוכי דלקת אוזן תיכונה קיימת התפשטות של התהליך הדלקתי מחלל האוזן התיכונה לכיוון חלל המסטואיד, שנמצא מאחורי חלל האוזן התיכונה ומהווה למעשה המשכיות שלו.

מדובר במצב רפואי מסוכן בעיקר בשל פוטנציאל הסיבוכים האפשרי, הנובע ממיקום התהליך הזיהומי בקרבת המוח ומבנים אנטומיים קריטיים הנמצאים בתוך חלל האוזן התיכונה ועצם המסטואיד.

 

הסימנים הקליניים והסימפטומים המאפיינים מסטואידיטיס חריפה הם חום גבוה (לעתים עלייה חדה במהלך הלילה), אי שקט או לחילופין אפטיות (אדישות), הזדקרות ודחיקה של האפרכסת קדימה ולמטה, אודם רגישות ונפיחות אחר אפרכסתית, אבחנה של דלקת אוזן תיכונה בשבועות האחרונים.

דלקת חריפה בעצם המסטואיד עלולה להוביל לסיבוכים נוספים, אשר ניתן לחלקם לסיבוכים תוך וחוץ גולגולתיים. סיבוכים תוך גולגולתיים הינם סיבוכים מוחיים בעיקרם, כגון: פקקת של וריד מוחי או דלקת קרום המוח כתוצאה מהתפשטות הזיהום לכיוון מעטפת המוח. סיבוכים חוץ גולגולתיים שכיחים יותר, לדוגמא: חולשה של עצב הפנים או אבצס אחר אפרכסתי.

סיבוכים תוך וחוץ גולגולתיים עלולים להתגלות כבר בזמן האבחנה של מסטואידיטיס חריפה, אך עלולים גם להתפתח במהלך הטיפול במחלה, לכן מומלץ להיות במעקב של רופא אף-אוזן-גרון. 

מסטואידטיס חריפה היא סיבוך מסוכן של דלקת אוזן תיכונה פשוטה שעלולה לקרות אצל כל ילד. כאשר קיים חשד כלשהו למסטואידיס חריפה (בהתאם לסמפטומים והממצאים המוזכרים לעיל) על ההורים לקחת את הילד באופן מיידי לבדיקת רופא א.א.ג או למיון ילדים בבי"ח הקרוב על מנת להתחיל טיפול בהקדם האפשרי ובכך למנוע סיבוכים נוספים.

 

אבחנה של מסטואידיטיס חריפה כוללת בחינה של הסימנים הקליניים, בדיקה גופנית יחד עם מדדי דלקת מוגברים וספירת דם חיידקית. במקרים בהם קיים חשד לסיבוך חוץ או תוך גולגולתי ישנו צורך בבדיקת הדמיה (בדיקת CT או בדיקת MRI) על מנת להתאים את הטיפול הנכון ביותר.

 

 

הטיפול במסטואידיטיס חריפה, כאשר אין חשד לסיבוך נוסף, הינו מתן אנטיביוטיקה תוך ורידית, ניקור של עור התוף לצורך לקיחת תרבית והכנסת צינוריות אוורור ('כפתורים') על מנת לאפשר ניקוז של המוגלה מחלל האוזן התיכונה. במקרים אלו צפוי שיפור ניכר בסמפטומים ובממצאים כ-48 שעות לאחר התחלת הטיפול.

כאשר קיים חשד לסיבוך נוסף או כאשר אין הטבה מספקת תוך זמן סביר מהתחלת הטיפול ו/או רושם להחמרה תחת הטיפול, ישנו צורך לבצע בדיקת הדמיה (CT של האוזניים והמוח או בדיקת MRI) על מנת לתכנן ניתוח בהתאם לממצאים.

טיפול הבחירה במקרים אלו יהיה 'מסטואידקטומיה קורטיקלית'. מדובר בפרוצדורה כירורגית המתבצעת בהרדמה כללית, במהלכה מתבצע ניקוז של חלל המסטואיד תוך פינוי כל המוגלה והרקמה הדלקתית מחלל המסטואיד.

 

ככלל, דלקת אוזן חריפה הינה מצב רופאי עדין המחייב טיפול מתאים והתייחסות נכונה תוך מעקב רופא. כאשר עולה חשד לסיבוך של דלקת אוזן חריפה יש לפנות לקבלת טיפול באופן מיידי.

לרוב במקרים אלו הטיפול יעשה במסגרת אשפוז תוך מעקב צמוד של רופא א.א.ג. קבלת ההחלטות לגביי אופן הטיפול מתבצעת בהתאם למצב הקליני והממצאים בבדיקות.

שינוי בתכנית הטיפול או מעבר מטיפול שמרני לטיפול כירורגי מתבצע באם קיימים ממצאים מסכנים רלוונטיים או במידה ומגמת השיפור אינה מספקת וקיים חשש להחמרה במצב.