הילד הכי קטן בכיתה- כל הסימנים והפתרונות
גדילה היא אחד התהליכים המרכזיים המאפיינים את גילאי הילדות וההתבגרות. ילדים גדלים בהתאם לתבנית גדילה האופיינית לשלב בו הם נמצאים: ינקות, ילדות או התבגרות. מה משפיע על הגדילה, מתי צריך לדאוג? מתי להתערב?
מאת: ד"ר יעל לבנטל, מנהלת היחידה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בילדים, ביה"ח לילדים "דנה-דואק"
הגדילה מושפעת ממספר רב של גורמים, הגורם החשוב ביותר המשפיע על קומתו של האדם הוא הגורם התורשתי. גורמים נוספים להם תפקיד חשוב בגדילה הם המצב התזונתי של הילד, מצבו הבריאותי הכללי והמערך ההורמונלי שלו. גדילה לאורך כל השלבים היא תוצאה של יחסי גומלין בין מרכיבים אלו. המעקב אחר גדילתם של ילדים מתחיל עוד במהלך ההיריון, במעקב אחר הגדילה התוך רחמית, ונמשך עד לסיום הגדילה עם סגירת לוחיות הגדילה בסיום ההתבגרות. למעקב גדילה סדיר חשיבות רבה – הוא מאפשר איתור בעיות גדילה בשלב מוקדם כשעוד ניתן לטפל ולהשפיע.
מה חשוב לדעת בנושא גדילה של ילדים?
- גובה מושפע כבר בהיריון- רוב הילדים שנולדו קטנים לגיל ההיריון – מצב שמכונה Small for gestational age מדביקים את הפער במשקל ובגובה עד גיל 4 שנים. כ-10% מהילדים שנולדו קטנים לגיל ההיריון לא מדביקים את הפער בגובה ונשארים נמוכי קומה. מומלץ להפנות ילדים אלו יש למעקב אנדוקרינולוג ילדים ולשקול טיפול בהורמון גדילה.
- השוואה- הסתכלו על חבריו של הילד ועל בני משפחה צעירים אחרים, כיצד הילד גדל בהשוואה לבני גילו? צריך לזכור שישנו טווח גבהים רחב המוגדר כתקין וקיימת שונות גם בין בני אותה משפחה. במקרה ושמתם לב שילדכם הבוגר נמוך מאחיו הצעיר ממנו, יש לעקוב אחר גדילתם של האחים ולהתייעץ בנושא עם רופא הילדים.
- תזונה- חסר תזונתי (חסר בקלוריות, חלבון וויטמינים) עשוי לפגוע בגדילה. אם ילדכם אינו אוכל היטב (אוכל מעט או שאינו אוכל מזון מגוון) מומלץ לפנות לייעוץ דיאטנית ילדים.
- מחלות גנטיות- מצבים גנטיים שונים עשויים להשפיע על הגדילה ולגרום לקומה נמוכה. בהתאם לממצאים בבדיקה גופנית ובבירור נוסף ישקול הרופא אם יש צורך בבירור גנטי.
- מעקב- מומלץ למדוד את גובה הילד במרפאה לפחות פעמיים בשנה. מדידה בבית עשויה להיות מוטעית בשל קושי במדידה מדויקת ביחוד בילדים צעירים. בשנים הראשונות לחיי הילד, קצב הגדילה משתנה: בשנה הראשונה לחייו התינוק גדל לאורך בממוצע בכ-20 סנטימטר, בשנות הילדות חלה האטה בקצב הגדילה לכ-5 סנטימטר לשנה בממוצע, בגיל ההתבגרות חלה האצה משמעותית בקצב הגדילה. מעקב סדיר במסגרת מרפאת הילדים יאפשר איתור מוקדם של קצב גדילה שאינו תואם את תקופת הגדילה והשלמת בירור בהתאם.
מה ניתן לעשות במקרה של בעיות גדילה?
במקרה של הפרעה בגדילה חשוב להפנות את הילד לכתובת המתאימה- לרופא אנדוקרינולוג ילדים. יש להשלים בירור מעבדתי הכולל ספירת דם, מדדי דלקת, בדיקה לצליאק ותפקודי תריס. בחלק מהמקרים בהם יש הפרעה בגדילה מתקבלת אבחנה של מחלת צליאק (רגישות לגלוטן) או מחלת מעי דלקתית. במצבים אלו מתן טיפול מתאים יביא לשיפור משמעותי בגדילה. בנות עם קומה נמוכה יופנו להשלמת בדיקת קריוטיפ במסגרת המרפאה הגנטית במטרה לאבחן או לשלול תסמונת טרנר שבה חסר של כרומוזום X אחד עשוי להתבטא רק בקומה נמוכה ללא ביטויים אחרים.
במצבים בהם הבירור הראשוני נמצא תקין והפרעת הגדילה נמשכת יופנה הילד לבירור מתקדם הכולל הערכת הפרשת הורמון גדילה בתבחין גירוי. אם תתקבל אבחנה של חסר בהורמון גדילה לפי 2 תבחינים יופנה הילד לביצוע בדיקת MRI ראש שתדגים את בלוטת יותרת המח המפרישה הורמון גדילה.
הורמון גדילה הוא טיפול חשוב שניתן בהתוויות מסוימות, לדוגמה- בחסר של הורמון גדילה, בתסמונת טרנר בבנות, בקומה נמוכה משמעותית לאחר שנשללו מצבים רפואיים אחרים, בילדים עם משקל לידה נמוך ללא השלמת הפער עד גיל 4 שנים. הטיפול ניתן בהזרקה תת עורית פעם ביום לאורך שנות הגדילה עד הגעה לגובה בוגר (גיל עצמות 15 בבנות ו-17 בבנים). מתן טיפול בהורמון גדילה מחייב מעקב אנדוקריני רציף ועקבי מדי 4 חודשים לאורך שנות הטיפול במטרה לממש את פוטנציאל הגדילה.
התגייסות הילד ומשפחתו לטיפול והקפדה על ארוח חיים בריא הכולל תזונה מאוזנת, פעילות גופנית והקפדה על שעות שינה– הכרחיים להצלחה של הטיפול.