כשאנו רואים שילדנו נמוך מיתר חבריו לגן/לכיתה, מתחילות לעלות חששות בקירבנו שכשיתבגר ישאר נמוך מהממוצע. שיהיה קטן מאחרים ושילעגו לו. איך מחליטים האם הילד באמת נמוך? מה פוטנציאל הגדילה שלו? מתי עלינו לפנות לרופא?

מאת: ד"ר נחמה צוקרמן – לוין, מומחית לאנדוקרינולוגיה ילדים , שירותי בריאות כללית

 

המעבר מינקות לבגרות כולל תהליך של גדילה. במונח "גדילה" אנו משתמשים בדרך כלל לתאר את הצמיחה לגובה של הילד, אך למעשה זהו מונח הכולל בתוכו שינוי מבנה וגודל של איברי הגוף השונים. תהליך הגדילה נמשך מספר שנים ושיאו בגיל ההתבגרות. לתהליך הגדילה התקין אחראים הורמונים כגון: הורמון הגדילה, הורמוני המין, הורמון בלוטת התריס, אך גם בריאותו הכללית והרגשית של הילד.

הורים רבים פונים אלינו בשאלה : האם ילדי נמוך?

כדי לענות לשאלה זו אנו זקוקים לנתוני גדילת הילד מיום היוולדו. אנו משווים את נתוני הילד לנתוני בני גילו תוך שימוש בעקומת הגדילה. בגרף זה אנו מחפשים את מיקום הילד ואת התקדמותו משנה לשנה.

מיקום הילד בעקומה מגדיר את קומתו בעוד התקדמות הילד משנה לשנה מגדירה את קצב הגדילה. קומה נמוכה מוגדרת כאחוזון גדילה נמוך מאחוזון 3. קצב הגדילה משתנה לפי הגיל. בשנה הראשונה לחיים ובתקופת ההתבגרות קצב הגדילה מואץ יחסית, בעוד שבילדות קצב הגדילה הינו אחיד והילד שומר על מיקומו בעקומה.

מתי על ההורה לפנות לרופא?

§                כשמיקום הילד הינו מתחת לעקומות

§                כאשר הילד משנה את מיקומו על פני עקומת הגדילה (בתוך אחוזוני הנורמה)

§                כשיש האטה בקצב הגדילה המתאים לגיל

§                כשהילד נולד קטן לגיל ההריון ולא השלים את גדילתו

האם ניתן לסייע לילד בטיפול?

כאשר הילד מגיע לרופא עקב קומה נמוכה או קצב גדילה איטי – ייערך לילד בירור מקיף, כולל נטילת פרטים רפואיים, בדיקה גופנית מפורטת, עריכת נתוני הגדילה בעקומה, בדיקות מעבדה לשלילת מחלה נלווית  והתבוננות בצילום שורש כף היד לקביעת "גיל העצמות". בשלב השני ייבדק מלאי הורמון הגדילה תוך ביצוע מבחני גירוי להפרשתו.

בשלב זה לעיתים אנו מזהים הפרעה בגדילה הקשורה למחלת רקע – כגון מחלת צליאק או מחלת מעי דלקתית.

במידה ונמצאה עדות לחסר בהורמון הגדילה – ניתן לטפל בילד בהורמון גדילה שהינו תכשיר זהה להורמון המיוצר בבלוטת יותרת המוח בגוף האדם.

באילו מצבים רפואיים ניתן טיפול בהורמון גדילה?

§                במצבי חסר בהורמון הגדילה

§                בתסמונות גנטיות כגון : תסמונת טרנר, תסמונת פרדר ולי

§                בילד שנולד קטן לגיל ההריון ולא השלים את גדילתו עד גיל 4 שנים

§                בילד עם אי ספיקת כליות

הטיפול מביא לשיפור ניכר בקצב הגדילה ולמיקום חדש של הילד בעקומה. הורמון הגדילה מוכר כתכשיר בטוח לשימוש תוך מעקב וניטור תקופתי של מדדים גופניים ומעבדתיים.

האם זה דחוף?

קומה נמוכה עשויה להשפיע על מצבו הרגשי של הילד. על ההורים לגלות ערנות לגדילת הילד, לפנות לרופא הילדים בשאלה ולבצע את הבירור והמעקב הנחוצים במידת הצורך.

תוצאות הטיפול בהורמון גדילה והשגת צמצום הפער בין הילד לבין חבריו – יהיו מוצלחים יותר עם תחילת טיפול בגיל צעיר יותר. לעיתים נדרש מעקב להחלטה על טיפול.

אי לכך כדאי לפנות להתייעצות ברגע שמועלית לראשונה שאלת גדילתו של הילד.