הרגלי למידה טובים הם מתנה מדהימה שיכולה לשרת את הצאצא שלכם במהלך כל התנסות עיונית עמה יתמודד במהלך חייו.איך נפתח את היכולת הלימודית של הילד?

מאת: עידן-חיים כהן, מנהל פדגוגי של מכון הפסיכומטרי Smart!

הרגלי למידה טובים הם מתנה מדהימה שיכולה לשרת את הצאצא שלכם במהלך כל התנסות עיונית עמה יתמודד במהלך חייו. בטרם נדון בהקניית הרגלי הלמידה עצמה, ברצוני להבהיר דבר אחד חשוב -

היכולות הלימודיות של אדם מושפעות מגורמים רבים, חלק מאותם גורמים נחשבים לגורמים ביולוגיים המועברים באופן תורשתי לילד מהוריו ועליהם קשה להשפיע. לדוגמה - מנת המשכל, קיומה או אי-קיומה של לקות למידה ועוד. הקניית הרגלי למידה נכונים לא משפיעה באופן ישיר על אותם גורמים ביולוגיים, עם זאת, קיומם של הרגלים אלו יכול לסייע לילדיכם למצות את הפוטנציאל הלימודי הגלום בהם, ואף ליהנות יותר (או לפחות לסבול פחות...) מתהליכים לימודיים.

 

מעורבות משפחתית בתהליכים לימודיים -

הורים רבים עוזרים לילדיהם בהכנת מטלות הבית אותן מקבלים הילדים בבית הספר, הדבר עשוי להיות בעייתי. 

ככלל, לימוד על ידי קרובי משפחה עשוי להביא להתפתחותם של מתחים שייצרו חוויות לימוד שליליות אצל הילד ומרירות בקרב שני הצדדים. בדרך כלל ציפיותיהם של הורים מילדיהם אינן אוביקטיביות, ולכן פעמים רבות ילד עשוי לאכזב הורה שאצלו קיימות מערכת ציפיות שלא תואמת את יכולותיו של הילד. לדוגמה - הורה בעל אוריינטציה לימודית מתמטית עשוי להיות מתוסכל מכך שבנו מתקשה בפתרון תרגיל בחשבון ("אבל איך אתה לא רואה מה צריך לעשות?! הלא לפני רגע אמרתי לך מה עושים כדי לפתור תרגילים כאלו!"). תסכול זה עשוי להפוך את כל התהליך הלימודי של הילד ללא נעים בעבורו ובעבור ההורה וכך לפגוע במוטיבציה של הילד ללמוד וליצור מתחים משפחתיים.

נוסף על כך, הגבלות התגובה שחלות על אדם חיצוני למשפחה שמלמד את הילד אינן חלות על הורים, הגבלות תגובה אלו חשובות לקיום של תהליך לימודי. במילים אחרות - להורה מותר לכעוס על ילד ולנזוף בו במידה כזו שאינה מקובלת כשהיא מגיעה מאדם חיצוני למשפחה, דוגמת מורה פרטי. אין מקום לכעס בתהליך לימודי, ולכן היעדר הגבלת התגובה של ההורה עשויה לפגוע בתהליך הלימודי.

כמובן שקיימים מקרים בהם בני משפחה לימדו בני משפחה אחרים בהצלחה, אבל באופן עקרוני - מדובר על פעילות עם פוטנציאל בעייתי.

 

מה עושים?

• אם הילד זקוק לעזרה לימודית, במידת האפשר כדאי להעדיף סיוע חוץ משפחתי (מורה פרטי, חוג לימודי וכיו"ב) על עזרת בני משפחה.
• לא כל המשפחות יכולות לאפשר לעצמן לממן מורים פרטיים, ויש גם משפחות שלא מעונינות במורים פרטיים באופן עקרוני. אז אם החלטתם להיות מעורבים באופן ישיר בתהליך הלימודי של הילד שלכם, חשוב שתהיו מודעים לכך שיש לנסות ולשמור על תהליך לימודי נקי ממתחים - במידת האפשר להימנע מכעסים ולא לשכוח גם לתת לילד חיזוקים עבור השתדלות ללמוד.

