הורים רבים אינם מודעים לסיכונים  שילדיהם נחשפים אליהם בשל השימוש בקעקועי חינה. במקרים רבים החינה ה"טבעית" אינה טהורה כלל ועיקר ומוספים לה חומרים שונים דוגמת שמנים, אבקות, קפה שחור וכד' על מנת להכהות את צבעה ולשנות את מרקמה.

מאת: ד"ר מיכל סלומון , מומחית לרפואת עור ,  המרכז הרפואי ע"ש שיבא  

ד"ר שושנה גרינברגר, מומחית לרפואת עור ,  בביה"ח אדמונד ולילי ספרא לילדים, תל השומר.

 

קעקועי חינה, מה זה?

קעקועי חינה זמניים הפכו  זה מכבר לתופעה נפוצה בקרב צעירים המבלים בערי נופש בישראל ובעולם . בארץ ,התופעה נפוצה בעיקר בעיר הדרומית, אילת, בקרב ילדים ובני נוער. חינה הינה חומר טבעי המשווק בצורת אבקה המופקת מעליו היבשים של הצמח- lawsonia alba שמקורו בצפון אפריקה, המזרח התיכון והודו.

צבעה של החינה הטבעית הינו אדום וכשמורחים אותה על העור הגוף, בעיקר בטקסי חינה מסורתיים, נצבע העור בגוון חום- כתום. צבע זה נשטף מהעור כעבור יום- יומיים.

מהי הבעייתיות בקעקועים?

הורים רבים אינם מודעים לסיכונים  שילדיהם נחשפים אליהם בשל השימוש בקעקועי חינה. החינה הטבעית אינה גורמת  לריגוש ( אלרגיה) בקרב אנשים הנחשפים לחומר זה. אולם,  במקרים רבים החינה ה"טבעית" אינה טהורה כלל ועיקר ומוספים לה חומרים שונים דוגמת שמנים, אבקות, קפה שחור וכד' על מנת להכהות את צבעה ולשנות את מרקמה.

אחד החומרים השכיחים המוספים לחינה הטבעית הינו חומר הקרוי para-phenylenediamine או בקיצור ppd. חומר זה מוסף לחינה על מנת להפוך את צבעה לשחור וכן כדי לגרום לכך שהצבע של החינה יהיה עמיד ולא יישטף לאחר יממה אלא יישאר על עור הגוף למשך כשבועיים- שלושה. באחוז לא מבוטל השימוש בחינה השחורה עלול לגרום להופעת תגובה אלרגית לאחר מספר ימים. התגובה הינה תגובה לתוסף ppd ולא ל"חינה הטבעית". תגובה אלרגית זו מתבטאת בהופעת תפרחת אדומה על פני אזור הקעקוע המלווה לעיתים בשלפוחיות ופצעים מוגלתיים. לעיתים נדירות עלולה אף להתפתח תפרחת מפושטת בכל הגוף, ולעיתים נדירות עוד יותר עלולים להתפתח קוצר נשימה ונפיחות בפנים ואף חנק. אחד הסבוכים של תופעה זו הינו היוותרות צלקת אדומה באזור הקעקוע שאינה חולפת, או הופעת פיגמנטציה במקום החשיפה.  כך קעקוע החינה ה"זמני" עלול להפוך לצלקת קבועה ומכוערת על עור הגוף.יתרה מזאת, על אדם שפיתח רגישות לקעקוע חינה פעם אחת, להימנע לחלוטין מקעקועי חינה נוספים לאורך כל שנות חייו, שכן התגובה לקעקוע בחשיפה חוזרת, עלולה להיות קשה יותר .

 

מה לעשות במקרה של הופעת פריחה?

אם התפתח אודם או חום מקומי באזור הקעקוע, יש לפנות לרופא העור. בבדיקה גופנית יאבחן הרופא האם מדובר בתגובה אלרגית או בבעיה אחרת, כגון זיהום חיידקי. הטיפול נקבע לפי חומרת התגובה וכולל שימוש במשחות המכילות סטרואידים, אנטיביוטיקה מקומית ובמקרים קשים בטיפול בסטרואידים בבליעה. כאשר מתעורר ספק האם קיימת רגישות, ניתן לבצע תבחינים אלרגיים. הבדיקה הכוללת הדבקת מדבקות על עור הגב מתבצעת במסגרת מרפאת דלקת עור  ממגע, במרפאת העור שבבית חולים.

מהי הבעייתיות בספרי לשיער?

חשיפה  ל ppd מתרחשת גם בעת צביעת שיער. רוב צבעי השיער  המצויים כיום בשוק מכילים חומר זה.  ילדים הינם רגישים יותר להתפתחות אלרגיה ולכן  ילד שצובע שערו בפורים בחומר צבע לשיער המכיל ppd עלול לפתח ריגוש לחומר ובעתיד, אם יבצע קעקוע חינה ,עולה הסבירות כי יפתח תפרחת משנית לקעקוע. בנוסף לחוסר הנעימות הכרוכה בתגובה האלרגית, קיימת גם השלכה לעתיד.  ילדה שפיתחה רגישות לppd עקב חשיפה לקעקוע חינה, לא תוכל, בהיותה אדם מבוגר, לצבוע שיער בחומרי צבע רגילים. סכנה נוספת היא שהאלרגיה לצבע תהפוך לאלרגיה לחומרים אחרים, כמו תרופות המכילות חומרים עם מבנה כימי דומה.

 

לסיכום

ההמלצה כיום היא לא לעשות קעקועי חינה שחורים זמניים, שאינם "טבעיים" בשום מקרה, בגלל הסיכון הגבוה לתופעות לוואי.  התגובה האלרגית מלווה את האדם לכל חייו. ילד בן עשר שפיתח רגישות או תגובה אלרגית לקעקוע חינה קטן, לא יוכל כל חייו להשתמש ברוב צבעי השיער הקבועים שקיימים בשוק. לעומת זאת, אין מניעה לעשות קעקועים מחינה טבעית - אדומה או חומה - שאיננה נגועה באלרגן המסוכן. כמו כן, על הורים לשקול את הסיכון שבשימוש ילדיהם בספרי וצבע לשיער.