המתמודדת נעמה קסרי מהתוכנית הישרדות ספגה ביקורות לא מחמיאות רבות בשל השתתפותה בתוכנית הישרדות בעוד בנה בן ה 7 חודשים נשאר בבית.

היא בעצמה התבטאה באחד הפרקים האחרונים כי היא מרגישה כי יתכן וסיכויה להעפיל לגמר נמוכים בשל הביקורת סביב השארת בנה התינוק בבית.

בסקר שביצע פורטל mamy.co.il  בקרב גולשיו עולה תמונה אחרת לחלוטין.

מרבית האמהות לתינוקות/פעוטות דווקא צידדו במהלך שעשתה נעמה.

ניקול ישר מנהלת הפורטל:" נשים רבות הצהירו כי לא היו משאירות את תינוקן בגיל זה ונוסעות, אולם בהחלט אינן רואות במהלך אותו ביצעה נעמה כלא לגיטימי. התחושה היא, כי נעמה בנסיעתה לאיים הקרביים לתקופת זמן ממושכת, הגשימה עבור רבות משאלת לב - לעשות משהו עבור עצמן.  השנה הראשונה אחרי הלידה מאוד קשה עבור נשים רבות, בשנה זו עוברת האישה תהליכים רגשיים רבים הקשורים למקומה כאינדבדואל. בין היתר, תהליכים הקשורים לדימוי עצמי, לדאגה לילד על חשבון הצרכים האישיים ועוד. נעמה קסרי מ"השרדות" ע"פ תפיסה זו, עשתה בחירה אמיצה."

 

תוצאות הסקר שבוצע בקרב גולשי פורטל mamy:

416 גולשים/ות נשאלו: מה דעתך על כך שנעמה משתתפת התוכנית הישרדות נסעה להשתתף בתוכנית והשאירה בבית, למשך כחודשיים, את תינוקה שהיה אז בן 7 חודשים?

חלוקת התשובות:

בעד

• לא שופט/ת את התנהגותה האימהית – 38.7%
• לא מעניין אותי, כל אחד "כטוב בעיניו יעשה" -  18%\
• אחלה אמא -  3.8%

סה"כ: 60.5 %

נגד

• מסכן התינוק – 20%
• היא אם גרועה – 11.8%
• זקוקה לטיפול דחוף -  7%
• להעביר לרשויות הרווחה -  0.7%

סה"כ: 39.5%

יהודית הניג-רוט M.A יועצת ומדריכת הורים, מנחת קבוצות,מרצה ומאמנת זוגית ומשפחתית, מנתחת סיטואציה בה נוסעת אם לתינוק בן 7 חודשים (ניתוח אוביקטיבי ללא התייחסות למקרה נעמה):

 "מערכת היחסים בין אמא לתינוק מתחילה כידוע, עוד ברחם. עם הלידה מתרחשים תהליכים רבים, ורבות דובר על תהליכי ההתקשרות וההתחברות של אמא לתינוקה.

ישנם מקרים בהם האם מתקשה להתחבר ולהתקשר מסיבות שונות ואז יש צורך בעזרה חיצונית הן לאם והן לתינוקה.

 כאשר אמא עוזבת מסיבה זו או אחרת את תינוקה בגיל 7 חודשים (זהו הגיל אליו נתבקשתי להתייחס)

ישנם מספר דברים שעלינו לבדוק ולדעת.

ראשית, מומלץ מאוד לבדוק את הקשר אם- תינוק (הקשר הדיאדי) ברוב המקרים נוצר קשר תקין ובריא אך לעיתים נוצר קשר בעייתי שהתרחקותה של האם מהתינוק לפרק זמן מסוים יכולה להביא עימה תועלת.

שנית, יש לבדוק למה התינוק התרגל מיום לידתו. האם לתינוק דמות דומיננטית קבועה נוספת או חליפית אשר מטפלת בו באופן קבוע (אבא, סבתא, מטפלת וכו') אשר אליה הוא קשור והיא מהווה דמות משמעותית ודומיננטית.

כאשר אנו מוודאים את אלה, אנו יכולים לתת את הדעת לכל "היכול לקרות"

 

היות ומדובר בשלב התפתחותי משמעותי, ובתקופה בה הילד עובר שלבים רבים מכל ההבטים:

רגשית, מוטורית קוגניטיבית וסנסורית האמא אשר לא נוכחת בהם אינה חווה את השינויים והיא,

כאשר תבחין בכל אלה כשתפגוש בו לאחר כחודש- חודשיים, תבחין בקפיצה ההתפתחותית שעשה.

 תינוקות בשלב זה סביב גיל 7 חודשים מתחילים להתיישב בכוחות עצמם, לזחול בצורה חופשית, למשוך עצמו לעמידה, מפתח את עגת התינוק שלו, ממלמל, מגיב להוראות פשוטות,מזהה ומתגבר על מכשולים,מפעיל צעצוע ידנית, וכל נושא קביעות אובייקט מתגבש בחודשים אלה.

כאשר דמות מרכזית ודומיננטית כמו אמא לא נמצאת, בשלב חשוב זה, הדבר יכול לגרום עיכוב התפתחותי ורגרסיה.

 - היות ואנו מדברים על תינוק שעדין לא רכש שפה וורבאלית אנו יודעים לומר כי גם אם חווה את הנטישה כטראומה הוא לעולם לא יוכל לומר זאת באופן מילולי היות והדבר התרחש כאשר לא הייתה לו יכולת שפתית.

 - ידוע כי תהליך הattachment  (חיבור) הנו תהליך משמעותי מאוד ומשפיע גם על תהליך רכישת השפה ולכן יכול להיות עיכוב בתהליך רכישת השפה.

כפי שכבר ציינתי נטישה של אם יכולה לעכב תהליכי התפתחות נוספים ולהעצים אותם לכשיקרו למשל חרדת נטישה, דיכאון ועוד. (ישנם מחקרים שנעשו בנושא נטישה של דמות דומיננטית)."