עד היום ידענו שכלב מכניס אושר ושמחה הביתה ותורם רבות לגידול ילדים, עתה יש הוכחה מדעית כי הוא גם תורם לבריאותם. במחקר שנערך על ידי ד"ר מישל בלאיש, אפידמיולוג בשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות, נמצא קשר מובהק בין ערכי לחץ דם נמוכים בילדים בתנאי עקה (סטרס) לבין נוכחות כלב בביתו של הילד.

המחקר בוצע במסגרת עבודת גמר לתואר שני באפידמיולוגיה מטעם אוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם מכון גרטנר לאפידמיולוגיה ומחלקת ילדים בתל השומר, ומומן על ידי משרד הבריאות.

 

מחלות לב כליליות (מחלות כלי דם) הינן הסיבה המובילה בתמותת בני אדם בעולם המערבי. אחד מגורמי הסיכון הידועים למחלות לב כליליות הינו יתר לחץ דם. לילדים בעלי לחץ דם גבוה יש נטייה להישאר עם לחץ דם גבוה גם בבגרות. מטרתו של המחקר היא לענות על השאלה האם נוכחותו של כלב בבית קשורה לערכי לחץ דם בקרב ילדים ולסייע במניעת מחלות לב בעתיד.

 

על פי נתוני השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות כ- 300,000 משפחות בישראל מגדלות כלב בבית.   על אף השכיחות הגבוהה של חיות מחמד בבתים, לא בוצעו מספיק עבודות מדעיות הבוחנות את ההשפעה המטיבה של הקשר בין אדם לחיות המחמד, על בריאות האדם, אם כי קיימות הרבה אנקדוטות. במחקר שנערך בארה"ב נמצא כי הסיכוי לשרוד מעבר לשנה לאחר התקף לב, היה גבוה הרבה יותר בחולים שבבעלותם חיית מחמד. במחקר נוסף שנערך בשנת 1997 בארה"ב נמצא כי בילדים שעברו בדיקה פיזית כאשר כלבם היה נוכח נמצאו סימני סטרס מופחתים ולחץ הדם שלהם היה נמוך יותר.

 

במחקרו התמקד ד"ר בלאיש בילדים בכיתות א' עד ג', וביקש לבחון האם נוכחותו של כלב בבית קשורה ללחץ דם נמוך יותר במנוחה ו/או בתנאי עקה (סטרס). הנחות המחקר של ד"ר בלאיש סברו כי נוכחות כלב בבית מורידה את רמת העקה של הילד באופן כללי ובכך תורמת ללחץ דם נמוך יותר גם בזמן רגיעה וגם בזמן עקה. כמו כן ההנחה היא שילדים המחזיקים כלב בביתם חשופים לפעילות גופנית יותר ערה (יציאה לטיול עם הכלב, משחקים עם הכלב) דבר שיתרום ללחץ דם נמוך יותר.

 

לפני מדידת לחץ הדם הראשונה, התבקשו הורי הילד לענות על שאלון קצר אודות נוכחות כלב בבית, הקשר בין הילד לכלב, הסיפור המשפחתי, טמפרמנט הילד ופרמטרים סוציו-דמוגרפיים שונים. המשתנים שיכולים להיות קשורים לערכי לחץ דם הינם רבים וכוללים בין היתר משקל, גיל, מין, שבוע הריון בו נולד הילד ומשקלו בלידה, מדדים סוציו-דמוגרפיים, היסטוריה רפואית של הילד ושל משפחתו, פעילות גופנית קבועה של הילד, לרבות חוגי ספורט. מדדים אלה ועוד נוספים נבדקו ונוטרלו בעת ביצוע החישובים הסטטיסטיים במחקר.

בנוסף, נבחן הקשר של הילד עם הכלב על מנת לעמוד על מידת ההשפעה שלו עליו – האם הכלב נמצא בבית או בגינה, התקופה שהכלב בבעלות המשפחה, הגדרת הקשר בין הילד לכלב, האם הילד מפחד מהכלב, האם הילד מטפל בכלב, מאכיל את הכלב, משחק עם הכלב, האם הילד היה שותף לבחירת הכלב, האם הכלב שייך רק לילד, האם הילד מוציא את הכלב לטיולים והאם הכלב מוגדר ככלב שמירה בלבד. לחצי הדם של הילדים נמדדו בזמן מנוחה ובתנאי עקה (קריאה בקול רם בפני אדם זר).

 

המחקר מצא כי קיים קשר מובהק בין לחץ דם בתנאי עקה להימצאות כלב בבית. נמצא כי ילדים שלהם יש כלב בבית, לחץ הדם שלהם נמוך משמעותית ובאופן מובהק, מאשר ילדים שאינם חשופים לכלב בבית. כלומר, החזקת כלב בבית הינה בעלת תועלת בריאותית לילדים.

 

ד"ר מישל בלאיש, אפידמיולוג בשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות: "במחקר התגלה כי הקשר ילד-כלב מסייע בכך שערכי לחץ הדם בתנאי עקה בקרב ילדים המחזיקים כלב, נמוכים יותר מאשר בילדים שאינם מחזיקים כלב בביתם. ישנה אינדיקציה כי מעבר לאושר שמביא כלב הביתה, מתווסף היום גם ערך מוסף לגידולו – בריאות לילד, דבר שהיה ידוע כבר במבוגרים. כולי תקווה שמחקר זה יעודד אימוץ כלבים כגורם העוזר להורדת לחץ הדם בילדים, וגם יפחית את הצפיפות במכלאות הכלבים בישראל".

 
בנוסף, ד"ר בלאיש מציין כי: "יש להמשיך ולחקור את הנושא בעזרת מחקרים יותר מקיפים על מנת לאשש מגמות נוספות שהתגלו במחקר, אך לא הגיעו למובהקות סטטיסטית. חשיבותו של המחקר טמונה גם בזיהוי וגילוי ילדים (מבין הילדים שהשתתפו במחקר) בעלי ערכי לחץ דם חריגים. קיימת חשיבות גדולה בגילוי מוקדם של ילדים עם יתר לחץ דם ובמעקב אחריהם לטווח הארוך".