הריון תאומים נוצר באופן טבעי בשיעור של 1 ל-100 הריונות או כתוצאה מטיפולי פוריות. ברוב המקרים מדובר בתאומים לא זהים שמקורם מ-2 ביציות מופרות ובמיעוט מן המקרים בתאומים זהים שמקורם מביצית מופרית אחת.

מאת: פרופ' יעקב בר, מומחה למיילדות וגינקולוגיה, מנהל רפואת האם והעובר, מרכז רפואי וולפסון חולון

הריון תאומים נוצר באופן טבעי בשיעור של 1 ל-100 הריונות או כתוצאה מטיפולי פוריות. ברוב המקרים מדובר בתאומים לא זהים שמקורם מ-2 ביציות מופרות ובמיעוט מן המקרים בתאומים זהים שמקורם מביצית מופרית אחת.
הריון של תאומים זהים הוא בשיעור של 1 ל- 250 הריונות. הריון תאומים כרוך בשיעור מוגבר של סיבוכי הריון כלידה מוקדמת, רעלת הריון, סוכרת הריונית, אי ספיקת צוואר הרחם, האטה בגדילה תוך רחמית ומומים, ומחייב השגחה צמודה יותר במהלך ההריון.

לידה מוקדמת מהוה את הסיבוך השכיח ביותר בהריון תאומים ולהתרחשותה לפני שבוע 34 להריון יש משמעות רבה בסיבוכי פגות הכרוכים בתמותה ותחלואת ילודים הנגרמת עקב חוסר בשלות. למרות אשפוז בבתי חולים, טיפול בתרופות להפסקת צירים ושימוש בתרופות להאצת בשלות ריאתית, עדיין אין ירידה משמעותית בשיעור הלידה המוקדמת ותחלואת פגים בשנים האחרונות, ובעיקר הכישלון משמעותי בהריון תאומים.

 

סיבוך אופייני לתאומים זהים היא תסמונת מעבר דם מעובר אחד לשני בשל שלייה משותפת. תופעה זאת היא שכיחה (30%), מסוכנת (יכולה להסתיים במות עוברי תוך רחמי) ודורשת טיפול נמרץ באמצעים פולשניים. לעיתים התסמונת מופיעה מאוחר בהריון ובצורה פתאומית. לכן, יילוד מוקדם מהרגיל ביחס להריון של עובר אחד יכול למנוע מקרי תחלואה ותמותה בהריון תאומים. יילוד מוקדם עשוי להתבצע ע"י ניתוח קיסרי מתוכנן או ע"י השראת לידה (פעולה לצורך יילוד האישה באמצעים תרופתיים (פרוסטגלנדינים) או מכניים (בלון) בהתאם לסוג הריון התאומים והתנוחה שבה הם נמצאים בחלל הרחם.