עד לפני מספר עשורים לא רב, נשים שסבלו מבעיות או מחלות לבביות, גם בחומרה קלה, היו מנועות מלהיכנס להריון בשל הסכנה שההיריון יביא בהכרח להחמרה במצבן ואולי אף למותן. כיום, עם התקדמות המדע, הרפואה והטכנולוגיה, יכולות גם נשים עם מחלה הלבבית משמעותית להביא צאצא לעולם בלי להסתכן בפגיעה בבריאותן. ד"ר אברהם שוטן, מנהל מכון הלב במרכז הרפואי הלל יפה העוסק בתחום בעיות לבביות בהריון, מרחיב על העניין.

בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת נשים שסבלו מבעיה של היצרות המסתם המיטראלי על רקע דלקת פרקים בצעירותן (מום שכיח של המסתם בין העלייה לחדר בצד שמאל של הלב) גם בדרגה קלה עד בינונית, נאסר עליהן להרות. במידה ונכנסו להריון הן נדרשו לבצע הפלה.

"זו רק דוגמא לבעיות לבביות, שחלקן שכיחות, שבעטיין היה נהוג למנוע מנשים את חווית ההיריון", מסביר ד"ר אברהם שוטן, מנהל מכון הלב של המרכז הרפואי הלל יפה ומי שעוסק שנים רבות במתן ייעוץ לנשים בתחום הלב וההיריון. "היום, בעזרת הידע הנצבר, ניתן לעבור את ההיריון והלידה בשלום במרבית המקרים, תוך מעקב וטיפול תרופתי שאינו מסכן את האם והעובר. עם זאת, מאחר והידע בתחום זה אינו מספק, עדיין קיימת נטייה טבעית של הרופאים המטפלים בנשים אלו לנקוט בגישה מחמירה, על ידי הצגת רמת סיכון גבוהה לאישה ולבעלה לפני ההיריון ולעיתים  להמליץעל הפסקת ההיריון בקרב נשים החולות בליבן, גם אם המחלה יציבה וברמת סיכון לא גבוהה".

לפני מספר חודשים נערך בוולנסיה בספרד הכנס הבינלאומי הראשון לבעיות לב בהריון. יוזמי ומארגני הכנס היו פרופ' אורי אלקיים מאוניברסיטת דרום קליפורניה בלוס אנג'לס, שהוא מהמובילים בעולם בתחום מחלות הלב בהריון וד"ר אברהם שוטן. מטרת הכנס הייתה להפגיש את העוסקים בנושא ממגוון תחומים: גניקולוגיה, מיילדות, הרדמה, קרדיולוגיה, יילודים, ילדים, פנימית, רפואת משפחה, תזונה, פרמקולוגיה קלינית ועוד, כדי להחליף מידע ולארגן איסוף נתונים ומחקרים בנושא. בכנס השתתפו 400 משתתפים מ 60 מדינות.

מי עלולה לסבול מבעיות לבביות במהלך ההיריון?

חלק ניכר מהפניות של נשים בהיריון לרופא לב הינן של נשים בריאות. הסיבה לכך היא שגם נשים בריאות, בזמן היריון תקין, עלולות לפתח תלונות האופייניות גם לחולי לב, כגון: דפיקות לב חזקות, פעימות מוקדמות, קוצר נשימה, עייפות או ממצאים בבדיקה הגופנית של אוושה בלב או בצקת קלה רגליים. אלו, כאמור, תלונות וממצאים הנצפים תכופות בהריון ביולדת בריאה, והם ייעלמו בדרך כלל לאחר הלידה. בהריון תקין יש עליה בנפח הדם והפלזמה בגוף האישה בשיעור של 30% עד 50% ובהיריון תאומים לעיתים אף יותר. מכאן, שהיולדת, גם בהיותה בריאה, מתמודדת עם עומס משמעותי הגורם לתלונותיה.

כמובן, שיש להתייחס לתלונות אלו ולבצע מעקב אחר האישה במהלך ההיריון לוודא שלא חלה החמרה או הידרדרות כלשהי שגורמת לתחילתה של מחלת לב "אמיתית".

לדוגמא: פעימות מוקדמות הן תופעה הקיימת אצל כ- 60% מהאוכלוסייה הבריאה ובכ - 90% מהעוסקים בספורט. במהלך ההיריון ישנה התרבות של הפעימות המוקדמות הללו. במרבית המקרים, הנשים אף אינן חשות בהן, אך לעיתים התחושה אינה נעימה ואף מפחידה.  כאשר מדובר בלב בריא הרי בדרךכלל אין צורך בטיפול, למעט במקרים הנדירים בהן תלונות בלתי נסבלות. גם אז, הטיפול הניתן הוא להקלה סימפטומטית בלבד.

למרות האמור לעיל, ישנן גם בעיות לבביות משמעותיות המצריכות התייחסות ולעיתים אף טיפול במהלך ההריון. לכאחוז אחד מהנשים ההרות מחלת לב קודמת או מחלה המתפתחת במהלך ההריון. רעלת היריון, יתר לחץ דם אי ספיקת לב ועוד, הינן תופעות העלולות להופיע בהיריון ולהשאיר את עקבותיהן גם לאחריו. יתר לחץ דם ובעיקר כאשר הוא מתפתח לכדי טרום- רעלת או רעלת הריון הוא מצב המסכן את האם ואת העובר. לפיכך יש לטפל מייד עם האבחון ואף לאשפז במקרים הקשים .

