הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדווחת על נתוני תמותת תינוקות בישראל שיראו אור בקרוב תחת השם "תמותת תינוקות 1997-2004, מאפיינים דמוגרפים – חברתיים". הנתונים המוצגים בפרסום הם של לידות ופטירות של יילודים לפני הגיעם לגיל שנה.

הנתונים:

• כ-75% מהתינוקות שנולדו במשקל של פחות מק"ג בשנים 1979-1980,  נפטרו בשנה הראשונה לחייהם, בעוד שבשנים 2003-2004  נפטרו פחות מ-40% מהתינוקות שנולדו במשקל זה. 
• משקל הלידה האופטימלי (הקבוצה שבה שיעור תמותת התינוקות הוא הנמוך ביותר) הוא 3.5-3.9 ק"ג.
• כמעט מחצית מתמותת התינוקות מתרחשת בשבוע הראשון לחיים וכמעט 20% מתמותת התינוקות מתרחשת בין גיל שבוע לחודש.
• יילודים שנולדו לאמהות שגילן נמוך מ-20 או לאמהות שגילן 40 ויותר נמצאים בסיכון גבוה יותר לפטירה מאשר יילודים שנולדו לאמהות בנות 39-20. קבוצת גיל האם  בה שיעורי תמותת התינוקות הנמוכים ביותר היא 30-34.
• כ-4.5% מכלל לידות החי בשנים 2001-2004 היו לידות מרובות עוברים. ליילוד שנולד בלידה מרובת עוברים סיכון גדול כמעט פי 6 למות בשנה הראשונה לחייו מאשר ליילוד שנולד בלידת יחיד.
• הסיבות העיקריות לתמותת תינוקות בשנים 1997-2004 היו מצבים פרינטליים (הפרעות הקשורות להיריון, לתהליך הלידה ולתקופה המיידית שלאחר הלידה) ומומים מולדים  (45% ו-24% מסך הפטירות בהתאמה).
• בשנים 2001 -2004 נרשמו 92 מקרים של תמותה ממות עריסה (שיעור של 0.2 ל-1,000 לידות חי) לעומת 246 מקרים בשנים 1990-1993 (שיעור של 0.6 ל-1,000 לידות חי).