כל החיים אנו מנהלות מאבק בלתי פוסק נגד המשקל שלנו, שומרות עליו בקנאות, חס וחלילה שלא נשמין ופתאום, כל כללי המשחק משתנים, כי לא רק שבהריון אנו עולות במשקל, אנו חייבות לעלות...

מאת: טובה קראוזה – דיאטנית קלינית, מתמחה בתזונה בהריון ולאחר לידה, לאם ולתינוק ומרצה בנושא התחלת מזון מוצק

בין שתי גישות

כל החיים אנו מנהלות מאבק בלתי פוסק נגד המשקל שלנו, שומרות עליו בקנאות, חס וחלילה שלא נשמין ופתאום, כל כללי המשחק משתנים, כי לא רק שבהריון אנו עולות במשקל, אנו חייבות לעלות...

מכאן יכולים לצמוח שני כיווני מחשבה קיצוניים: או שיש לנו לגיטימציה לאכול הכל והרבה כי "ממילא משמינים" ואנחנו הרי "אוכלות בשביל שניים" או ששומרים בצורה קנאית מדי על מה שאוכלים ודואגים לעלות מספר חד ספרתי של קילוגרמים.

מובן ששתי הגישות הללו לא יכולות להוביל למשהו טוב. נכון שאסור לתפוס את העלייה במשקל כעיוות הגוף, אלא לקבל את השינויים באהבה ולשמוח עם הגוף המתפתח עד כמה שניתן. מצד שני, אין בכך לגיטימציה להסרת כל המחסומים.
 

 

כמה באמת צריך לעלות במשקל?
התשובה היא – תלוי. תלוי כמה שקלת לפני שנכנסת להריון ותלוי בגובה שלך.
קחי מחשבון וחלקי את המשקל שלך לפני ההריון בקילוגרמים בגובהך במטרים בריבוע: לדוגמה, אישה שגובהה 1.64 מ` ומשקלה לפני ההריון 58 ק"ג תקבל את המספר 21.56.
היחס הזה נקרא "אינדקס מסת גוף" או – bmi .

עכשיו מצאי את עצמך בנתונים הבאים:
אם ה bmi שלך הוא 19.8 ומטה (תת-משקל), מומלץ לעלות 12.5-18 ק"ג
אם ה bmi שלך הוא  19.8-25  (משקל תקין), מומלץ לעלות 11.5-16 ק"ג
אם ה bmi שלך הוא  25-29  (עודף משקל) מומלץ לעלות 7-11.5 ק"ג
ואם ה bmi שלך הוא 29 ומעלה  (השמנה) מומלץ לעלות רק 7 ק"ג.

 

ומה המליצו לאמהות שלנו?

מסתבר שההמלצות הללו השתנו בארבעים השנים האחרונות: בשנות השישים יעצו לאישה ההרה לעלות 7 עד 9 ק"ג בלבד ואף המליצו בארצות הברית להיעזר במדכאי תיאבון ובדיאטות דלות קלוריות.

מחקרים שנערכו בעשור שלאחר מכן הראו קשר בין עליה מועטה מדי במשקל לבין לידות פגים ובעקבותיהם שונו ההמלצות לעלייה של 9 עד 11 ק"ג.

בשנות השמונים נצפתה ירידה של 20 אחוזים בלידת פגים  ולכן ההמלצות עלו אף יותר עד לרמה הנוכחית עם המלצות ספציפיות לפי דרגת המשקל לפני ההריון.

אגב, יש גבול לכל תעלול: במחקר שבדק מעל ל- 53000 תינוקות נמצא כי עלייה במשקל של מעל ל- 13.5-18 קילוגרמים אצל האם לא מקטינה את שיעור לידת הפגים.

באיזה קצב צריך לעלות במשקל?

ברוב המקרים, מומלץ לא לעלות בשליש הראשון של ההריון יותר מ- 1-1.3 ק"ג בסך הכל. כלומר, כ- 100 גרם בשבוע. בדרך כלל אפילו יורדים במשקל, בגלל הבחילות...

בשליש השני מומלץ לעלות בין 4 ל- 5 ק"ג, כלומר 350-400 גרם בשבוע. כדי שתתכן תוספת כזו צריך להוסיף קלוריות לתפריט. אבל לא כל-כך הרבה: רק 300 קלוריות, שהן שוות ערך, למשל, לשני מעדני חלב 3% עם פרי או לפיתה עם שתי כפות גבינה. אם רמת הפעילות הגופנית יורדת, אין צורך להוסיף קלוריות לתפריט.

