מכאן שראוי להכיר שהרבה פעמים ההפלה הינה תוצאה ישירה של רשלנות רפואית שנובעת מאבחון שגוי של מצב העובר, מהתנהלות לא מקצועית בעת בדיקת מי שפיר, באי הנחיה מקצועית כיצד להתנהל בעת היריון בסיכון, באי הפניה לבדיקות נחוצות, במינון מוטעה של תרופות, באי התייחסות למצב הבריאותי של האישה, בחסרונו של הסבר מקיף אודות הסיבות שמובילות לבצע הפלה מלאכותית, בחוסר שקיפות לגבי המצב הבריאותי וכדומה. 

 

ובכן, על רשלנות רפואית בהריון לא מדברים הרבה ועל כן ראוי לדעת שברגע שזוג הורים עובר הפלה ובו זמנית חש שליווי ההיריון התנהל בצורה פגומה, הוא צריך לעצור ולבחון האם מדובר בתוצאה של רשלנות, כאשר כבר בשלב זה מוטב לעבור אט אט על סך ההתרחשות ולהעביר את הממצאים לכתב - כל עוד התרחיש זכור היטב. השלב הבא הוא לבדוק האם המצב אכן מצדיק תביעה, או שאין זה כלל המקרה, וזאת מבצעים מול גוף מקצועי - מול עו"ד שבקיא ברשלנות רפואית ושמתמחה באופן פרטני ברשלנות בהיריון. 

 

לאחר שמוצאים עו"ד בעל התמחות ייעודית ולאחר שמוודאים שהוא בעל ניסיון עשיר ורזומה חיובי, קובעים עמו פגישה ובה פשוט מגוללים את שלבי ההתרחשות. בנקודה זו חשוב לבחון האם בנוסף לכל עו"ד גם רגיש ואמפטי, כי אחרי הכול מדובר בסיטואציה מאוד כאובה ורגישה, ובו זמנית הליך התביעה עשוי להימשך זמן רב, כך חשוב שדמות נעימה תלווה את זוג ההורים.

 

לאחר שעו"ד שומע את פרטי המקרה הוא מתחיל לקבל כיוון האם אכן מדובר במקרה שמצדיק תביעה, ופה טוב לדעת שאפשרי לסמוך על שיקול דעתו. מדוע? כיוון שעו"ד מתחום רשלנות רפואית מקבל תשלום רק אם הוא זוכה בתביעה - שכרו מושתת על אחוז ידוע מראש מסך הזכייה, ועל כן ניתן להיות בטוחים שאם הוא אינו מאמין בהיתכנות לזכות, הוא אינו ימהר לקחת את התיק.

 

ציינו שתהליך הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית אינו עתיד להיות מהיר, וציינו שחשוב חיבור בינאישי מול עו"ד, ופה נציין פרמטר נוסף, והוא שבתביעה מעין זו חייב לערב רופא מומחה שיעבור על פרטי המקרה ובמקרה הצורך יערוך בדיקות. בנקודה זו חשוב להבין שהאם עשויה להתקשות אל מול התהליך, ולו בשל הקושי הרגשי, ועל כן על בן הזוג להיות סבלני ורגיש ועל האם להבין שמדובר בחלק מתהליך שגרתי שבסופו של יום יוציא את הצדק לאור, כאשר במקרה זה הצדק הנו כפול: גם תגמול כספי וגם הרתעה חשובה, הרתעה שעשויה למנוע מהורים נוספים לעבור הפלה מיותרת. 

 

רבים נוטים לטעות שהרופא המטפל הנו הגוף היחיד שניתן לתבוע, אך פה מדובר בטעות, כי ניתן לתבוע כל אחד מהגורמים המטפלים, קרי את האחות, המרדים, הרוקח וכדומה - כל גוף שעשוי היה להיות מעורב בגרימת הנזק. בנוסף, חשוב לדעת שבין היתר גם אפשרי לתבוע את המוסד הרפואי, למשל את בית החולים, וזאת כי הוא מחזיק באחריות ישירה, ייתכן שאינו העמיד את התנאים הנחוצים שהיו עשויים למנוע את ההפלה.

 

עירוב של רופא מומחה מהווה שלב קריטי בהליך התביעה. חוות דעתו עשויה להשפיע על הכרעת השופט ואף להעצים את גובה הפיצויים, ועל כן נציין שישנה חשיבות מכרעת לא רק עד כמה הרופא מומחה בנישה הרפואית, אלא גם ישנה חשיבות מכרעת כיצד הוא מנסח את מסקנותיו, משמע חשוב ביותר שהרופא לא רק יהיה מומחה בנישה, אלא גם בהתנהלות משפטית. באופן כללי נסביר שבעת ניסוח חוות הדעת, הרופא המומחה מסביר מדוע לדעתו מדובר בהתנהלות שחורגת מסטנדרט הטיפול הסביר ואף כיצד רופא נורמטיבי היה נוהג אחרת. בנוסף, חוות הדעת קושרת את ההתנהלות לנזק שנגרם - יינתן דגש מהותי להוכחת קשר נסיבתי. 

 

כאמור, שלב איסוף החומר הרפואי חשוב ביותר ופה נחדד שחוק זכויות החולה מחייב את הרופא המטפל לתעד כל נדבך, ואף למטופל ישנה זכות מלאה לקבל העתק, אם כי רצוי לדעת שקבלת העתק כרוכה בתשלום. כמו כן, המוסד הרפואי מחויב לשמור את הרשומה הרפואית, אם כי לא לפרק זמן בלתי מוגבל, ועל כן יש לפעול בהקדם הניתן. עוד נציין שאם נתקלים בבעיה בשלב איסוף המסמכים, מוטב לערב עו"ד - הוא כבר יידע כיצד לזרז הליכים. 

 

אינכן לבד!

לסיכום נציין שאינכן לבד, יש כיצד לפעול ויש אל מי לפנות על מנת לשאול, להתקדם ולהתייעץ. בנוסף, מערכת הצדק עומדת לצדנו - צריך רק לדעת לנצלה כהלכה!