שמירת הריון שבתחילה מתקבלת באהבה גדולה על ידי הנשים, יכולה אף להפוך למצב מעיק ומתיש נפשית. ובכל זאת, מה לעשות כדי להפוך את המצב הזה לקצת יותר נסבל עבורך? מה לעשות כאשר את קפיץ הרגיל להיות פעיל רוב היום וכעת נאלץ לשכב בהוראת הרופא?

מאת: ריקי לוי דינר, מאמנת אישית וזוגית מנחת סדנאות לאחר לידה

ההריון השלישי שלי נכנס לתוקפו בדיוק שלושה חודשים לאחר לידת ביתי האמצעית, שנולדה בניתוח קיסרי. מעבר לשוק הצפוי שחווינו בעלי ואני, היו הרופאים מודאגים ביותר. הצלקת ברחם עוד טריה, את בדיוק אחרי ניתוח – איך תעמדי בזאת? איך גופך יעמוד בזאת? לא דיברו איתי על הפסקת ההריון חלילה וחס, דיברו איתי על שמירה!

תשמרי! על מה? על מי? שאלתי, ואיך שומרים?

ההנחיות היו ברורות – לא ללכת יותר מדי, לא להתאמץ, לנוח! לשכב אם אפשר!

אז לא היה אפשר, כמו שאומרים – הייתה לי ילדה בת 3 חודשים בבית, שאכלה וטפחה ככל שאני הלכתי וטפחתי.

ובכל זאת, הגעתי למספר תובנות באשר למנוחה הכפויה שנרשמת לכל כך הרבה נשים בעת ההריון. אסור לומר נואש- שמירת הריון שבתחילה מתקבלת באהבה גדולה על ידי הנשים, יכולה אף להפוך למצב מעיק ומתיש נפשית. ובכל זאת, מה לעשות כדי להפוך את המצב הזה לקצת יותר נסבל עבורך? מה לעשות כאשר את קפיץ הרגיל להיות פעיל רוב היום וכעת נאלץ לשכב בהוראת הרופא? כיצד להפוך את מיץ הלימון הזה ללימונדה הכי מתוקה (או כמעט הכי מתוקה) ששתית בחייך?

עצות והנחיות – לתלות על המקרר (או לפחות מול המיטה שתוכלי לקרוא).

 

טיפים וטיפות

וזה הזמן לייבש את טיפות הדמעות לאחר שכיבה של כחודשיים במיטה ולהתעודד! המצב לא כל כך נורא! 2 דברים עיקריים שעלייך לזכור בעת שמירת הריון הינם:

1. זה למען המטרה הטובה ביותר שתשיגי בחייך! דמייני איך השמירה מביאה לך משהו שהוא יותר טוב מהשיחה של אריאלה ממפעל הפיס. דמייני את הזכייה בסופו של התהליך, את חדר התינוק/ת, את השם, את האירוע וכו' וכו' וכו'. הדמיונות עצמם יעלו חיוך על פנייך וישכנעו אותך בצדקת הדרך, גם באותו רגע שבירה בו בא לך לקום מהמיטה ולצעוק נמאס לי! לא אכפת לי יותר אני קמה!. אז לא.
2. הדבר השני שאת צריכה לזכור הוא, שלא חייבים להשאר בפיג'מה או בטרנינג בלוי. אפשר לקום להתארגן, להתקלח להרגיש טוב עם עצמנו. קודם כל בשביל עצמך, אחר כך בשביל הסובבים שרואים אותך בלויה כל היום ובסופו של דבר מגיבים בהתאם. כולנו כך! חשבי איך את מגיבה לסובבים אותך כשהם לבושים טיפ טופ ואיך תגיבי אם מדובר בבטלן הרובץ כל היום מול הטלויזיה. זה הטבע האנושי ואין קשר בינו לבין האהבה שאנשים רוחשים אלייך. הרגישי טוב עם עצמך, הסביבה תרגיש טוב איתך וזה גלגל שרק ילבה את עצמו ויספק לך חיוכים למרות המצב הלא נעים שאת נמצאת בו.

 

ועכשיו לפרקטיקה!

1. התעסקי עכשיו בזוטות. בא לך לעשות כל היום מבוכים, תעשי! בא לך לראות בוי-או.די. 3 עונות ברצף של האלופה – תראי! בקיצור תעשי מה בא לך, כמו שאומרים. מה שעושה לך טוב, החשוב הוא שהזמן יעבור לך בנעימים. לא רק כדי שתחייכי – רגש נעים ומצב רגשי נוח של ההריונית הוכח כמיטיב עם התינוק. אז קיבלת 2 ציפורים במכה אחת – מה רע?
2. זה הזמן להתוודע אל המחשב ככלי חברתי מדהים! גם אם לא היית ממובילות הטכנולוגיה הרי שעכשיו זה הזמן להתעדכן בכל מה שהרשת מציעה לך (הזהרי לא להסחף לקניות און-ליין בלתי מרוסנות). חפשי חברים ישנים בפייסבוק או כל רשת חברתית אחרת, קראי תכנים שעד כה לא הגעת אליהם בשל חוסר זמן, הי!!! פתחי בלוג משלך המתאר את חוויותייך בתקופה זו (האמיני לי יהיו לך המון קוראות שנמצאות בדיוק במצבך), ועוד ועוד...המדיה הזו תעביר לך את הזמן אחת ושתיים.
3. סדר משפחתי חדש- נצלי את הזמן לטובתך. עכשיו כשאת מנוטרלת או חצי מנוטרלת (וניתן להקצין את המצב למען האינטרסים שלך) למדי את בני משפחתך הקרובה כי יש דברים שמעתה עוברים מניהולך ופיקודך הרם אליהם. פתאום תלמדי דברים חדשים – הבעל יודע לבשל אפילו בישול בריא, הילדים יודעים לסדר אחריהם והפלא ופלא אף אחד לא מתמוטט. תלמדי איך הסדר הזה יישמר גם לאחר שמירת ההריון. אני טענתי באוזניי בעלי בהריון הראשון כי אני לא יכולה לתלות כביסה יותר כי ההתכופפות מכבידה לי על הבטן. מאז ועד היום – 7 שנים אחרי, הוא אחראי על תליית הכביסה באופן גורף ולא רק כשנוח.
4. סדר משפחתי 2- זה הזמן לתעד, להרשם, לתכנן עבור המשפחה את כל מה שלא הספקת לתכנן לתעד ולרשום קודם לכן. תורים לרופאים, סידור אלבומי תמונות, רישום מדוייק של מחלות הילדות של הילדים, ארגון התיקיות במחשב וכהנה וכהנה וכהנה. כל פרויקט שכזה שנדחק עד כה כי אין זמן – יכול להיעשות כעת.
5. לקרוא את הספר שנמצא כבר למעלה מחצי שנה ליד מיטתך – כמובן עם חבילת טישו ליד כי אחרת זה לא באמת שווה.
6. להזמין חברות שלא ראית מזמן ולקיים שיחת בנות אמיתית  כמו של פעם.

 

בקיצור – זה הזמן להנות עם לגיטימציה בלי להרגיש אשמה כמו שכל אישה מרגישה כשהיא מפנה זמן לעצמה ולא למשפחה!

תהני אחר כך לא יהיה לך זמן, יהיה לך ילד/ה על הראש. הסתכלי על זה כאל מתנה שהוא מעניק לך, מה? לא תקחי?