הריון אינו בגדר הוספת משקל תמימה. אישה החווה הריון עוברת שינויים מרחיקי לכת בגופה. כיצד מתמודדת כל אחת ואחת עם העניין? התשובה לכך מורכבת. יש את בנות המזל הזוהרות לאורך כל תשעת החודשים ומנגד את המקיאות הסדרתיות המייחלות לסוף ה"סיוט". באמצע נמצאות מרבית הנשים, המייצגות את גווני האמצע.

מאת: נטע דורון

הריון אינו בגדר הוספת משקל תמימה. אישה החווה הריון עוברת שינויים מרחיקי לכת בגופה. כיצד מתמודדת כל אחת ואחת עם העניין? התשובה לכך מורכבת. יש את בנות המזל הזוהרות לאורך כל תשעת החודשים ומנגד את המקיאות הסדרתיות המייחלות לסוף ה"סיוט". באמצע נמצאות מרבית הנשים, המייצגות את גווני האמצע.

 

הבשורה

הפסים ההם בערכת הבדיקה הביתית, או בדיקת הדם שמראה שבוודאות יש לך (או בך)  את זה..ההורמון המבשר שניטע בך הפלא האנושי ואת צפויה להפוך לאם. גם אם מדובר בהריון שני או שלישי, עדיין מדובר בחוויה רגשית מטלטלת.

נשים החוות הריון ראשון לעיתים אינן מסוגלות להירגע מהבשורה במשך שבועות... ההכרה שחייהן עומדים להשתנות ללא הכר היא בעלת עוצמה כבירה. הריון באורך של תשעה חודשים בהחלט מאפשר לך זמן לעבור הליך רגשי, לעכל, להתרגל ולצפות. הטבע מתכנן הכול מראש ולא במקרה, מסתבר.

 

השליש הראשון

בשבועות הראשונים חוויית הבשורה המרתקת עוד עובדת. אך כאשר מגיעות הבחילות, הטעם הרע בפה, ההתעלפויות, מצבי הרוח הבלתי נשלטים וההקאות מה שהופך את התמונה לקצת פחות ורודה. מתחילות התהיות, כיצד נחזיק מעמד אם הדברים יימשכו כך לאורך חודשים? מחשבות קטנות ומטרידות בדמות אכזבה, דכדוך ומרירות עלולות להופיע. זאת ההבטחה הגדולה? איך ייתכן שיש נשים שמדווחות על הנאה מהיריון, לבלוב, פריחה ו..זוהר?! ולמה אצלי זה אחרת?

בריצה היומית התכופה לשירותים עוברות אכן מחשבות על חוסר הנוחות של להיות הרה.

מנגד, יש את בנות המזל שבשליש הראשון אינן חוות את כל התסמינים הקשים הללו, ולהן - כמה מפתיע, אין חשקים מוזרים לזלילות משוגעות של מלפפון חמוץ עם מתוק בצד.

 

כיצד מוסברים הבדלים אלו? הסוד הוא בהורמונים, אלה האחראים לכל ההתנהלות הגופנית המשוגעת הזאת. ומכיוון שכל אחת שונה מחברתה בגופה, גזרתה, משקלה והמפרט הגופני שלה, הרי שגופה מגיב שונה להליך כניסה למסלול ההיריון.

 

טיפ: אם גם את מבין ה"סובלות", כדאי שפשוט תתייחסי לסבל מנקודת מבט חיובית. את לא חולה. אינך סובלת. בגופך מתהווים חיים. קבלי זאת באהבה, כן. ההקאות תעבורנה בסופו של דבר. למדי להכיר את גופך, אכלי במנות קטנות, חסכי מעצמך תזונה שומנית וחפשי את המאכלים שגילית שאינם מגרים אותך להקיא. ברגע שתשני את לקסיקון המחשבות שלך לכיוון החיובי תגלי עולם שלם ואופטימי.

 

השליש השני

זה השליש שמייצג אצל מרבית הנשים את הפריחה. המקיאות כבר הפסיקו ברובן לעשות כך, הבטן עדיין אינה ענקית וניתן להתנועע בקלות יחסית, אך ההיריון כבר ניכר בגופך.

דומה שסימני הנשיות והפוריות צועקים בשלב זה לכל עבר, "שימו לב, לפניכם אישה הרה, נחשקת, נשית וזוהרת...".

