רבים מכם ההורים ודאי נתקלתם בדילמה ההורית הלא פשוטה, האם ילדנו בשל לעבור אל החיים שמעבר לגן הילדים, אל העולם ההישגי של מערכת החינוך, אל כיתה א'??? האם יוכל לעמוד במשימות ובדרישות? מהן הדרישות שידרשו ממנו? איך נוכל לדעת אם הוא בשל עוד בטרם יעלה לכיתה א'?

מאת: בת-שיר סולמי

 

רבים מכם ההורים ודאי נתקלתם בדילמה ההורית הלא פשוטה, האם ילדנו בשל לעבור אל החיים שמעבר לגן הילדים, אל העולם ההישגי של מערכת החינוך, אל כיתה א'???

האם יוכל לעמוד במשימות ובדרישות? מהן הדרישות שידרשו ממנו?

איך נוכל לדעת אם הוא בשל עוד בטרם יעלה לכיתה א'?

כמו בדילמות הוריות אחרות, מאתגרות לא פחות, גם כאן התשובה משתנה ממקרה למקרה ואיננה אחידה. אך אולי נוכל לטוות יחד את העקרונות שינחו אותנו בהתמודדות עם סוגיה רגישה זו.

 

תנאים להסתגלות לבית הספר

בית הספר הוא ארגון המכוון בדרך כלל למטרות מערכתיות וכיתתיות, המציב לראשונה בפני ילדנו דרישות: עמידה בזמנים, הכנת שיעורי בית, הבאת ספרי הלימוד והמחברות, ארגון, קצב למידה ועוד כהנה וכהנה מטלות הדורשות בגרות ומשמעת. כמו כן, המעבר לבית הספר מביא עימו גם התמודדות עם סיטואציות רגשיות וחברתיות רבות, שעל אף שגם בגן היוו אתגר – בבית הספר מדובר בקפיצת מדרגה מבחינת העוצמה והתמיכה הזמינה שתהיה לילד. הדבר דומה למעבר מנסיעה על אופניים לילדים לנסיעה על אופני מבוגרים או אופני מרוץ. השיווי משקל נדרש אמנם בשניהם, אולם המאמץ והטכניקה לצורך יצירת תנועה משתנה. מה הם, אם כן, השינויים שהופכים את בית הספר לשונה ומאיים לעומת הגן?

 

הגירוש מגן העדן

בשונה מגן הילדים, בו הילדים משחקים רוב שעות היום ומבלים את זמנם בדרך שהם בוחרים, ועם מי שהם בוחרים, בבית הספר הילד נדרש לנהוג לפי כללי התנהגות כיתתיים לאורך שעות רבות. לשבת בשקט, להקשיב, לפעול לפי מה שמצופה ממנו. בחלק מבתי הספר הוא גם יידרש להיבחן על הישגיו אפילו משנת הלימודים הראשונה. בנוסף, עליו להכין שיעורי בית, בזמן שהיה הכי רוצה לשחק בגן שעשועים, ללכת לחבר או לראות טלוויזיה. כל דבר, רק לא שיעורי בית.

 

התמודדויות חברתיות ורגשיות

ילדי כיתה א' חווים התמודדות חברתית מורכבת מעצם היותם הילדים הצעירים ביותר בבית הספר. חשוב לזכור כי השעות בהן הילד אחראי על עצמו רבות. הוא האחראי על צרכיו הבסיסיים כמו אוכל, שתייה, הליכה עצמאית לשירותים ומבלה זמן רב בחברת ילדים עם נוכחות מזערית של מבוגר בסביבה.

 

נטילת אחריות ובשלות רגשית

בואו נודה, שכל הורה, בינו לבין עצמו, יכול להעיד על האופן שילדו מסוגל לקחת אחריות על צרכיו האישיים. הורה חווה את יכולת הישיבה והריכוז של ילדו לאורך זמן בהקשבה משותפת לסיפור, בשולחן האוכל, בהצגה או בסרט. אם יש לנו חשש מבוסס לגבי יכולתו של ילדנו להכיל את הקושי שבישיבה ובריכוז לאורך זמן, עלינו להודות בכך בפני עצמנו לפחות, בשלב הראשון.

 

השאלה אם לעלות לכיתה א' כן או לא נבחנת בשיתוף הגננת, היועצת והצוות החינוכי של הגן, אך ההחלטה, בסופו של דבר, היא בידנו, ההורים. הורים רבים מתקשים להשאיר את ילדם לשנה נוספת בגן, בגלל חשש חברתי והרצון שיעלה עם הקבוצה שלו. הקושי הרגשי הוא לרוב אצלנו, ההורים, שפיתחו פנטזיה כי הנה, אוטוטו... הילד בכיתה א' ומה זה אומר על ילדנו אם יישאר בגן עוד שנה?

 

בטרם נחליט לכאן או לכאן - כדאי שניקח בחשבון כי מערכת החינוך מושתתת על 2 אינטליגנציות עיקריות: שפתית-לשונית (קריאה, כתיבה וכו') ואינטליגנציה לוגית-מתמטית (חשבון) בעוד שידוע זה מספר עשורים כי קיימות אינטליגנציות נוספות כגון אינטיליגנציה קינסטתית-גופנית (הבאה לביטוי בקואורדינציה ושיווי משקל ויכולה להבשיל לכדי וירטואוזיות בענפי ספורט כגון ריקוד, ג'ודו או התעמלות קרקע), אינטליגנציה מוסיקאלית (הבאה לביטוי בקליטת מקצבים ונגינה על כלים שונים), אינטליגנציה בין-אישית (הבאה לביטוי ביכולת לחוש את האחר ולהתאים אליו) אינטליגנציה פנים-אישית (הבאה לביטוי בעולם פנימי, דמיון והמצאה), אינטליגנציה מרחבית (הבאה לביטוי ביכולת להתמצא במרחב ומאוחר יותר לנווט וכן אינטליגנציה הקשורה לטבע ולסביבה.

 

הסיכון מול הסיכוי

גננת מנוסה ניסחה זאת כך: מה כבר יכולה להזיק שנה נוספת מתחת לסינרה המחמם והמגן של הגננת, שישמש כחממה להבשלה של הפרי. הבשלה זו היא שתקפיץ ותלווה את הילד כשיעלה לבית הספר בסופו של דבר ותסייע לו להתמודד בהצלחה יתרה עם הדרישות שיידרש במהלך שנות הלימוד הארוכות עד שייגש לבגרויות.