בשבוע האחרון נחשף הציבור בישראל לגל של מקרי התעללות בילדים ובין היתר גם לאירועים קשים של גילוי עריות.

מנתוני שירות המבחן לנוער, היחידה לחקירות ילדים, עולה כי בשנת 2007 נחקרו סה"כ 7,770 ילדים עד גיל 14. מתוכם 6,784 הם נפגעי עברות מין או חסרי ישע.

מספר הילדים נפגעי עברות מין עומד על  2,409.  מתוכם 1,637 ילדים חשפו במהלך החקירה שהם נפגעו בעברת מין -  מתוכם 421 הם נפגעי גילוי עריות. ביתר המקרים מדובר בחקירות ילדים על רקע עברות מין ע"י זר או מכר של הילד.

מספר הילדים נפגעי חסרי ישע (נפגעי ממקרים קשים של אלימות משפחה או אלימות חמורה של אחראי)  שנחקרו עומד על 4,356 מקרים.

 

עוד מציינים בשירות המבחן לנוער, היחידה לחקירות ילדים,  כי בין השנים 1998-2005 – סה"כ 40,000 ילדים נפגעי תקיפה מינית וחסרי ישע נחקרו ע"י חוקרי ילדים.

מתוכם 15,807 ילדים נחקרו בגין עברות מין כאשר 27.3% מהם הם נפגעי גילוי עריות.  מתוכם 8% הם קורבנות להתעללות מינית מצד הורים (כולל אב חורג) היתר נפגעו ע"י אחים וקרובי משפחה מדרגה שנייה.

 

עוד עולה מנתוני משרד הרווחה והשירותים החברתיים כי בשנת 2007 מספר האסירים המרצים עונשם בבתי הכלא בגין עברה של גילוי עריות עומד על 511. מחוז תל אביב והמרכז מוביל עם 203 מקרים (40%), אחריו מחוז חיפה והצפון 151 מקרים (30%), מחוז ירושלים עם 94 מקרים (18%) ומחוז דרום עם 63 (12%). במהלך 2007 התקיימו 578 דיונים בוועדות המחוזיות לגילוי עריות, המשותפות למשרד הרווחה ולשירות בתי הסוהר, לשם גיבוש המלצות לבקשות לשחרור מוקדם או יציאה לחופשה.

 

לדברי השר הרצוג: "ההשלכות הקשות של גילוי עריות מעמידות את הילד כקורבן הנמצא במצב של סכנה קיומית וטרור רגשי, המובילים לשיבוש מהלך ההתפתחות התקינה של הילד והפיכתו לרדוף תחושת אשמה קשה. חשיבות מודעות הציבור לדיווח "הסוד השמור ביותר" היא קריטית לאיתור הבעיה מבעוד מועד ומניעת השלכות נפשיות קשות בעתיד על הקורבן. אני קורא לציבור לגלות רגישות וערנות ולדווח לגורמי הרווחה על כל חשד לתופעה חמורה זו. במקביל מבקש מהעובדים הסוציאליים ובמיוחד אלו הבאים במגע יומיומי עם ילדים, נוער ומשפחות לאתר את נקודת המפנה, שתאפשר פיצוח קשר השתיקה המשפחתי, שיחשוף את המעשים הנוראיים".

 

בהנחיית השר הרצוג, הפיץ מנכ"ל משרד הרווחה,  נחום איצקוביץ, לאחרונה נוהל מיוחד לפקידי הסעד לחוק הנוער בלשכות הרווחה ברשויות המקומיות. ע"פ הנוהל מפעיל משרד הרווחה בשיתוף קרן רש"י והמוסד לביטוח לאומי 12 מרכזים לטיפול פסיכולוגי בילדים נפגעי תקיפה מינית.

בנוסף כולל הנוהל הקצאה תקציבית למחלקות לשירותים חברתיים לשם קבלת טיפול מפסיכולוגים ועובדים סוציאליים מורשים, אשר יתנו מענים פרטניים בישובים בהם לא קיימים מרכזי טיפול . מהלך ייחודי, שעלותו 10 מליון שקל, מופעל לראשונה מאז חודש פברואר במשרד הרווחה.

 

הפנייה לטיפול בין אם במרכזים ובין אם ע"י מטפלים פרטניים תתבצע באמצעות פנייה לפקידי הסעד בלשכות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות.

התוכנית כוללת 12 מרכזים. 10 נמצאים בפעילות והנותרים נמצאים בשלבי הקמה. לדברי איצקוביץ: ""משרד הרווחה ימשיך לפעול על מנת להבטיח שילדים נפגעי תקיפה מינית יקבלו סיוע מרבי, מהיר ועל הצד הטוב ביותר".

 

לדברי הגורמים המקצועיים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, ע"פ מחקרים שנעשו בעולם המערבי:  אחת ל- 7 נשים ואחד מבין 11 גברים נחשפו לפגיעה מינית בתוך משפחתם עד גיל 18. מרבית המקרים לא מדווחים ולא מגיעים לטיפול. חלק מהטיפול מתחיל בגיל מאוחר. ההיסטוריה של גילוי עריות מתחילה לרוב בגילאי  5 – 12 ולעיתים אף בגילאים מוקדמים יותר. המגע המיני מתפתח בהדרגה ולרוב ישנה הסלמה בפעילות המינית. האקט המיני עצמו אינו בהכרח אלים להיפך לעיתים הוא רך ונעים. מסתבר כי סמכות ההורה (או של בן המשפחה הבוגר) בדרך כלל מספיקה כדי להשיג את ציות הקורבן.  אין צורך בהפעלת כוח פיזי.

הדינאמיקה שמתפתחת במערכת היחסים הנוצרת בין התוקף לקורבן מושתתת על תלות והתקשרות פסיכולוגית כאשר מערכת היחסים נשמרת בסוד.

ממצאים אלה תופסים ללא הבדלי גיל, גזע, דת, מעמד סוציו אקונומי, הרמה הדתית או שמרנית.