מאת: ענת ממן

בתקופת נעורי אמי נתנה לי ספרון המורכב  ממשפטים קצרים, אחד מהם נחקק בזיכרוני עד היום
 " לא חשוב מה קורה לאנשים חשוב מה הם עושים בקשר לזה "
וכשילדתי את בתי הבכורה והגעתי למבוי סתום בנוגע לחוקים וזכויות נשים הרות ואמהות עובדות, הבנתי שלא חשוב מה קורה אלא מה אני עושה בקשר לזה ולכן פניתי למשפטנית עדי יוכט לברר את זכויותיי.

התשובות מתבססות על חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 המסדיר את כל הזכויות המיוחדות, הנוגעות להיריון ולידה בהקשר של ביטחון תעסוקתי ושמירה על הבריאות.

החוק מתייחס בהיבט  התעסוקתי במערכת היחסים שבין העובדת – ההרה או היולדת – לבין מעבידה בלבד. כמו כן לזכויות העומדות לרשות העובדת במהלך ההיריון, בין שמדובר בהיריון תקין, בשמירת היריון או הפלה. 

למה זכאיות נשים הרות בעת ביקורן אצל רופאים?

“בהתאם לסעיף 7(ה) לחוק עבודת נשים, רשאית עובדת להיעדר מעבודתה אם הדבר נדרש לשם פיקוח רפואי במשך חודשי ההיריון, או למטרת בדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהיריון. משך תקופת ההיעדרות  הוא מוגבל , ובסעיף 7(ה)(2) נקבע כי כשמדובר באישה העובדת שבוע עבודה מלא, ההיעדרות לא תעלה על 40 שעות במשך חודשי ההיריון. תקופת היעדרות עפ"י סעיף זה נחשבת לתקופת עבודה בה העובדת זכאית לקבל שכר עבודה בגין תקופת ההיעדרות.

ככלל, במרבית המקרים נחשבת היעדרות עובדות הרות להיעדרות מפאת מחלה, ועל כן היא מובאת בחשבון מניין ימי המחלה. כך, למשל, היעדרות לרגל קבלת טיפולי הפריה חוץ-גופית או היעדרות בזמן קבלת טיפולי פוריות.

בעניינים אחדים נוקט המחוקק גישה שונה ומטיל את העלות של ההיעדרות על המעביד. כך, למשל, היעדרות עובדת עקב שמירת היריון אינה מזכה, אמנם, את העובדת אוטומטית מכוח החוק בתשלום שכר עבודה מידי המעביד, אבל מחייבת אותו לשלם אם הדבר נקבע בהסכם קיבוצי או בחוזה אישי."

האם ניתן לחייב נשים בהיריון לעבוד שעות נוספות?

"סעיף 10 לחוק עבודת נשים קובע איסור מוחלט להעסיק נשים בשעות נוספות ובימי המנוחה השבועית החל מהחודש החמישי להריונן.  "

האם ניתן לפטר נשים בהיריון, או לאחר חופשת לידה?

" סעיף 9 לחוק עבודת נשים אוסר על המעביד לפטר עובדת בהיריון וטרם יצאה לחופשת לידה, אלא אם כן הוא קיבל היתר משר העבודה והרווחה. גם השר מוגבל במתן ההיתר, והוא יכול לאפשר פיטורים רק אם נוכח שהם אינם נוגעים להיריון. התנאי העיקרי שהמחוקק קובע כדי שהעובדת ההרה תוגן מפני פיטורים מתבטא בדרישה שיהיה לעובדת וותק בעבודה של שישה חודשים לפחות.

השאלה האם מעביד יכול לפטר עובדת בהיריון סמוך לפני שמלאו שישה חודשים להעסקתה ובייחוד כאשר מטרת הפיטורים בנסיבות האלה היא לעקוף את איסור פיטורי האישה בהיריון נדונה בפסק דין 1353/02 מרגלית אפלבוים נ' ניצה הולצן. שם קבע הנשיא אדלר שפיטורי אישה בשל הריונה, הגם שלא מילאה את תקופת האכשרה ואיננה בעלת וותק של שישה חודשים, הם פיטורים שלא בתום לב ועל כן בטלים.

עובדת שפוטרה בשל הריונה ובלא היתר מן השר זכאית לקבל החזר כספי מהמעביד. היא זכאית לפיצוי בגובה השכר שהייתה מקבלת לו המשיכה בעבודתה בתקופה המוגנת, כלומר עד יום הלידה. הפיצוי יכלול גם שיעור כספי בהתאם לסכום שהמוסד לביטוח לאומי היה משלם כדמי לידה, אם אלה לא שולמו בידי המוסד מאחר שעקב הפיטורים העובדת לא השלימה את תקופת האכשרה הקבועה בחוק.

איסור הפיטורים נוגע גם לפיטורים של עובדת בזמן חופשת הלידה ועד 45 ימים מתום חופשת הלידה, בימי היעדרות מהעבודה לרגל מצב בריאותה.

בינואר השנה נתקבל תיקון לחוק עבודת נשים  הקובע סנקציה מיוחדת למצב שבו המעביד פיטר עובדת בעת היותה בהיריון. בהתאם לתיקון ביה"ד לעבודה מוסמך להחזיר עובדת לעבודה מכוח "צו עשה" ו"לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין." יתרה מזו, אם ביה"ד יקבע כי העובדת פוטרו בניגוד לחוק, על ביה"ד לפסוק פיצויים לעובדת שסכומם יהיה 150% לפחות מן השכר, לו הייתה העובדת זכאית בתקופה שבה הפיטורים אסורים. זהו תקדים משמעותי, שכן, לראשונה נקבעה בחוק מגן הוראה, הקובעת פיצוי מינימלי במקרה של הפרת החוק.

