בהריון הראשון עוד ניזונתי מהסיפורים עד כמה הריון זה דבר יפה, נשי ואפילו סקסי. כל זאת היה נכון הן בהרגשה הפיסית והן בהרגשה הנפשית, אך רק עד לחודש שמיני-תשיעי. מה לעשות ככה זה בחיים, כשהתחושה המקננת בך היא של פילה שנסחפה אל החוף המילים נשיות, יופי וסקסיות הן לא הדבר הראשון שעולה לך בראש.

מאת: ריקי לוי דינר, מאמנת אישית וזוגית מנחת סדנאות לאחר לידה

 

בהריון הראשון עוד ניזונתי מהסיפורים עד כמה הריון זה דבר יפה, נשי ואפילו סקסי. כל זאת היה נכון הן בהרגשה הפיסית והן בהרגשה הנפשית, אך רק עד לחודש שמיני-תשיעי. מה לעשות ככה זה בחיים, כשהתחושה המקננת בך היא של פילה שנסחפה אל החוף המילים נשיות, יופי וסקסיות הן לא הדבר הראשון שעולה לך בראש.

אז אחרי שעברנו זה מכבר את הבחילות, מצבי הרוח וההורמונים שכולם למדו להתמודד איתם את מגלה עוד כמה דברים שלא כתובים כמעט בשום ספר ומתוודעת אליהם רק כשאת שומעת מאחרות "אה...בטח גם לי זה היה".

אינטימיות ונשיות על הפרק.

 

חודש תשיעי – ברוכה הבאה!

בחודש השמיני הספקתי להעלות 28 ק"ג ואחר כך כבר הפסקתי לעלות על המשקל. החודש התשיעי לא אחר לבוא, כדרכו של הטבע, ועמו שלל ק"ג נוספים ומיותרים ושלל תופעות.

מאחר וכל פעולה קלה שבקלות נמנעה ממני עקב משקלי העצום בעלי ואני חווינו רמת אינטימיות מחודשת שמבחינתי היוותה את השיא שרק רוצה לצרוח לעובר שבועט בי יומם כליל – "צא כבררר!".

הרגליים

אנשים שמנים לצערי מכירים את התחושה, וגם אצלי היא לא אחרה לבוא. לא יכלתי להתלבש לבד, לשרוך שרוכים, לשים עלי אפילו את מלבושי התחתונים מבלי לשבת על המיטה, להאנח בכבדות ולהתפלל לבורא עולם.

השיא היה כשגיליתי כי ציפורני רגליי הפכו לטפרים של חיה בסוואנה. מצטערת על התיאורים הציוריים אך זו האמת לאמיתה. בצר לי ביקשתי מבעלי כי יגזוז את ציפורני רגליי. כמי ששונאת שנוגעים לה בכף הרגל מבחינתי סומנה אינטימיות חדשה.

בעלי שמקצועו אינו שייך לתחום האופנה והקוסמטיקה הסכים לעשות זאת רק אם הוא גוזז את הנ"ל בגוזז ציפורניים מקצועי. הכוונה בכך היא לגזיזה גברית צבאית כמובן – ישר! עד היום רגליי אינן כשהיו, את מי להאשים? את הילד כמובן!

הידיים

מילא שהייתי צריכה עזרה בכל דבר פעוט כעצום. מילא. אבל התחושה הניטלת ממך להרגיש את הדברים במגע יכולה להטריף כל בר ובת דעת. בשפה מקצועית קוראים לזה תחושת נימול, בשפה פחות מקצועית קוראים לזה שיתוק.

אצבעות הידיים פשוט משתתקות, בתחושה של התמלאות נוזלים גמלית במדבר. היד מסוגלת לזוז (וגם זה לא תמיד) אך אין לזה שום תחושה. למי שרוצה זה הזמן לעשות להטוטי אש ואולי להרוויח כמה ג'ובות מן הצד בימי-הולדת. בדרך כלל מגיעה התחושה לאחר שינה.

לא מספיק השינה לא טובה, לא מספיק צד שמאל אינו מתפקד ואי אפשר לשכב עליו, עכשיו גם הידיים משותקות. אי אפשר להתלבש, אי אפשר לגזוז ציפורניים, פשוט אי אפשר...

 

האף

משפט סבתאי גורס כי כשהאף גדל התינוק בשל. חשבתי שמדובר באגדה אורבנית או במיתוס שנועד להפחיד פלסטיקאיות למיניהן אך לא! האף באמת גדל. אני לא בטוחה לגבי הקשר לבשלות העובר, אך יודעת טוב מאוד כי בשלושת ההריונות שלי זכיתי לכינוי גוגו משבט מוגו. הפכתי להיות אפריקאית משותקת עם ציפורני יען. נאה לי.

לא רק זאת אלא שהאף אף מקבלת תפקיד נוסף, שוב גברי, והוא נחירות. הנחירות הן כל כך רמות שאפילו בעלך כבר מעיר לך על כך, הבעיה היחידה היא שכנראה גם השמיעה נדפקת בחודש תשיעי שאת אפילו לא מודעת לעובדה שאת נוחרת.

 

החזה

במילים אחרות – ציצי! בתחום זה אין מה לומר, הצנרת התקלקלה הכל דולף ואת חשה צורך עז לקרוא ליועצת הנקה, הבעיה היא שעוד אין תינוק, הוא עוד לא נולד. החזה שלך פשוט לא מודע לעניין. הוא דולף ודולף כאילו את צריכה להניק עשירייה. המחזה המשעשע שנאמר לי כי הוא מתרחש רק במקלחות כנראה לא שמע על החוק הזה והוא דולף גם בשעות היום.

התוצאה שאיתה את עוד יכולה להתמודד היא חולצות מוכתמות, הבעיה האמיתית מתעוררת כשאת שואלת עצמך שנייה לאחר המעשה – "למה אני טועמת את זה?". אין לכך תשובה רציונלית אמיתית.

 

הבטן

כן היא גדולה. אך לא בכך עסקינן, לא רק! גיל ההתבגרות חוזר ובגדול ואת כל שהיה לך על הפנים בגיל 16 את חווה כעת על בטנך.

כמו פיצה עגולה וגדולה מתמלאת בטנך פצעונים פצעונים שלא רק שמראם אינו חינני אלא שהם מגרדים. את פוחדת מהשארות צלקות עקב הגרד הבלתי פוסק אך בקושי רב מתגברת על כך. תוסיפי לזה את העובדה שאין לך תחושה באצבעות ואת מוצאת עצמך מגרדת את בטנך בעוצמות של יביישו את אלי האנה.

 

סיכום נשי

סקסיות אינה המילה הנכונה לתאר הריון, לא כל שכן כזה המתקרב לסופו. אלא אם כן מישהו חושב שלוויתן פצוע, מדמם, נוחר ומשותק זה דבר סקסי. שלא תבינו לא נכון כל הסימפטומים האלו לא בהכרח נגמרים עם היוולד הרך המיוחל. לוקח לזה זמן, לעיתים הרבה זמן.

למרות הכל כפי שאתם מבינים עברתי עוד מספר הריונות היות והתוצאה בסופו של התהליך כמובן ששווה את כל התופעות. וחוץ מזה כל כך הרבה אגודות ועמותות הן בעד לוויתנים אז למה שאני לא אהיה?

 

שיהיה במזל טוב.