מומחה להומיאופתיה מודרנית מרפאת מדיטף, רמת אביב ג'.

 

תופעת הדמם מהאף נפוצה מאד ושכיחותה עולה בהריון, רבים סובלים ממנה מבלי לדעת למה ולרוב גם מבלי למצוא פתרון לבעיה. לרוב הדמם מופיע באופן פתאומי וללא הודעה מוקדמת, אינו מלווה בכאב, ורק התחושה של נוזל דמוי נזלת חמה מביאה לגילוי המפתיע של דימום מהאף.

 

במרבית המקרים, הדימום מהאף נובע מיובש של רירית האף (כמו בימי שרב) ואז יש נטייה מוגברת לנימים שברירית האף להיסדק ולפיכך לדמם. אנשים הסובלים מתופעה זו , לרוב מודעים לקיומה ויודעים שאם בוא החמסין עליהם להצטייד במלאי גדול של טישו במידת הצורך.

 

מסתבר שדמם מהאף, הינו משני למגוון עצום של מחלות, חלקן מקומיות וקשורות לרירית האף וחלקן מחלות כלל גופניות (סיסטמיות). הדימום מהאף יכול להיות משני לזיהום מקומי, כמו נזלת כרונית או נזלת אלרגית (כחלק מקדחת השחת) , סינוסיטיס וזיהומים כלל מערכתיים כמו מלריה ומחלות חיידקיות וויראליות אחרות.

 

סיבה נוספת ושכיחה לדימום מהאף היא חבלה או על ידי החדרת גוף זר כגון אצבע או כל מכשיר אחר לתוך האף וכן חבלה קהה כתוצאה מנפילה או מכה באף. קיימות מספר מחלות כלל גופניות המעלות את השכיחות לדימום מהאף, כמו הסתיידות עורקים, יתר לחץ דם ומחלות שבהן יש נטייה מוגברת לדימום כמו המופיליה, אנמיה אפלסטית, לוקמיה, רמות נמוכות של טסיות (המרכיב בדם האחראי לקרישה), מחלות כבד ועוד.

 

אבחנה

 

כל אדם הסובל מאירועים חוזרים של דימום מהאף, חייב לעבור אבחון על מנת לנסות ולמצוא את הסיבה לתופעה. כחלק מהבירור יש לקחת בדיקות דם מקיפות, ולעבור בדיקה יסודית אצל רופא אף אוזן וגרון.

 

 

כמובן שיש לשלול מחלות רב מערכתיות אחרות, כפי שמנינו לעיל. רופא האף אוזן וגרון יתבונן בעזרת מכשיר מיוחד לתוך הנחיריים וינסו להתחקות אחר מקור הדימום. לרוב מקור הדימום, הוא בחלק הקדמי תחתון של מחיצת האף, שבו יש עושר רב של נימים וכלי דם קטנים. במידה ונמצא סיבה ברורה לדימום, יש לטפל באותו גורם כדי להימנע מהישנות.

 

 

 

 

 

טיפול

 

• הטיפול הראשוני בדמה מחריף, הוא עצירת הדימום. עצירת הדימום מתבצעת על ידי לחיצה בשתי אצבעות על הנחיריים, תוך החזקת הראש במנח הטבעי (לא להרים את הראש כלפי מעלה).
• את הלחץ יש להפעיל למשך כחמש דקות ואז ניתן לשחרר את הנחיריים.
• ברוב המקרים, שבהם מקור הדימום הוא מיובש בריריות או הפרעה מקומית ברירית, הדימום יפסק.
• בסמוך לדימום רצוי להימנע מקינוח של האף, כדי להימנע מפתיחה מחודשת של הדימום.
• המקרים שאינם מגיבים לטיפול זה, יזדקקו לטיפול יסודי יותר על ידי רופא אף אוזן וגרון. לראשות הרופא עומדים אמצעים שונים על מנת לעצור את הדימום, החל ממחט חשמלית הצורבת את כלי הדם המדממים, שימוש בספוגית הטבולה בחומר המעודד קרישה או חומר הגורם לצריבה וסתימה של כלי הדם הקטנים ועד למצבים קשים שבהם הרופא משאיר טמפון באף לצורך עצירת הדימום ויצירת לחץ מקומי.
• במקרים קיצוניים ניתן להגיע עד לחדר ניתוח ותפירה של כלי דם מדממים.
• טיפול נכון במחלות סיסטמיות הגורמות לדימום (שליטה טובה על יתר לחץ דם) יביאו להפסקת הדימומים מהאף וכנ"ל טיפול ושליטה בשאר הבעיות הכלל גופניות שגורמות לדמה מסוג זה.
• לסובלים מיובש ברירית האף, קיימים מספר תכשירים המיועדים לשימון וריכוך האף טיפות אלה מכילות חומרי שימון המאפשרים הגנה על רירית האף ועוזרים לשמור את דרכי האוויר פתוחות.

לסובלים מנזלת כרונית או נזלת אלרגית, קיימים טיפולים רבים המוצעים ברפואה המשלימה וההוליסטית, שמביאים להקלה ולירידה בגודש ברירית האף בשילוב עם תפקוד נכון וטוב יותר של הרירית ובכך מפחיתים את הסיכוי לדימום חוזר.