עיקר הסימפטומים אינם מזיקים לאם או לעובר, אך חלקם דורשים בירור ואף התערבות רפואית. 

שינוי משמעותי וחשוב המתרחש במהלך ההיריון הוא במערכת ההורמונלית. כמצופה ממהלך היריון תקין, השינויים ההורמונליים בגוף האישה משנים את נפח הנוזלים בגוף: בשני הטרימסטרים הראשונים להיריון עולה נפח הדם ובטרימסטר השלישי חלה גם עלייה בנפח הנוזלים מחוץ לכלי הדם. 

הורמונים המשפיעים על כך הם אסטרוגן ופרוגסטרון, המביאים לעלייה בנפח ובלחץ הנוזלים במערכות הגוף השונות ובפרט ברקמות האף, האוזן והגרון. 

עלייה בנפח הנוזלים באוזן התיכונה יכולה ליצור תופעות כמו תחושת מלאות באוזן או אטימות. גודש הרקמה הרירית שבאוזן התיכונה יכול להביא לשמיעת הקול העצמי כחזק יותר (occlusion effect). בנוסף, הצטברות נוזלים בחלל האוזן התיכונה יכולה ליצור ירידה קלה וזמנית בשמיעה. ירידה זו מתבטאת בעיקר בתדרים נמוכים (צלילי בס).

 

שינויים בלחץ הנוזלים באוזן הפנימית יכולים ליצור לעיתים תחושת ורטיגו (סחרחורת סיבובית) או טנטון ('צפצופים' באוזניים).סימפטום בולט נוסף הוא טנטון. לפי מאמרם של Singla ושותפים מ-2015, טנטון היא התלונה המתועדת השכיחה ביותר בתחום אף-אוזן-גרון אצל נשים הרות. סיבות נוספות להופעת טנטון יכולות להיות עלייה בלחץ הדם או שינויים הורמונליים. רצוי לנטר את לחץ הדם במקרה זה.

 

רמת הפרוגסטרון והאסטרוגן המשתנה לצד העלייה בשיעור הנוזלים המתוארת יוצרת גם שינוי בריכוז המלחים במערכת האודיטורית, דבר המשפיע על אופן פעולת של תאי העצב בה. שינוי במאזן המלחים בגוף יוצר 'חיקוי' של פתולוגיה באוזן הפנימית, המתבטאת בירידה אפשרית וזמנית בשמיעה בתדרים נמוכים (צלילי בס) החל מהטרימסטר הראשון. תתכן גם רגישות זמנית לרעש חזק.

 

מחקרים רבים מהשנים האחרונות מראים כי ברובם המוחלט של המקרים התופעות המתוארות עד כה חולפות לאחר הלידה.

נוסף לתופעות החולפות המתוארות, ישנן נשים בעלות פתולוגיות במערכת האודיטורית החשות שינויים בסימפטומים של מחלתן במהלך תקופת ההיריון. מחלות אלה אינן נגרמות בשל ההיריון, אלא מושפעות ממנו.

אוטוסקלרוזיס, למשל, היא מחלה המתבטאת בהסתיידות של עצם הארכובה (stapes), הנמצאת בחלל האוזן התיכונה ושל עצם האוזן הפנימית (otic capsule). אבחנה של המחלה מתועדת לרוב בעשור השלישי לחיים, אך יכולה להתפרץ גם מאוחר יותר. ב-60% מהמקרים קיימת היסטוריה של המחלה במשפחה וב-80% מהמקרים מדובר בפגיעה בשתי האוזניים. 

 

בעקבות ההסתיידות המתוארת, נוצר ליקוי שמיעה. תחילה מקורו באוזן התיכונה ובשלבים מתקדמים יותר של המחלה ליקוי שמיעה ממקור עצבי.

מחקרם של Rudic  וכותבים נוספים, שפורסם  ב-2015 וסקר נשים עם אוטוסקלרוזיס במרפאות אא"ג ברחבי העולם סבר כי החמרה אפשרית בשמיעה תתכן בטרימסטר השלישי להיריון או לאחר הלידה. אחד ההסברים הניתנים במחקר הוא שינוי רמת הורמון האסטרוגן, היכול להשפיע על צפיפות העצם וכתוצאה מכך על מוקדי התגרמות עצמות השמע והאוזן הפנימית.

 

ישנן דרכים רבות לטיפול במחלה, כמו נטילת סודיום פלאוריד, תרופות לדילול מסת העצם (ביפוספונטים). האפשרויות לטיפול בליקוי השמיעה הנוצר הן הרכבת מכשירי שמיעה או ניתוח להחלפת עצם הארכובה בפרוטזה (סטפדקטומי). 

 

שינויי לחץ הנוזלים באוזן הפנימית עלולים ליצור החמרה גם לחולות במחלת המנייר (Ménière’s disease).

מאנייר היא מחלה שמקורה באוזן הפנימית המאופיינת באפיזודות של ורטיגו, טנטון וליקוי שמיעה משתנה. 

מחקרם של Sherlie and Varghese שפורסם ב 2012  מסביר כי השינויים ההורמונליים מעלים את השכיחות להופעת התקפים המלווים בורטיגו. לצורך טיפול בהתקפים ובסימפטומים של המחלה מומלץ להיוועץ ברופא.

 

תופעה נוספת במערכת השמיעה אליה חשוב לשים לב היא ליקוי שמיעה פתאומי, המוגדר כליקוי שמקורו אינו ידוע, חד- אוזני לרוב המתפתח תוך 72 שעות באדם בריא. חשוב לציין כי לא קיים קשר מוכח בין היריון לתופעה, והדיווחים על מקרים כאלה נדירים. ברוב המקרים נצפית החלמה מלאה לאחר הלידה. כמו כן, הליקוי אינו משפיע או מהווה גורם סיכון למהלך הלידה. במידה ויש תחושה של ירידה פתאומית בשמיעה, מומלץ לפנות לקבלת טיפול רפואי באופן מיידי.

כאמור, בתקופת ההיריון קיימים אינספור שינויים הורמונליים, פיזיולוגיים ומטאבוליים המשפיעים על כלל מערכות הגוף וביניהן גם המערכת האודיטורית. במקרים בהם הסימפטומים יוצרים אי נוחות, בעת תחושה של שינוי פתאומי בשמיעה או ירידה בשמיעה המפריעה בחיי היום יום, מומלץ להתייעץ עם רופא אף אוזן גרון בסמוך להופעתם ולקבל טיפול לפי המלצתו.