בשליש השלישי העלייה מהירה יותר: בין 6 ל- 7 ק"ג שהם חצי ק"ג בשבוע.
למרות כל זאת, כל אישה עולה במשקלה בקצב שונה ולכן, אם יש חריגות קלות מהקצב הנ"ל, אין להתרגש מהן.

איך זה מתחלק בין העובר לאם?

ברור שלא כל  תוספת המשקל מורכבת משומנים. כל מה שקשור לעובר, כולל שליה ומי שפיר שוקל בסוף ההריון כ- 5 ק"ג. כל מה שקשור לרקמות האימהיות, כלומר, רחם, שדיים, דם ונוזלים שוקל בסוף ההריון כ- 4 ק"ג.

עד עכשיו קיבלנו 9 ק"ג. זהו מספר פחות או יותר קבוע. הגורם המשתנה הינו השומן ומשקלו יכול לנוע בין אובדן של מספר קילוגרמים לתוספת של 12 ק"ג ומעלה וכאן יש לנו שליטה.

למה מסוכן לעלות יותר מדי במשקל?

עלייה רבה מידי במשקל מגבירה תופעות קטנות ומעצבנות כמו שפשפות, ורידים ברגליים, צרבת וגם: עייפות וקוצר נשימה.

יש תוספת של לחץ על הגב ועל מפרקי הרגליים וירידה בכושר הגופני, שיכולה להקשות על הלידה.
דופן הבטן עבה מידי וקשה יותר לאבחן את העובר בבדיקת אולטרה-סאונד.

עליה במשקל מעבר למומלץ יכולה לגרום לתינוק גדול מידי, ואז יכולות להיות שתי תופעות לא נעימות; האחת, הארכת השלב השני של הלידה (הקשה והכואב ביותר), השניה, התינוק כה גדול עד כי אין מניעה מלידה בניתוח קיסרי וההחלמה מניתוח קיסרי קשה יותר ככל שעודף המשקל רב יותר.

אישה שנמצאת בעודף משקל בהריון נתונה לסיכון גבוה יותר לסוכרת הריון ולרעלת הריון.

ואחרון, בכלל לא חביב: עלייה רבה מדי במשקל בהריון עלולה להגדיל את הסיכון להשמנה לאחר הלידה ובהמשך החיים. נשים רבות יכולות להצביע על ההריון כתקופה שבעקבותיה התחילו להשמין.
 

למה מסוכן לעלות מעט מדי במשקל?

לעלייה מועטה מידי במשקל יש סכנות כמו לידת תינוק בעל משקל נמוך מדי, דבר שמהווה סכנה לחייו ולבריאותו בטווח הארוך.

נשים שמועדות לעלות מעט מדי בהריון הן נשים שסובלות או סבלו בעבר מהפרעות אכילה. הפרעת אכילה לא מטופלת עלולה לגרום לאשה להרעיב את עצמה בהריון כדי למנוע עליה במשקל.

מיותר לציין כי תופעה זו מסוכנת ביותר וכל מי שחוששת מעליה במשקל עד כדי מצב של הרעבה זקוקה לעזרה נפשית, רפואית ותזונתית.

אם כבר עליתי יותר מידי – מה לעשות?

קודם כל, לא לעשות דיאטה. זה אסור. המטרה - להמשיך את העלייה במשקל, אך בקצב מתון יותר, מה שאני אוהבת להגדיר כ"שיטת מזעור הנזקים". חשוב לשלב פעילות גופנית לכל אורך ההריון, ולאכול לפי הרעב ולא לפי החשק או הרגש.

כדאי לקצץ בממתקים ובפיצוחים למיניהם ולאכול הרבה ארוחות קטנות, כאשר בכל ארוחה יש הרבה פחמימות מורכבות (לחם, פסטה, אורז וכדומה).
כדי להיות בטוחים, אם יש לכן ספקות, אל תחליטו על דעת עצמכן, פנו לדיאטנית שמתמחה בתזונת נשים הרות להרכבת תפריט מתאים.

חצי הכוס המלאה

היתרון בעלייה במשקל בהריון, כפי שאני רואה אותו, הוא שאנו מקבלות פסק זמן מהמרדף הבלתי פוסק אחרי הבטן השטוחה והמשקל הנמוך.

אפשר סוף סוף להבליט את הבטן בגאון, תחת החזה המלא, מן הסתם, בגאווה נשית ולהתפעם בפעם המיליון מהעובדה שחיים חדשים נוצרים בתוכנו.


למטפלים בתחום לחץ/י כאן