השליה הינה איבר משותף לאם ולעוברה המאפשר מעבר חמצן וחומרי מזון לעובר המתפתח ופינוי חומרי פסולת חזרה לדם האם. שליית פתח הינו סיבוך הריוני החל באחד מתוך מאתיים הריוניות בו השליה אינה ממוקמת בכיפה או בגוף הרחם אלא סמוך מאד לפתח היציאה של תעלת צוואר הרחם או שהיא מכסה את הפתח.

מאת: דר שרון מסלוביץ, מומחה במיילדות וגינקולוגיה בביה"ח "ליס" ליולדות

היכן בדרך כלל ממוקמת השליה?

השליה הינה איבר משותף לאם ולעוברה המאפשר מעבר חמצן וחומרי מזון לעובר המתפתח ופינוי חומרי פסולת חזרה לדם האם. השליה ממוקמת בדופן הרחם כאשר חלקה האמהי טבוע בשריר הרחם ומקבל אספקת דם עשירה ביותר ממחזור הדם האמהי ואילו חלקה העוברי פונה אל עבר קרומי העובר וממנו יוצא חבל הטבור החיוני כל כך לחיים התוך רחמיים. הרחם עצמו מורכב מחלק שרירי עליון המכיל את הכיפה עליונה הנקראת פונדוס ואת גוף הרחם, ומחלק סיבי תחתון שהוא צוואר הרחם – פתח היציאה של הרחם. ברוב המוחלט של המקרים השליה ממוקמת בכיפת הרחם או בגוף הרחם.

כיצד נפלטת השליה?

כלי הדם הרבים המזינים את השלייה עוברים בינות סיבי שריר הרחם הרבים בחלקים אלה. כאשר השליה נפלטת לאחר לידת העובר, כלי הדם העצומים המזינים את השליה נחסמים על ידי התכווצות שריר הרחם ובכך נמנע אובדן דם רב. השליה נפלטת בשלמותה משום שבין הרחם לבין החלק האמהי של השליה קיים מישור הפרדה המאפשר הפרדה חלקה ומהירה של השליה לאחר הלידה.

מהי שליית פתח?

שליית פתח הינו סיבוך הריוני החל באחד מתוך מאתיים הריוניות בו השליה אינה ממוקמת בכיפה או בגוף הרחם אלא סמוך מאד לפתח היציאה של תעלת צוואר הרחם או שהיא מכסה את הפתח. המושג הרפואי הינו placenta previa, שמשמעו – שליה מקדימה. כלומר אם תתרחש לידה במצב זה הרי שהשליה תפלט קודם לעובר משום שהיא נמצאת קרוב יותר לפתח היציאה (תעלת הלידה). שליית פתח יכולה להתגלות בכל שלב של ההריון אך אם מצב זה מאותר טרם שבוע 30, קיים סיכוי לא קטן השליה "תעלה" ותמוקם גבוה יותר סמוך למועד הלידה.

במה מתבטאת שלית פתח?

החלק התחתון של הרחם הינו דינמי מאד ומתפתח בצורה מהירה במחצית השנייה של ההריון. במידה והשליה ממוקמת בחלק זה הרי שייתכן שהקצה שלה יפרד מדופן הרחם. הפרדות זו מובילה לקריעת כלי הדם המזינים את השליה ולדימום דם טרי, ללא כל סיבה, ללא כאב. ברוב המוחלט של המקרים הדימום אינו מסוכן לאם או לעוברה אך גורם לבהלה ולפנייה לגורם רפואי. לעיתים הדמם מלווה בצירים ולעיתים מגיע לאחר "פרובוקציה" לתעלת הלידה כגון בדיקה וגינלית, אולטרא סאונד וגינלי או קיום יחסי מין.

מהם גורמי הסיכון לשלית פתח?

ברוב המקרים איננו יודעים את הסיבה לשלית פתח אך קיימים מספר גורמי סיכון המעלים את הסיכון כי סיבוך זה יתרחש. גורמי הסיכון כוללים בין היתר:

• ניתוח קיסרי או פציעה של רירית הרחם כתוצאה מניתוח רחמי אחר או גרידה. במקרים אלה השליה "ננעצת" באיזור הצלקת שממוקמת נמוך על פני הרחם ולכן נמצאת סמוך לפתח
• ולדנות, בעיקר הריונות מרובים וצפופים
• הריון תאומים בהם השליה הינה גדולה ולכן גובר הסיכון שחלק ממנה יכסה את הפתח
• עישון ושימוש בסמים כקוקאין

מהן הסכנות שבשליית פתח?

לעיתים לא שכיחות שליית פתח עלולה להוביל לדימום אמהי משמעותי המצריך התערבות שפירושה - יילוד. זה המקום לציין כי הדימום תמיד מגיע מהאם ולא ממחזור הדם העוברי.

משום מיקומה של השליה – העובר לא יכול להוולד מבלי לעבור דרכה או לפגוע בה ולכן במקרי שלית פתח אופן היילוד הבלעדי הוא ניתוח קיסרי.

לעיתים רחוקות ההפרדות של שלית הפתח הינה משמעותית לעובר שכן החלק שנפרד כבר אינו תפקודי ופוגע באספקת החמצן וחומרי המזון לעובר. העובר אינו זקוק לתפקוד מלא של השליה לצורך סיפוק דרישותיו ולכן ברוב מקרי ההפרדות כתוצאה משלית פתח – אין מצוקה עוברית. בהפרדות משמעותית מאד תתכן מצוקה עוברית שתוביל לניתוח קיסרי בהול בכדי להציל את העובר.

הסכנה המשמעותית ביותר במקרי שליית פתח הינה דווקא לאחר הלידה (הניתוח). בחלק מן המקרים לא קיים מישור הפרדה ברור בין השליה ובין החלק התחתון של הרחם ולכן השליה לא נפרדת בשלמותה אלא נקרעת. דבר זה מוביל לדימום רב. כמו כן, ציינו למעלה כי החלק התחתון של הרחם הינו סיבי ולא שרירי ולכן כלי הדם העצומים של שליית הפתח לא עוברים דרך סיבי השריר ולא נחסמים על ידם לאחר חילוץ השליה. המנגנון הרגיל שמונע דמם ניכר בלידה רגילה ומושתת על התכווצות שריר הרחם – אינו קיים בשלית פתח.

איך מטפלים בשלית פתח?

ברוב המקרים מדובר במהלך הריון רגיל לחלוטין, ייתכן עם דימומים קלים מדי פעם המצריכים השגחה באשפוז. הריונות אלה מגיעים למועד ואז מתבצע ניתוח קיסרי מתוכנן במהלכו אנו שמים דגש על חילוץ זהיר  של השליה ועצירת דימום באם זה מאותר. טרם הניתוח מבוצעות הכנות הכוללות הכנת מנות דם בבנק הדם למקרי דמם משמעותי, מתן מכווצי רחם מיד עם חילוץ השליה והכנות לניתוח מורכב יותר באם זה יידרש עקב המשכות הדימום.

במקרים בהם הדמם הינו משמעותי ומסכן את האם או עוברה מבוצע ניתוח קיסרי דחוף.

לסיכום

מדובר בסיבוך לא שכיח אשר ברוב המוחלט של המקרים אינו מסכן את האם או עוברה ומצריך תשומת לב המנתחים בעת הניתוח הקיסרי.