 

סיוע עודף בהתמודדות עם מטלות בית -

כשהורים מסייעים לילדים בהכנת מטלות הבית, פעמים רבות נוצר מצב בו ההורה מתמודד עם מטלות הבית במקום שהילד יתמודד עמן.

סיוע עודף מונע מהילד את האפשרות לסגל לעצמו מנגנונים קוגניטיביים של התמודדות עם חומר עיוני ותהליכי חשיבה נכונים. כשילד מקבל סיוע עודף בהתמודדות עם מטלות בית, הוא לומד לבצע תהליכים "עוקפי חשיבה" במקום לחשוב בעצמו - הילד מסתמך על ההורה שיפרש בעבורו את ההוראות ויפשט בעבורו טקסטים במקום לפתח יכולת הבנת הנקרא, הילד מסתמך על ההורה שיבצע בעבורו את החישובים במקום לפתח יכולות אריתמטיות, ועוד. חמור לא פחות, סיוע עודף גם מונע מהילד לפתח בהדרגה מנגנונים רגשיים שיאפשרו לו להתמודד עם קשיים ואתגרים בכוחות עצמו בהמשך חייו.

 

מה עושים?

• כעקרון, עדיף להשתדל לתת לילד להתמודד עם מטלות הבית בכוחות עצמו. אם יש צורך, בחרו נקודות התערבות מוגבלות בסיוע בהכנת שיעורי הבית של הילד, לדוגמה - פעם אחת בתחילת הכנת המטלה כדי לסייע לילד לחשוב על קווים מנחים לפתרונה, פעם נוספת תוך כדי הכנתה כדי לבדוק שהילד עדיין "במסלול", ופעם אחרונה בסוף ההכנה, כדי לתת לילד משוב ולחזק אותו.
• כשהילד מבקש מכם עזרה או שואל שאלות נסו להנחות אותו בהדרגה למציאת פתרון במקום להגיש לו את הפתרון מן המוכן. כלל האצבע לעניין זה הוא - להשיב לשאלותיו של הילד בשאלות מכוונות. לדוגמה - אם ילד מתקשה בפתרון תרגיל חשבוני עדיף להשתמש בשאלות מנחות ומדורגות כדי להוביל את הילד לפתרון נכון של התרגיל, שלב אחרי שלב ("האם זה תרגיל חיבור או תרגיל חיסור?", "מה צריך לעשות בתרגילי חיבור?", "איזה טור מחברים קודם?", "מה עושים כשהסכום של הספרות יותר גבוה מ-10?"...).
• אם הילד עשה טעות - אל תתקנו בעבורו את הטעות, הפנו את תשומת ליבו לטעות שעשה וסייעו לו באמצעות שאלות מנחות לתקן אותה.

 

חוסר מוטיבציה של הילד להכין את מטלות הבית -

אחת התופעות הנפוצות ביותר עמן מתמודדים הורים היא ילדים שלא רוצים לעשות את שיעורי הבית שלהם. ההנעה של ילדים ורתימתם לתהליכים לימודיים, במיוחד כשמדובר על מטלות בית, היא סוגייה לא פשוטה בפני עצמה. ריבוי הגירויים שמתחרים על הזמן ותשומת הלב של הילד דוגמת הטלויזיה, האינטרנט והחברים גם הוא לא הופך את הנושא הזה לפשוט יותר. ברוב המקרים אין טעם להסביר לילדים את החשיבות הרציונאלית שבהכנת שיעורי בית היות שמדובר על מטרות שהן אבסטרקטיות ושהשפעתן הן לרוב לטווח הרחוק.

 

מה עושים?

