כוויות וחבלות הן פגיעות שכיחות יחסית בקרב ילדים. הרצון לחקור ולבחון את העולם באמצעות הידיים, מאפיין את הגיל הרך, ולעיתים מעמיד גם ילדים בוגרים יותר בסכנת פציעה, שעלולה להותיר בעורם צלקת לכל החיים. 

 

למעשה, 32%  מהילדים ומבני הנוער סובלים מצלקת שמקורה בפציעה. היא עשויה להיות בולטת, אדומה ולהוות פגם אסתטי הפוגע בתחושת הביטחון האישי של הילד.

 

ד"ר להבית אקרמן, מומחית ברפואת עור מסבירה כיצד נמנע מהצטלקות העור אצל ילדנו:

 

תקריות שונות, לרבות חשיפה לחפץ חד או למקור חום, ואף חשיפה ממושכת לאור השמש, חושפות את עורו הרגיש של הילד לפגיעה. הדרגה הקלה ביותר של פגיעה בעור נוצרת בשכבה החיצונית שלו – אפידרמיס; פגיעה בדרגה בינונית מגיעה לעומק הדרמיס - השכבה השנייה של העור וכווייה או חבלה בדרגה 3 היא פגיעה חמורה שחודרת למעטפת השומנית של העור, ולעיתים אף מהווה סכנה חמורה לגוף הילד.

 

ראשית, חשוב לציין שכל מקרה של כוויה או חבלה הגורמת לפציעת העור מחייב ייעוץ רפואי. במקרה קל, לרוב, יומלץ על שימוש בתכשיר רפואי שנועד לשימוש חיצוני ומכיל אנטיביוטיקה, שמטרתה להגן על הגוף מפני חדירת זיהומים. כשמדובר במקרים קלים של כוויה שאינה מלווה בפציעה, יומלץ על שימוש בתכשירים ללא מרשם, כגון אלוורה ביתית שיכולה לסייע בהקלה על הכאב. לעומת זאת, פציעה בדרגה חמורה יותר לרוב מחייבת מתן פומי של אנטיביוטיקה (דרך הפה) וטיפולים רפואיים נוספים.

 

באופן כללי, כל פציעה מדרגה שניה חושפת את הילד לסכנת הצטלקות באזור הפגיעה. עוצמת הצלקת וצבעה משתנים מילד לילד, בהתאם לסוג העור, לנטייה הגנטית, לאופי ועומק הפציעה ואף להתנהגות הילד לנוכח הגרד שנוצר במקום - ילד שמגרד את הפצע למעשה מגביר את הסיכון להותרת צלקת. אגב, אזורים כמו הכתפיים והחזה מועדים יותר להצטלקות ביחס לשאר האזורים בגוף.

 

 

לדברי ד"ר להבית אקרמן: "פציעות וחבלות אצל ילדים הן שכיחות, ועלולות להופיע בדרגות שונות. כדי להימנע מסיכון לזיהום ועל מנת לצמצם את הסיכון לצלקת באזור, חשוב לטפל בפצע כבר בשלב הראשוני ולהימנע מחשיפה לשמש. במטרה לצמצם את הסיכון להותרת צלקת באזור, מומלץ לטפל עם קלו קוט  (ג'ל טיפול בצלקות) מהרגע שהמקום סגור ויבש."