אמנם במרבית המקרים הפרעות קצב אינן מצריכות טיפול, אך לעיתים מדובר בצרורות ארוכים עם תלונות משמעותיות, הדורשות טיפול ואף ביקור במיון או אשפוז.

אי ספיקת לב, המתפתחת כתוצאה מההיריון, מתרחשת בעיקר לקראת סיומו או בחודשים הראשונים לאחריו. זו תופעה נדירה יחסית המתגלה אצל אחת מכל 3000 נשים בהריון. במרבית המקרים, אי ספיקת הלב תחלוף תוך ימים עד מספר חודשים ותפקוד הלב יתאושש. עם זאת, בחלק מהמקרים, הלב נותרפגוע. לעיתים תפקודו מידרדר עד הזדקקות להשתלת לב ובמקרים נדירים אף למוות. (במקרים נדירים). "לצערנו", מסביר ד"ר שוטן, "אין בידינו כיום כלים לנבא מי מהנשים עלולה לחלות במחלה זו, למעט אולי הריון תאומים בו השכיחות גבוהה יותר, אך עדיין נדירה".

כיצד מתמודדים עם הריון אצל נשים הסובלות ממחלות לבביות כרוניות?

נשים בגיל הפוריות הסובלות ממחלות לבביות שונות מתחלקות לכמה קבוצות עיקריות, בהתאם למחלת הלב ממנה הן סובלות. מדובר במחלות לבביות בדרגות חומרה שונות, כגון: יתר לחץ דם, מחלה מסתמית, מחלת לב כלילית, מום לב מולד, הפרעות קצב, או מחלת שריר הלב. מאחר ונשים אלו נזקקות לעיתים קרובות לטיפול תרופתי קבוע, הרי מלבד הסיכון המוגבר שמציב ההריון, קיים גם סיכון של השפעה מזיקה של התרופה, שאותה נוטלת האישה, על העובר.

מבחינה זו מדגיש ד"ר שוטן את החשיבות הקיימת לביצוע ייעוץ טרום הריוני לפני כל החלטה של האישה או של בני הזוג. מה הסיכון להחמרת מחלתה? האם בכלל ניתן להמשיך במהלך ההיריון בטיפול התרופתי? ישנן תרופות שאסור ליטול אותן במהלך ההיריון. האם יש טיפול חלופי?

"הגישה שלי היא לאפשר גם במצבים לבביים לא פשוטים את קיומו של ההיריון. הייעוץ הטרום הריוני מאפשר היערכות נכונה ומתאימה שתסייע לעבור את ההיריון בשלום ולהימנע מנזק לעובר ולאמו".

בשלב הייעוץ נשקל הסיכון לאם ועולה השאלה האם ההיריון אינו מסכן את חייה. כמו כן, אנו בודקים האם היא נזקקת לטיפול נוסף. לדוגמא: חולה עם מחלה מסתמית בינונית יציבה, בשל העומס הנוסף בהיריון עלולה המחלה להחמיר ולהכניס את החולה לאי ספיקת לב. כאן צריך לשקול אולי לתקן את הבעיה המסתמית לפני הכניסה להריון.

היבטים נוספים שנבדקים הם אפשרות של היווצרות חסר דם (אנמיה), חוסר ברזל, צורך בניתוח במהלך ההיריון, האופציה של ביצוע ניתוח קיסרי ועוד. כל אלו נשקלים על ידי מומחים מתחומי המיילדות, ההרדמה, הלב ועוד – על פי הצורך ומצב האישה ויש להם חשיבות מכרעת בכל התהליך.

בשלבי המעקב של ההיריון, שלרוב אינם שונים מהותית ממעקב אחר יולדת רגילה, יש לשים לב מתי התסמינים מתגברים מעבר לתקין, ומתי יש צורך בטיפול תרופתי, בהתערבות ניתוחית או לעיתים רחוקות אף בהפסקת ההיריון. המעקב רפואי כולל בדיקה גופנית ומעקב אקו-קרדיוגרפי בכדי לראותאם לא חלה הידרדרות בבעיה הלבבית.

בזמן הלידה עצמה, נדרש ניטור מוקפד והתאמה של הטיפול בכאב למחלת האישה. לדוגמא: אם נקבע כי האישה תעבור ניתוח קיסרי ולא לידה רגילה, על המרדים להתאים את הטיפול בהרדמה הניתוחית למצב המחלה הבסיסית של היולדת. בהיבט הקרדיולוגי נקבע האם היולדת תעבור ניתוח תוך שימוש באמצעי הניטור הקיימים או הכנסת צנתר מיוחד ללב לצורך מדידה מדויקת של הלחצים בעת הניתוח והלידה.

ד"ר שוטן מסכם באומרו: "למרות שבעשורים האחרונים חל שיפור משמעותי בידע ובטיפול בתחום הלבבי בהקשר של היריון ולידה, עדיין, לצערי, ישנם מצבים בהם יומלץ לנשים עם מחלות לב שלא להיכנס להריון על מנת שלא לסכן את בריאותן. עם זאת, המגמה היא בהחלט לאפשר את חווית ההיריון והלידה למרבית הנשים הסובלות מבעיות לבביות תוך הדגשת כל הסיכונים הכרוכים בכך".