אם היית כל חייך רזונת ושמרת על גזרה, עדיין את יכולה ליהנות מלחזות במראה החדש שלך. לא, אין מדובר בהשמנה...הרי יש שם חיים בתוכך, כמה נפלא! סוף סוף הזדמנות לא להיות הדקיקה אלא משהו אחר לגמרי. הכול זמני, את יודעת. והדבר גורם להנאה גדולה.

 

אם את שטוחת חזה שחלמה תמיד על חזה גדול, ההריון יסיר באחת את האפשרות לניתוח הגדלת חזה. השדיים שלך יטפחו ויהוו מקור לא אכזב לגאווה (ולמבטים!!!) הבטן שהולכת לפנייך וסימני החיים בדמות בעיטות קטנות שאת חווה, גורמות לך לחייך. דרישת שלום מהעובר שלך תמיד מביאה עמה אנרגיה חיובית, ועל גליה נישאות נשים רבות בשליש זה...

 

השיער מבריק, הרגלי התזונה שביססת לעצמך עלו על דרך המלך (אחרי שגילית את גורמי העצירות וחדלת לאכול אותם). העור חלק המשדר חיוניות. כל אלה גורמים לרוב הנשים ההרות בשליש השני להריונן להיות פשוט יפות תואר: הן הולכות זקופות, בטנן הקטנה בולטת בגאווה קדימה. שערן מלא ומבריק, עור פניהן קורן. כאילו לא הקיאו מעולם. גם העייפות הכבדה שהיתה מנת חלקן בשליש הראשון התפוגגה לה. זהו זמן הדינמיות, והרצון להשקיע בחיצוניות, בשמלות, איפור, ולהסתובב בגאווה בכל מקום אפשרי.

 

השליש השלישי

כאן נמשכת החגיגה אך בהילוך איטי הרבה יותר, היות והבטן כבר ממש גדולה. עדיין, ההתרגשות לפני הלידה הממשמשת ובאה מקפיצה את החושים והם דרוכים וכולך ציפייה.

הבעיטות של העובר נראות ממש גם לעין חיצונית והבטן הענקית משדרת פוריות חזקה מאוד ולוכדת מבטים מעריצים בהליכה בקניון, ברחוב ובתור לקולנוע.

 

מנגד, אצל אחרות יש הרגשה של חגיגה שנסתיימה. כאבי הגב המעיקים, חוסר היכולת לקשור שרוכים, להתכופף, לעלות מדרגות בקלות, לשבת ממושכות על הכיסא במשרד. כל אלה בתוספת הצרבות שעלולות לחזור, מעיבות קלות על השמחה...השליש השני הנוח חלף ונותרו עוד כמה שבועות לפני הלידה, בכל זאת.

 

הלידה

יום האמת הגיע...תם מסע של תשעה חודשים. מעתה תהיה ההתמודדות במקומות אחרים. שוב, הגוף יככב בהם, ללא ספק. וגם האגן. 

 

הריון זה כיף

 

• כדאי לקחת בחשבון, שגם אם ההריון מתחיל בהקאות והרגשה לא נעימה, אין הכרח שימשיך כך.

 

• אין דין הריון ראשון כדין הריון שני וכו'. לכן, גם אם חווית הריון ראשון "קשה", אל תזעיפי פנייך לנוכח ההיריון השני. ייתכן שתופתעי לגלות שהפעם תעברי "חלק" ובהנאה צרופה את כל תשעת החודשים!

 

הטיפול בגוף:

• זכרי לעשות עם עצמך חסד, במיוחד בתקופה זו. מה בדיוק? כל דבר שיעשה לך טוב.
• השקיעי בהתעמלות, יוגה, הכנה ללידה, תרגול נשימה ולחיצות על מנת שתרגישי מוכנה היטב ללידה. עזרי לגופך להרגיש בנוח, גמיש, חיוני ואלסטי.

 

• תזונה: הקפידי להעניק לגוף את אבות המזון החיוניים, ותיהני מכל רגע...גם אם מדובר בעלייה במשקל, וגם אם מדובר ביציאה מטווח ה"נורמה"...אל תייסרי עצמך שאחר-כך תתקשי לרדת אם חרגת בשלושה-ארבעה קילו מהמותר.

 

• מסז': אם מגע מרגיע ומפיג כאבים ושרירים תפוסים עושה לך את זה, אל תחסכי... גוף רפוי ורגוע יתרום לך רבות בשעת המאמץ הגדול בלידה.

 

אז איזה הריונית את? הזוהרת או הכואבת? חשוב שתדעי להשיג את הכלים שיתנו לגופך את הנוחות המרבית על מנת שתחווי במלוא העוצמה את האנרגיות הטובות שבפלא הקרוי היריון.