הגוזל שלי עלה לפני כחודש לכיתה א'!!! נקודת ציון משמעותית בחיים, הן שלו כתלמיד והן שלי כהורה. תהליך הלמידה הפורמאלי אולי החל כבר בגן, אבל המעבר מהגן לביה"ס הוא מעבר לא פשוט אשר מצריך הסתגלות למסגרת שונה, הרבה פחות חמה ועוטפת, מסגרת שיש בה דרישות מרובות ומצריכה גם את הסתגלותו של ההורה. 

השנים הראשונות בביה"ס הן שנים קריטיות ומשמעותיות לתחושת המסוגלות של הילד, ללמידת עצמאות, לנטילת אחריות,  לרמת הביטחון העצמי ולהתנהלות החברתית והלימודית. להורה חלק חשוב ומשמעותי בכל אלה. רוב ההורים פועלים מתוך האינטואיציות שלהם ואין ספק שכולם רוצים את הטוב ביותר לילדיהם. השאלה היא מה אנו, ההורים, עושים על מנת לחזק ולתמוך בתהליך הלמידה של ילדינו.

 

המסר החשוב ביותר להעביר לילדינו הוא שהאחריות ללמידה חלה עליהם. ההורה כבר למד (ואולי עדיין לומד) ועכשיו תורו של הילד. ההורים צריכים לתמוך בתהליך הלמידה מהבית, אך בשום אופן לא לקחת את האחריות עליהם. כיצד עושים זאת? 

 

1. הביעו עניין מדי יום במה שעשו ילדיכם בביה"ס: מה למדו, עם מי שחקו, האם היו אירועים מיוחדים והאם היו שיעורי בית. זו לא חקירה! שאלו והתעניינו מתוך עניין אמיתי והקשיבו לתשובות (ממליצה לא להתחיל ישר בשאלת שיעורי הבית).

2. השתמשו באמצעי הבקרה להיות מעודכנים בהודעות, פעילות קרובות בביה"ס ומחוצה לו, מבחנים קרובים, ציונים, שיעורי בית. כיום כמעט כל בי"ס עובד עם תוכנה שמאפשרת להורים מהבית להיות מעודכנים בכל המידע הרלוונטי. הקפידו להיות מעודכנים!

3. עם ילדים קטנים קבעו זמן הכנת שיעורי בית, רצוי שיהיה לאחר שהילד שבע ונח מעט מיום הלימודים. הסבירו שרק לאחר שיסיים את שיעורי הבית יוכל להתפנות לחוגים ולפעילויות הפנאי. עם ילדים גדולים יותר, קבעו מהם הזמנים שנוחים לכם, ההורים, בהם תוכלו לעזור להם בשיעורי הבית. אם הילדים בחרו להכין את שיעורי הבית לא בשעות שנוחות לכם, הסבירו שכעת לא תוכלו לעזור להם. עשו זאת ללא כעס, הסבירו שעכשיו אתם עסוקים במשהו אחר. ילדים לומדים מתוצאות טבעיות. זה לא עונש ואל תציגו אותו כך. אם תתנו לתוצאות הטבעיות להתקיים, הילדים ילמדו מכך. אם תתפנו אליהם בכל זמן ובכל שעה רק על מנת שלא יגיעו ללא שיעורי בית לביה"ס, אתם לא מעבירים אליהם את האחריות. הדבר היחידי שתלמדו אותם שהעולם צריך להתאים את עצמו אליהם ובכך לא תכינו אותם לעולם האמיתי שמחכה בחוץ... אם הילד יגיע ללא שיעורי הבית לכיתה, זו תהיה הלמידה הכי משמעותית עבורו של התוצאות הטבעיות. אם הוא זקוק לעזרתכם, הוא יאלץ להתאים את עצמו אליכם.

 באופן כללי,  אני ממליצה לא להרגיל את הילדים שאתם יושבים איתם באופן רציף על שיעורי הבית, אלא עוזרים בתיווך המשימה וממשיכים לעשות פעילויות אחרות בבית. לאחר מכן בודקים ומתווכים משימה נוספת וכן הלאה. ילדים נוטים לפתח תלות בהורה שיושב איתם באופן קבוע ורציף על שיעורי הבית. 

4. למדו את ילדיכם לקחת את מערכת השעות ולסדר תיק ליום למחרת. כדאי להכין תיק בערב, ללא לחץ הזמן של הבוקר. עשו זאת איתם מספר פעמים ושחררו. תנו להם להיות אחראיים וחזקו אותם. אם ישכחו משהו, הם רק ילמדו מזה.

5. שדרו לילדיכם כי אתם מאמינים בהם וביכולותיהם.

5. שדרו ציפיות גבוהות בנוגע ללמידה ולהתנהגות של ילדיכם.

6. חזקו את המאמצים של ילדיכם ואת הישגיהם, כל התקדמות קטנה ראויה לתשומת לב. 

7. אם ילדכם לא הצליח במשימה או במבחן, דברו איתו ברוגע ובדקו איתו מה כדאי לעשות כדי להצליח בפעם הבאה.

8. הקפידו להיות בקשר רציף עם המורים, לשאול שאלות, להתעניין.

 

1. אל תקלקלו את הקשר שלכם עם ילדיכם בעקבות הלמידה. אל תכנסו איתם למאבקי כח! האחריות ללמידה היא שלהם. ממליצה בחום לשכור את שירותיה של מורה פרטית, במידת האפשר ובמידת הצורך.

2. אל תענישו את ילדיכם על אירועים שקרו בבית הספר! תנו לצוות ביה"ס להתמודד, גם אם יידעו אתכם. שוחחו עם הילדים על הנושא, בדקו כיצד תוכלו לעזור להם , אך אל תתעמתו איתם בנושא. עונשים ועימותים הקשורים לביה"ס יוצרים מתחים מיותרים בבית, מקלקלים את היחסים ויוצרים "אנטי" כלפי המערכת.

3. אל תדברו דברים שליליים על ביה"ס ועל המורים ואל תבטלו משהו שהמורים קבעו (גם אם אתם חושבים כך). קבעו שיחה עם המורה/המנהלת, לבנו את העניינים ושמרו על כבודה של המערכת. אי שמירה על כבוד המערכת פוגעת, בסופו של דבר, בילדיכם ובתחושותיהם כלפי המקום בו הם מבלים מרבית מזמנם. 

אז קדימה, לעבודה!