ידוע לכל שישנה חשיבות רבה בתזונה מאוזנת בזמן ההיריון אבל מחקר חדש שנמשך 32 שנים מוכיח כי התזונה של האם כשנה לפני ההיריון , במהלכו ובזמן ההנקה,  משפיעה על מצבו הבריאותי של הילד בשנות העשרים והשלושים לחייו. גם האבות משחקים כאן תפקיד בעיקר בחלק שלפני הכניסה להריון. ההשפעה כוללת מחלות כמו סכרת אך גם מחלות גנטיות שתזונה נכונה עשויה למנוע את ההתפרצות שלהן. 

 

מדובר בקונספט חדש בעולם המדעי והוא ממקד את המחקר והמידע שהצטבר בנושא לכדי תקופה מוגדרת אחת שיש לה השפעה על בריאותינו לטווח הקצר והארוך. לפי קונספט זה ישנה השפעה קריטית של אורחות החיים של האם (ואף האב) בתקופה המוגדרת: כשנה לפני הכניסה להריון-9 חודשי ההיריון ותקופת ההנקה המסתכמים לכדי כ-1,000 ימים.

 

מתברר כי אורחות החיים יכולים להשפיע על התבטאות הגנים שלנו, במילים פשוטות יש באפשרותנו (במקרה הזה לאם ולעובר) ל"שלוט" על חלק מהגנים שלנו כמו מתג שמדליק נורה באפשרותנו ל"הדליק" או להשאיר "כבויים" חלק מהגנים שלנו ובכך להשפיע על בריאותינו. כך למשל יש לנו אפשרות על ידי אורחות חיינו להשפיע במידה מסוימת על גנים להשמנה/לסוכרת/ליתר שומנים בדם ועוד.

 

מחקר חדש שהתפרסם בחודש אוקטובר האחרון שופך אור חדש על אחת התקופות המשפיעות ביותר על בריאותנו הן בשלבים המוקדמים של החיים והן בשלבים המאוחרים יותר. תקופה זו מכונה "תקופת 1,000 הימים" והיא כוללת את התקופה שלפני ההיריון, מהלך ההיריון והתקופה שלאחריו.

המחקר שנערך ע"י צוות חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה, מאוניברסיטת וושינגטון שבסיאטל ומאוניברסיטת קליפורניה שבסן פרנסיסקו, מצא שלהשמנת האם לפני ובמהלך ההיריון ישנן השלכות ארוכות טווח על השינויים במשקל הצאצא במהלך חייו.

כך למשל, צאצאים לאימהות ברבעון העליון של מדד השמנה bmi לפני ההיריון (bmi>26.4kg/m2) עלו בממוצע כ- 5 יחידות bmi מגיל 17 לגיל 32, לעומת כ- 3 יחידות bmi שעלו בתקופה זו צאצאים לאימהות ברבעון התחתון (bmi<21.0kg/m2).

כמו כן נמצא שעלייה במשקל האם במהלך ההיריון קשורה אף היא בשינוי במשקל הצאצא מגיל 17 לגיל 32, והודגם שממוצע עליית ה- bmi של צאצאים לאימהות שעלו למעלה מ- 14 ק"ג בהריון (הרבעון העליון) הינו גבוה בכ- 1.5 יחידות bmi מזה של צאצאים לאימהות שעלו פחות מ- 9 ק"ג במהלך ההיריון (הרבעון התחתון). עוד הודגם שהקשרים בין המאפיינים האימהיים לבין השינויים במשקל הצאצא מוסברים באופן חלקי על ידי גנים המעורבים בהשמנה ובמאפיינים בריאותיים קשורים, כמו למשל רמות סוכר ושומנים בדם.

המחקר מבוסס על מאגר נתוני מחקר הילודה הירושלמי (jps). העבודה כוללת 1400 נבדקים בני 32 שנולדו בירושלים בין השנים 1974-1976, עבורם קיים מידע מקיף לגבי תקופת ההיריון והלידה, כמו למשל משקל האם לפני ובמהלך ההיריון, משקל לידה, נתונים דמוגרפיים וחשיפות סביבתיות. כמו-כן, קיים מידע קליני הכולל מדדי השמנה 17 ו- 32 שנים לאחר הלידה.

המסקנות המרתקות העולות מן המחקר הנוכחי הן שלהשמנת האם לפני ובמהלך ההיריון ישנה השפעה משמעותית לא רק על משקל הצאצא בבגרותו, אלא אף על התנודות במשקלו במהלך החיים.

החוקרים, בראשותם של ד"ר חגית הוכנר מהאוניברסיטה העברית, פרופ' יחיאל פרידלנדר ותלמידת המחקר גבריאלה לורנס, סוברים כי מגיפת ההשמנה העולמית, המשפיעה על כל קבוצות הגיל, כולל על נשים בגילאי הפוריות, מחייבת המשך מחקר לצורך הבנה מעמיקה של המנגנונים העומדים בבסיס קשרי ההשמנה הבין-דוריים. הבנה זו חיונית לזיהוי חלון זמן מוקדם להפעלת התערבות המיועדת להפחתת סיכון למחלות כרוניות במבוגרים.

 

שמים דגש על חלבונים. מקובל לטעון כי בדיאטה המערבית מחצית מהחלבונים הנאכלים הינם מהצומח והיתר מהחי: אמנם מרבית האוכלוסייה עומדת בהמלצות הצריכה של 0.8 גרם חלבון לכל משקל גוף. כלומר, אדם ששוקל 70 ק"ג למשל, צריך לאכול 54 גר' חלבון. איך ממירים את זה למזון שאנחנו מכירים? בחצי מיכל גבינה יש כ-10גרם חלבון ובירך עוף/שניצל/קציצות בשר יש בין 20-30 גרם חלבון. כאשר בהריון ובהנקה המלצות לצריכה יומית  רק עולות. בין החלבונים השונים במזון ישנם את האיכותיים יותר – אלו המספקים לנו את מרכיבי החלבון המלא, כמו החלבונים המצויים במוצרי חלב, בביצים ובשר דגים ועוד או בחלבון מהצומח בשילוב דגנים כמו חומוס , עדשים וכדומה.