כדאי שתשמרי על שלוות נפש, אל תתעצבני או תלחצי, תהיי רגועה ואל תיקחי דברים ללב, תקשיבי למוזיקה קלאסית נעימה, תשירי לעובר שבבטנך, דברי  אליו והיי קשובה לו....כל אלו הן עצות שסביר להניח שתשמעי לפחות פעם או פעמים בזמן ההריון. השאלה היא מה עומד מאחורי כל אלו והאם יש להן ביסוס?

כל אלו הן עצות שסביר להניח שתשמעי לפחות פעם או פעמים בזמן ההריון. השאלה היא מה עומד מאחורי כל אלו והאם יש להן ביסוס?

ב-30 השנים האחרונות מתפתח בפסיכולוגיה תחום מרתק חדש -"פסיכולוגיה טרום לידתית וסב לדתית" (קשורה לפרק הזמן הסמוך ללידה, לפני ואחרי) או באנגלית "prenatal and perinatal psychology", המאפשר לנו הסתכלות חדשה על עוברים וילודים ומציע דרכים חדשות לקבל את פניהם. על פי הכרויות עם ממצאים רפואיים ומחקריים בתחום ניתן להסתכל באור חדש על הורות, שאינה מתחילה עם הולדת התינוק אלא הרבה לפני, במהלך ההריון עצמו אפילו לפני ההפריה.

פסיכולוגיה זו מתייחסת ונותנת מענה לנושאים כמו אופן ההכנה להריון, השפעת מצבה הרגשי של האם ומערכת היחסים שלה עם האב על העובר, האם לעובר יש יכולת לזכור חוויות מהרחם, האם יש קשר בין המצב הרגשי של האם לבין לידה מוקדמת ועוד.

מהי פסיכולוגיה טרום לידתית וסב לידתית?

פסיכולוגיה טרום לידית וסב לידתית היא גישה טיפולית ותחום מחקרי, המתייחסת לתקופה בהתפתחות האדם הכוללת את מועד ההפריה, ההריון ואת תקופת הינקות המוקדמת. הגישה בוחנת את ההשלכות הפסיכולוגיות של החוויות בתקופה מוקדמת זו, במיוחד הטראומטיות מביניהן, שבבסיסה, משפיעות משמעותית על ההתפתחות הפסיכולוגית שלנו בעתיד ולהן חלק בעיצוב האישיות. שתי הגישות ניתנות לשילוב במסגרת טיפול פרטני וקבוצתי בתינוקות, ילדים, מתבגרים ומבוגרים.

הנחות היסוד ועקרונות מנחים

הנחת היסוד העומדת בבסיס הגישה הטיפולית היא שמקור מצוקות האדם בהווה טמון בחוויות מהתקופה הטרום לידתית והסב לידתית וכדי לרפא את הבעיות בהווה יש צורך בחשיפתם והבאת הקשר שלהם לתקופה הראשונית למודע, תוך עיבוד מטען רגשי שקשור בזיכרונות הטראומטיים מהעבר.

במטרה להנחות הורים כיצד ניתן ליצור נקודת פתיחה טובה עבור התינוקות ומשפחותיהם, מייסדי הגישה ניסחו 12 עקרונות מנחים המתבססים על ממצאים רפואיים ומדעיים:

1.                   התקופה הראשונית: התקופה הראשונית להתפתחות האנושית מתרחשת מלפני ההתעברות ולאורך שנת החיים הראשונה של התינוק מרגע לידתו. התקופה היא קריטית ליצירת יסודות קיומנו בכל הרמות: רגשית, פיזית, מנטלית, רוחנית ובין אישית.

2.                   יצירת תבנית הליבה: ההתנסויות במהלך התקופה הראשונית יוצרות תבנית פנימית לאמונות היסוד שלנו, לתפיסותינו ולדרך בה אנו חיים בעולם עם עצמנו ועם אחרים. היסודות הללו אינם מודעים אך הם יוצרים את הדרך בה אנו עתידים לחיות וניתן לצפות בהם אצל תינוקות.

3.                   רצף ההתפתחות: ההתפתחות האנושית היא רצף הנמשך מהתקופה הטרום לידתית לתוך החיים שאחרי הלידה. דפוסים של אחרי הלידה נבנים על החוויות של טרום הלידה וחוויות הלידה.

4.                   מסוגלויות ויכולות: אפילו בתקופה ראשונית ביותר, בני האדם הם בעלי מודעות ותודעה, כושר חישה ותחושת עצמי והם שואפים לבטא יותר ויותר מלאות פנימית וצמיחה. תינוקות קולטים עוד מתחילת חייהם, מתקשרים ולומדים בכל מיני דרכים, כולל תקשורת חושית, על חושית וגופנית.

5.                   מערכות יחסים: ההתפתחות האנושית מתרחשת מההתחלה בתוך מערכת יחסים. הסביבה והקשרים האנושיים משפיעים באופן עמוק על איכות התפתחות התינוק בכל היבטיה. מאז ראשית החיים, התינוק מפנים וחווה את מה שאמו מרגישה וחווה. כל מערכות היחסים והמפגשים עם האם, התינוק והאב בתקופה הראשונית בעלי השפעה על איכות חיי התינוק ועל בניית התשתית לחייו. מערכות יחסים בריאות ותומכות חיוניות לעיצוב יסודות ראשוניים אופטימאליים.

6.                   צרכים מולדים: הצורך המולד בשייכות, ביטחון, אהבה והזנה, בתחושה שאנו מוערכים ורצויים, מצוי בנו מהרגע הראשון לחיינו. יצירת סביבה מתאימה והיענות לצרכים תומכות בהתפתחות אופטימאלית.

