לא אחת מתלוננים אמהות ואבות על כך שילדם מתעורר באמצע הלילה עם כאבי רגליים. לרוב ההורים חסרי אונים לנוכח בכיו של הילד, מה גם שהתופעה חוזרת על עצמה כמעט מידי לילה. האם אילו כאבי גדילה? האם יש מחלה כזו בכלל? האם זו בכלל מחלה? והאם יש קשר לגדילה?

לא אחת מתלוננים אמהות ואבות על כך שילדם מתעורר באמצע הלילה עם כאבי רגליים. לרוב ההורים חסרי אונים לנוכח בכיו של הילד, מה גם שהתופעה חוזרת על עצמה כמעט מידי לילה. האם אילו כאבי גדילה? האם יש מחלה כזו בכלל? האם זו בכלל מחלה? והאם יש קשר לגדילה? פרופ' ליאורה הראל, מנהלת יחידת ראומטולגיית ילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת הכללית, מציינת כי מחקרים בקרב ילדים בגיל בית ספר הראו שלפחות 20-10% מהם סובלים מכאבי גדילה וכן שלרוב, התלונות מתחילות בגיל גן ובית ספר (12-4 שנים) והיחס בין בנים לבנות הוא שווה.

 

התכונות האופייניות לכאבי גדילה הן: כאב הממוקם לרוב בגפיים התחתונות ולעתים גם בזרועות. המיקום האופייני לכאב הינו בדרך כלל  בירך או מאחורי הברך. הכאב לרוב אינו במפרקים דווקא, אלא לאורך העצמות, והוא דו צדדי או פעם בימין ופעם בשמאל ולא ממוקם לגפה אחת. במקום הכאב אין אף פעם סימני דלקת כמו אודם, נפיחות או חום מקומי והוא מופיע לרוב בשעות הערב ובלילה ואפילו מעיר את הילד משינה. יש ילדים שסובלים כמעט כל לילה. אופייני לכאבים אלו שאף פעם הם לא יופיעו בבוקר.

 

הסיבה לכאבי גדילה אינה ידועה. ייתכן שיש קשר לסף כאב נמוך וכן במשפחות של ילדים הסובלים מכאבי גדילה יש יותר נטיה לכאבי ראש, כאבי בטן וכדומה. מכל מקום, אין קשר בין קצב הגדילה של הילד ובין הופעת הכאב. עובדה אחת ידועה וברורה: מעקב ארוך טווח אחר ילדים אלו הוכיח שכאבי הגדילה לא מבשרים על שום מחלה רצינית והם חולפים עם הזמן. הטיפול בכאבי גדילה כולל חימום מקומי, מתיחות או מסאג', ולפעמים מתן אקמול או נורופן לפני השינה.

 

כשיש חשד לכאבי גדילה, יש לגשת לרופא הילדים. על סמך סיפור אופייני, בדיקה גופנית תקינה ולפעמים בדיקות פשוטות כמו ספירת דם ומדדי דלקת, ניתן בקלות לאבחן את המצב ולשלול מחלה אחרת. מצבים שעלולים להחשיד למחלה אחרת: כאב חד צדדי (תמיד באותה רגל), כאב שמתגבר דווקא בבוקר, הופעת סימני דלקת מקומית, ירידה משמעותית במשקל, ממצאים פתולוגיים בבדיקת הילד (נפיחות במפרק, או כבד, טחול  ובלוטות לימפה מוגדלים), בדיקות מעבדה לא תקינות כמו: שקיעת דם גבוהה, ספירת דם לא תקינה. כל אלו צריכים לעורר את החשד שמדובר במחלה אמיתית ולהתייחס בהתאם.