ארגון בטרם לבטיחות ילדים  מפרסם היום (ב') את סיכום שנת 2020 בתמותת ילדים מהיפגעות. 

 

בשנת 2020 מתו 82 ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת, ושיעור התמותה מתאונות עמד על 2.7 למאה אלף ילדים ובני נוער - כך עולה מדו"ח סיכום שנתי שמפרסם היום ארגון בטרם לבטיחות ילדים.  נתון זה נמוך באופן משמעותי משיעור התמותה הממוצע של ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת בשנים 2017-2019, העומד על 4.6 למאה אלף ילדים ובני נוער. ככל הנראה, הירידה בשיעור התמותה היא פועל יוצא של משבר הקורונה ושל תקופות הסגר והריחוק החברתי שנלוו אליו. 

 

הירידה בהיקף התמותה של ילדים בתאונות בשנת 2020 משמעותית בהרבה בחברה היהודית (33 ילדים) בהשוואה לחברה הערבית (47 ילדים). שניים מהילדים שנהרגו השנה היו ילדי מהגרי עבודה. בחברה היהודית שיעור התמותה בשנת 2020 נמוך ב-55% לעומת השנים 2017-2019 (1.4 לעומת 3.3 לכל 100,000 ילדים). לעומת זאת, בקרב ילדים ערבים שיעור התמותה בשנת 2020 נמוך ב-24% בלבד בהשוואה לשנים 2016-2019 (6.3 לעומת 7.9 לכל 100,000 ילדים), והינו דומה לשיעור התמותה בשנים 2018-2019 (6.2 לכל 100,000 ילדים).

למרות זאת, בארגון בטרם מדגישים כי לאורך השנים קיימת בשיעור התמותה מתאונות בחברה הערבית, שעמדו בשנים 2015-2017 על ממוצע שנתי של 8.8 מקרי מוות למאה אלף ילדים ובני נוער2020. ועדיין כאמור, ילדים ערבים מתים יותר מיהודים, והסיכון של ילד ערבי להיהרג כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת היה גבוה פי 2.2 מהסיכון של ילד יהודי. 

 

סבב הסגרים והשינויים שכפתה עלינו מגפת הקורונה השפיעה על תאונות הילדים, ובעיקר התאונות הביתיות. ביחס לקודמותיה, שנת 2020 התאפיינה בירידה משמעותית בהיקף התמותה של ילדים ובני נוער יהודים מתאונות בית ופנאי: 12 מקרים, בהשוואה לממוצע של 33 מקרים בכל אחת מהשנים 2016-2019. היקף התמותה מתאונות בית ופנאי של ילדים ובני נוער ערבים לא השתנה בשנת 2020 לעומת 2016-2019, והוא עומד על כ-22 מקרי תמותה בממוצע לשנה, בשתי התקופות. 

בהתייחס לחמש השנים האחרונות, קיימים הבדלים בין יהודים לערבים בסיבות העיקריות לתמותה. בקרב ילדים ערבים, מנגנוני ההיפגעות הבולטים המובילים לתמותה בבית ובחצר הבית הם תאונות דרכים בסביבת הרכב (27%) ושריפה (18%), ואילו בקרב ילדים יהודים - חנק (25%) וטביעה (20%).

בכלל זה, חלה ירידה משמעותית במספר מקרי התמותה בבית כתוצאה מטביעה, מ-15.5 מקרים בממוצע לכל אחת מהשנים 2016-2019, ל-5 מקרים בשנת 2020. 

טביעה עודנה גורם התמותה השני בשכיחותו בחמש השנים האחרונות, כשב-47% מהמקרים היו של תינוקות ופעוטות מגיל לידה עד 4.  בעוד מרבית (96%) ממקרי הטביעה של בני 5-17 התרחשו במרחב הציבורי, בקרב בני לידה עד 4 מרבית הטביעות (כ-64%) התרחשו בבית. 