7.                   תקשורת: תינוקות לא מפסיקים לחפש קשר ולתקשר. היענות והתייחסות לתינוק באופן שמכבד את יכולותיו הרב צדדיות לתקשורת, מאפשרות תמיכה בהתפתחותו האופטימאלית.

8.                   הקשר ההדדי בין אם – תינוק:  בראש סדר העדיפויות עומדים טיפוח אופטימאלי וכיבוד הקשר ההדדי בין האם לתינוק במהלך ההיריון, הלידה ותקופת הינקות.

9.                   ההיקשרות לאחר הלידה (bonding): הלידה וההיקשרות, היוצרים דפוסי ליבה בעלי השלכות לכל החיים,  הם תהליכים התפתחותיים קריטיים עבור התינוק, האם והאב. התוצאה הטובה ביותר של הקשר בין התינוק לאמו מתקבלת כאשר האם חשה נתמכת ומועצמת ותהליך הלידה הטבעי מורשה להתרחש עם התערבות מינימאלית.

10.               התרת הקשיים ומרפא: פתרון וריפוי קונפליקטים מהעבר וההווה, לחצים ובעיות המשפיעות על איכות החיים של חברי המשפחה הם בסדר עדיפות עליון. הזמן הטוב לעשות זאת הוא לפני ההיריון.

11.               דפוסים לא מודעים: סוגיות לא פתורות או חוויות ותנאים לא אופטימאליים שהתרחשו במהלך ההתעברות, ההיריון, הלידה והשנה הראשונה עשויים להוביל להתפתחות דפוסים בעלי השפעה מחלישה. אלו יכולים לבוא לידי ביטוי בבעיות בריאות, קשיים בויסות עצמי, ביטויי מתח, קשיי למידה והפרעות היקשרות.

12.               תמיכה מקצועית: דפוסים מחלישים אלה מצויים מתחת לרמה השכלית, של ההכרה המודעת ובדפוסים גופניים. כאשר הורים מרפאים בעיות שאינן פתורות מתקופת ההיריון והלידה, ילדיהם יכולים להרוויח מכך בכל גיל.

הורות מתחילה לפני ההתעברות

ההנחה המקובלת כיום במדינות העולם המערבי מבוססת על כך שההורות מתחילה לאחר הולדת התינוק, אולם לאור הממצאים הרפואיים המחקריים של הגישה הטרום לידית והסב לידתית, הורות מתחילה במהלך ההיריון עצמו ויש הסבורים כי אף קודם לכן - לפני ההתעברות.

הורות מודעת

מומחים מתחום זה טוענים, על סמך ניסיונם הרפואי, שעוברים ויילודים חווים את מה שעובר על הוריהם  ושהמצב הרגשי של ההורה משפיע ישירות על העובר. אירועי חיים בעלי מטען רגשי שלילי (כמו מריבות בין האם לאב, היריון שאינו רצוי, אירועים טראומטיים כמו מוות במשפחה) בעלי יכולת להשאיר את חותמם על עוברים ויילודים, מאחר ומנגנוניי ההגנה שלהם אינם בשלים.  אחת מהנחות היסוד של פסיכולוגיה זו מתייחסת לכך שמראשית חייהם, תינוקות הינם בעלי מודעות ותודעה ויכולים לתקשר ולקלוט באופנים שונים. מסיבה זו חשוב להתייחס לעובר וליילוד כאל ייצור רגיש, בעל מחשבות ותחושת עצמי. במידה והאם חווה אירוע מלחיץ או קשה חשוב שתשתף את תינוקה בתחושותיה באמצעות תקשורת ישירה (באמצעות מילים). 

מתח אימהי בזמן ההריון והשפעותיו השליליות

אף אחד לא טוען שכל תקופת ההריון על האשה ההרה להיות צוהלת ושמחה ולשיר "יש בלונים באוויר". זה מובן שהתקופה מלווה בקשיים ופחדים, אבל בכל זאת חשוב להתייחס לתקופה הזאת כתקופה שצריכה להיות רגועה ועם מצב רוח טוב ככל שניתן. מחקרים מצאו באופן עקבי קשר בין מתח אימהי בהיריון ומשקל לידה נמוך, לידה מוקדמת והיקף ראש קטן יותר של היילוד. כל אלה כשלעצמם נמצאו קשורים לסיכון מוגבר לפתח בעיות התפתחותיות כגון יכולות שכליות ירודות, יכולות אקדמיות נמוכות, בעיות התנהגותיות, דיכאון קשה ועוד. בנוסף, נמצא כי ילדים שנולדים במשקל נמוך הם בסיכון מוגבר לסבול מהיפראקטיביות וקשיים בתקשורת בין אישית.

מודעות לחוויית ההורות שלנו כשהיינו ילדים

לטענת מומחים מהתחום, חשוב שהורים שבדרך (ועדיף אפילו עוד לפני הכניסה להריון) יהיו מודעים לאופן בו הוריהם גידלו אותם ויפתרו מולם בעיות לא פתורות כדי שדפוסים לא בריאים מהעבר לא יעברו לילדיהם.

על תיאוריית ההורות וההיקשרות

בבסיסה של תיאוריית ההיקשרות עומד הרעיון שחוויות ילדות מול הורינו משפיעות משמעותית על תחושת רווחה פנימית כאשר פעוט חווה הורות תומכת ומעודדת, הדבר תורם להתפתחות אמונו באחרים ותחושת הערך העצמי שלו, אשר מהווים מודל שעל פיו יפתח מערכות יחסים בעתיד.