מהו משך תקופת חופשת הלידה עפ"י החוק הישראלי לעובדת במשרה מלאה וחלקית?

חופשת הלידה בהתאם לסעיף 6(ב) לחוק עבודת נשים, הנה 12 שבועות, מהם 6 שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער, והשאר אחרי יום הלידה. החוק מחייב את המעביד לאפשר לעובדת לצאת לחופשת לידה, והמחוקק אף אוסר על מעביד של עובדת שיצאה לחופשת לידה להעבידה במהלך חופשת הלידה.

אין הבדל, כעיקרון, בין עובדת במשרה מלאה ובין עובדת במשרה חלקית, לעניין חופשת הלידה.

מהו הדין לגבי אשפוז האם או הילד ?

עובדת שחלתה ואושפזה בבי"ח תוך תקופת חופשת הלידה, לתקופה העולה על שבועיים, זכאית להאריך את חופשת הלידה לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז אך לא יותר מארבעה שבועות, ובלבד שחופשת הלידה לא תעלה על 16 שבועות.

עובדת שהילד שלה חייב להישאר בבי"ח או לחזור לבי"ח לאשפוז, תוך חופשת הלידה, לתקופה העולה על שבועיים, זכאית להאריך את חופשת הלידה לתקופה שלא תעלה בסה"כ על 16 שבועות.

המחוקק מתיר לעובדות בעלות וותק של שנתיים לפחות אצל אותו מעביד להאריך את חופשת הלידה מעבר לחופשת הלידה הסטטוטורית כחופשה ללא תשלום (חל"ת). חופשה זו יכולה להימשך על שנה בלבד.

כיצד מתבצע התשלום לקופת הגמל ולקרן הפנסיה בזמן חופשת הלידה?

תקופת חופשת הלידה נחשבת לתקופת עבודה לצורך מניין הוותק בעבודה. לפיכך, עובדת המבוטחת בביטוח פנסיוני, או שהיא זכאית לקרן השתלמות, זכאית שהמעביד ימשיך להפריש את חלקו בתקופת החופשה לקרן הפנסיה ולקרן ההשתלמות, ובלבד שהעובדת המשיכה להפריש את חלקה, הכול בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפה העובדת לעבוד בתקופה האמורה. חובה זו של המעביד תקפה אך ורק אם יחסי העובד-מעביד המשיכו להתקיים בין העובדת למעביד שישה חודשים, לפחות, סמוך לפני תחילת ההיריון. שר העבודה והרווחה התקין את תקנות עבודת נשים (הבטחת פנסיה), התשנ"א-1991 הקובעות את מועדי התשלום של שחלקה של העובדת כלא יאוחר משישים ימים מתום חופשת הלידה, ואילו על המעביד לשלם את התשלומים החלים עליו בתוך שלושים ימים מהיום שבו המציאה העובדת למעביד אישור על ביצוע חלקה בהפרשות על חשבון הפנסיה.  

האם אם עובדת יכולה להיעדר מעבודתה לצורך טיפול בילד חולה?

חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג-1993 קובע כי עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 16 שנה, זכאי לזקוף מספר מסוים של ימי היעדרות בשל מחלת ילדו על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו. מספר הימים שהוא רשאי לזקוף משתנה בהתאם לתנאים מסוימים:

א. העובד יוכל לזקוף 8 ימי היעדרות בשל מחלת ילדו על חשבון ימי המחלה הצבורים שלו אם: 1. בן זוגו הוא עובד שלא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו לפי החוק; או 2. בן זוגו הוא עובד עצמאי לא נעדר מעיסוקו; או 3. בן זוגו הוא עצמאי שלא עסק במשלח ידו בימי ההיעדרות של העובד.

ב. העובד יוכל לזקוף עד 12 ימי היעדרות בשל מחלת ילדו על חשבון ימי המחלה הצבורים שלו אם: 1. הילד נמצא בחזקתו הבלעדית של העובד; או 2. אם העובד הוא הורה יחיד.

עדכון חשוב של ביטוח לאומי שהתפרסם בשבועות האחרונים בעניין דמי לידה:

עובדת שכירה שקיבלה דמי לידה, גמלה לשמירת היריון או דמי אימוץ, עשויה להיות זכאית לתשלום הפרשים לקצבה שקיבלה.

מי זכאית?
מי שבתוך 12 חודשים מהיום הראשון  לזכאות לדמי לידה, לדמי האימוץ או לגמלה לשמירת היריון - קיבלה מהמעסיק שלה הפרשים או תשלום נוסף (כגון דמי הבראה, דמי ביגוד או בונוס), העולה על רבע מהשכר החודשי הרגיל שלה.
גם אב שיצא לחופשת לידה זכאי לתשלום ההפרשים לקצבה.

כיצד בודקים את הזכאות?
כדי לבדוק את זכאותך להפרשים, שלחי אל מחלקת אמהות בסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגורייך מכתב בקשה לתשלום הפרשים, בצירוף צילום תלוש השכר שבו מצויין התשלום הנוסף ששולם.

את הבקשה ניתן לשלוח בדואר או באמצעות תיבת השירות מחוץ לסניף בטוח לאומי.