 

לפי הדו"ח, השנה נהרגו 47 ילדים ובני נוער מתאונות דרכים. תאונות דרכים הן גורם התמותה המוביל בחמש השנים האחרונות, כאשר כ-45% ממקרי התמותה מהיפגעות של ילדים ובני נוער נגרמות מתאונות דרכים. כ-29% ממקרי התמותה של ילדים ובני נוער בתאונות דרכים הם כהולכי רגל, וכ-26% כנוסעים ברכב.  בחברה הערבית, כ-26% ממקרי התמותה של ילדים ונוער מתאונות דרכים הן כתוצאה מהימצאות ילדים בסביבת הרכב. ברובם הגדול של המקרים הילד הנפגע הינו בגיל 1 עד 4 (33 מתוך 41 מקרים, עבור השנים 2016-2020). 

 

עוד עולה מהדו"ח כי ילדים שגרים בדרום מתים יותר מילדים שגרים במרכז הארץ. מבחינת נתוני תמותת הילדים בחמש השנים האחרונות עולה כי במחוז מרכז שיעור התמותה הנמוך ביותר מתאונות (2.5 ילדים ובני נוער למאה אלף) ואילו במחוז דרום - הגבוה ביותר (7.5 ילדים ובני נוער למאה אלף). כלומר, הסיכון של ילד המתגורר במחוז הדרום להיהרג כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת גבוה פי 3.1 מהסיכון של ילד המתגורר במחוז מרכז. בקרב ילדים יהודים, יחס הסיכונים הינו 1.9 לרעת ילדים המתגוררים במחוז הדרום.  

 

האוכלוסייה הערבית במחוז הדרום משתייכת ברובה הגדול לחברה הבדואית. אוכלוסייה זו מתאפיינת בשיעור תמותה גבוה (16.5 ילדים ובני נוער למאה אלף), גם בהשוואה לקבוצות אחרות מאוכלוסייה הערבית. הסיכון של ילד ערבי המתגורר במחוז דרום להיהרג כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת גבוה פי 3 מזה של ילד ערבי ממחוזות אחרים. למרות שיעורי התמותה הגבוהים בקרב ילדים ערבים ממחוז דרום, בשנים האחרונות חלה בהם ירידה משמעותית: מ-20.7 מקרי תמותה למאה אלף ילדים ובני נוער בשנים 2015-2017, ל-12.5 מקרי התמותה למאה אלף ילדים ובני נוער בשנים 2018-2020.  

 

בקרב ילדים יהודים אלו שגרים באזור יהודה ושומרון נמצאים בסיכון היפגעות מוגבר - 

בבחינת נתוני התמותה בחמש השנים האחרונות בקרב ילדים יהודים, שיעורי התמותה הגבוהים ביותר הינם באזור יו"ש (5.3 מקרי תמותה ל- 100,000 ילדים) והנמוכים ביותר הינם במחוז מרכז (1.8 מקרי תמותה ל- 100,000 ילדים). כלומר הסיכון של ילד יהודי המתגורר באזור יו"ש להיהרג כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת גבוה פי 3 מהסיכון של ילד יהודי המתגורר במחוז מרכז. 

 

אורלי סילבינגר, מנכ"לית ארגון בטרם לבטיחות ילדים: "שנת 2020 הייתה שנה חריגה בכל קנה מידה, ואנחנו רואים זאת גם בנתוני התמותה של ילדים מתאונות. אנחנו מציינים ירידה בנתונים, אך חשוב לזכור שאף ילד לא נפטר מקורונה בישראל אבל 82 ילדים איבדו את חייהם בתאונות שאת רובן ניתן היה למנוע. העובדה שהשנה ההורים היו יותר בבית, זמינים לילדים ובהשגחה מלאה עליהם ניכרת בצמצום משמעותי של מקרי התמותה מתאונות ביתיות. זה רק מדגיש שאם נהיה כולנו ממוקדים למשימה לשמירה על בטיחותם של הילדים, נצליח להציל חיים. כעת, כשאנחנו רואים את הסוף של תקופת הקורונה, עלינו לשים לנגד עיננו מטרה נוספת - למנוע את האסונות הבאים. זה אפשרי באמצעות אימוץ הרגלי התנהגות בטוחה והתאמת הסביבה לילדים".