30%  מהילדים כוססים ציפורניים, והבעיות אינן אסתטיות בלבד, אלא בעלות השלכות בריאותיות כבדות משקל. למה כוססים ציפורניים? מהן ההשפעות לטווח ארוך? ואיך אפשר למנוע מן ההרגל המגונה להפוך לפעולה לא רצונית שלא ניתן להיפתר ממנה לאורך שנים?

פתאום את רואה שילדך כוסס ציפורניים, מה קרה את שואלת את הילד וגם את עצמך. הסיבות הנפוצות לכסיסת ציפורניים הן עצבנות, מתח, חרדה, בדידות, חוסר אקטיביות, חיקוי של חבר או בן משפחה או שלב מעבר ממציצת אצבע.

 

האחוזים הגבוהים של כוססי הציפורניים או כפי שמכונה בעגה המקצועית, אונכִיופַאגיה מצביעים על הרגל נפוץ בקרב ילדים ומבוגרים כאחד. ההערכות הן כי כ- 30% מהילדים בגילאי 7 עד 10, כ- 45% מבני הנוער וכן כ- 20% מהמבוגרים סובלים מתופעה זו.

 

טיפול אפקטיבי בכסיסת ציפורניים כולל טיפול משולב המכוון כלפי התופעה עצמה (החל מטיפולים אסתטיים ועד למריחת הציפורניים בחומר חוסם כמו לק 'מרה') וכן כלפי גורם התופעה (להבין מה קרה). הסכמת המטופל ושיתוף פעולה מצידו הינם תנאי בסיס להצלחת הטיפול.

 

איך מזהים כסיסת ציפורניים?

הציפורניים של כוסס בדרך כלל קצרצרות, לא אחידות, שבירות והעור סביבן משופשף וקשה.

 

מה רע בכסיסת ציפורניים?

מלבד המראה הלא אסתטי, ציפורניים כסוסות והעור שלידן עלולות בקלות להיות מוקד לדלקות. במקרים קיצוניים הדבר יכול אף להוביל לפטרת בציפורניים.

 

למה כוססים ציפורניים?

בדומה לחריקת שיניים, גם כסיסת ציפורניים היא הרגל להפגת מתחים.

חלק מצעדים אלה הם שינויים התנהגותיים וחלק הם מחסומים פיזיים אשר מונעים את הכסיסה.

 

כסיסת ציפורניים נחשבת גם להרגל המעיד על עצבנות. הרגלים נוספים בקטגוריה זו כוללים פעילויות כגון: סיבובי ומשיכות שיער, מציצת אצבע וחיטוט באף. התופעה מתחילה בקרב ילדים החל מגילאי 3 – 4 שידועים כגילאים בהם הילדים מתחילים להניע תהליכים חברתיים ונמצאים במתח רב הקשור במלחמות על מקומם בחברה. ברוב המקרים, כאשר הילד גדל, הוא מפסיק לכסוס את הציפורניים, אולם כמחצית מהילדים בגילאי 10 עד 18 ממשיכים לכסוס ציפורניים. הרגל זה נפוץ יותר בקרב בנים ועשוי להתקשר לעובדה שבגיל זה בנות מתחילות לשים לק על הציפורניים, דבר שמהווה סוגשל מחסום לכסיסת ציפורניים.

 

איך מתגברים על כסיסת ציפורניים?

להתגבר על הרגלים מושרשים קשה מאוד. לכן, אנו כהורים צריכים לזהות את ההרגל אצל ילדינו ולנסות ולהפסיק אותו בטרם הפך להיות אקוטי.

בהינתן וכסיסת ציפורניים עלולה להוות אות אזעקה למצב נפשי - הצעד ראשון הוא המודעות לתופעה והניסיון להבין את הסיבה לכך: שיחה עם הילד, עם המחנכים שלו ומעקב צמוד יותר אחרי התנהגותו יסייעו להבין מהיכן נובע הלחץ והמתח בו הוא נמצא, ויהוו נדבך חשוב במיגור התופעה, תהליך זה צריך לבוא במשולב עם גורם חוסם כמו מריחת לק 'מרה' המוכר והוותיק מבית חברת התרופות דקסל פארמה (דקסון). הנוזל השקוף נמרח על הציפורן וסביבתה, מתייבש בתוך דקות אחדות ומהווה "שומר בלתי נראה" של הציפורניים. בזכות טעמו המר של הנוזל, כוסס הציפורניים משתדל להימנע מן ההרגל, ועם הזמן, גם האצבעות פשוט נהיות ממושמעות יותר.

 

גם גזיזת ציפורני הילדים וטיפוחן מסייעת להימנע מן ההרגל. טיפול בציפורניים יכול לשמש כזמן בילוי של אמהות ובנותיהן, אשר אוהבות לחקות את הרגלי הטיפוח של האמהות. באופן כזה, אפשר להשיג שתי מטרות, גם ללמד הרגלי אסטתיקה, גם למצוא את הזמן הדרוש לילדה להיפתח בפניכם ולספר מה מפריע לה (ואשר בא לידי ביטוי בכסיסת ציפורניים).

 

בסיכומו של דבר, מדובר בהרגל שקשה להיגמל ממנו, ולכן, חשוב מכל להצטייד באורך רוח, סבלנות, רצון לפתור את הבעיה ולהתמיד בפתרון.