• אחד הצרכים היסודיים שמהווים חלק מתהליך הגדילה של ילד, כמו הצורך באהבה והצורך בתחושת בטחון, הוא הצורך ללמוד. מתן חיזוקים מוחשיים לילד בדמות מתנות, בילויים, ממתקים וכולי כתגמול על לימודים הוא שגיאה, היות שהילד עשוי בשלבים מאוחרים יותר לסרב ללמוד כשאין לו תגמול מוחשי. באופן בסיסי, עצם הלימוד הוא החיזוק המגיע לילד בעבור קיומו של תהליך לימודי.
• מבלי לגרוע מהאמור לעיל, בהחלט צריך לתת לילד חיזוקים בדמות שבחים על השתדלות ללמוד.
• שותפות של ההורים בלימודים מגבירה את המוטיבציה של הילד לקחת חלק פעיל בתהליך הלימודי, לכן כדאי שתהיו שותפים בתהליך. דעו מה הילד לומד, שאלו אותו על החומר ועל התקדמותו. תנו לו חיזוקים על הפגנת בקיאות לימודית (כך גם יהיה לכם קל יותר לתת לו חיזוקים תלויי קונטקסט).
• כדאי לקיים שגרה לימודית קבועה. דהיינו - רצוי לקבוע שעות קבועות ביום שתוקדשנה להכנת מטלות הבית. אין חובה ששעות אלו תקבענה למיד עם חזרתו של הילד מבית הספר, יתכן שהילד זקוק למנוחה מהלימודים, אולם לא כדאי לדחות את הכנת שיעורי הבית לערב בשל בעיות ריכוז וערנות בשעות מאוחרות.

 

יצירת חוויה לימודית נעימה -

כמה מאיתנו נהנו מהלימודים בזמן שהם היו בבית הספר? כמה מאיתנו זוכרים לטובה את המורים ואת הכנת שיעורי הבית? התשובה לשאלות אלו היא - מעט מידי. פעמים רבות מושם מעט מידי דגש על כיף בתכנון והוצאה לפועל של תהליכים לימודיים. לימוד חווייתי ומהנה מניב את התוצאות הטובות ביותר הן מבחינת הקליטה של החומר הנלמד והן מבחינת הטמעתו ושימורו לטווח ארוך.

 

מה עושים?

• כדאי לנסות לטפל בהיבטים שיוצרים חוויות שליליות - אם אתם מאתרים נושאים בהם הילד מתקשה שוחחו עמו ונסו לדובב אותו ולברר איפה טמון הקושי.
• שימו לב שפעמים רבות דעתם של ילדים על נושא לימודי מסוים נקבעת בהתאם לתחושותיהם לגבי המורה שמלמד את הנושא. אם אתם סבורים שיתכן שילדכם לא מסתדר עם המורה כדאי להשקיע מאמצים ביישוב העניינים. לעיתים אפילו זוטות כאלו עשויות ליצור קשיים לימודיים בנושאים מסוימים שנים קדימה ולכן אפשר ורצוי ליצור עם המורה קשר ולשוחח עמו לגבי הנושא.

אגב, לא בטוח שהצאצא שלכם הוא "מלאך", וזה בסדר גמור, ילדים לא חייבים להיות מלאכים, רק זכרו שרצוי לא להפיל האשמות באופן אוטומאטי על מורי בית הספר למרות שמאוד קל לעשות כן.

• נסו ליצור פעילויות לימודיות כיפיות בעבור הילדים. לדוגמה - נסו לאתר בספרים ובאינטרנט חידות מתמטיות פשוטות, משחקי היגיון וכיו"ב ותנו לילדים לפתור אותם כאתגר. הזהרו מלהשתמש בחידות שרמתן גבוהה מידי, יש להשתמש רק בחידות שהן פתירות בעבור ילדיכם במאמץ סביר. חוגי שפות גם הם פעילויות כייפיות בעבור ילדים שעשויות לסייע להם לפתח מיומנויות שפה רחבות.

 

מילה או שתיים לסיום -

כנראה שלא כל הילדים יגדלו להיות אנשי היי-טק, רופאים ועורכי דין, מלחינים מפורסמים וכן הלאה. בחברה התחרותית של היום, לפעמים אנחנו שוכחים שהדברים החשובים הם לאו דווקא ההישגים הלימודיים של הילד. לטעמי, חשוב יותר שהילד יהיה מאושר ויגדל להיות מבוגר בעל מידות טובות. לעולם אל תַתנו את אהבתכם לילד בהישגיו הלימודיים. הילד צריך לדעת שאתם אוהבים אותו בלי קשר לציונים שלו.

 

בהצלחה!