עוד לפני התקדמות מועד הלידה הצפויה ,לי כבר היה ברור שאבחר באופציה של המלונית.

דמיינתי שקט נעים ללא התנועה הערה של מחלקה בבית חולים, דמיינתי קפה של מסעדה ובייחוד דמיינתי תחושה מלטפת של מיטה גדולה ורכה שתחבק אותי ואת הבייבי החדש שלי.  

 

היה חשוב לי שהתינוק שלי יוכל לשהות לידי וגם שאוכל לתת אותו לתינוקייה הקרובה ולנסות לישון בין לבין, בידיעה שתמיד מישהו משגיח עליו ומתקשר אליי לחדר כשצריך .

עוד לפני שלקחתי את החדר (שאגב היה לי קשה להשיג אפילו שהזמנתי בחודש שביעי) ,לא ידעתי עוד כמה תועלות הוא ייתן לי שלא עלו לי בראש לפני זה בכלל. למשל, העובדה שבעלי (רק בלידה הראשונה) יכול היה לישון איתי יחד במיטה זוגית נעימה ואפילו להשתתף בהשגחה על התינוק, ללכת לתינוקייה ולאפשר לי להישאר מכורבלת במיטה הנעימה.

 

גם העובדה שבאו אליי אורחים ויכולתי לקבל אותם בסלון הפרטי בחדר שלי (לקחתי מיני סוויטה) , בשעות נוחות, לקבל התראת "שפרי הופעתך" מהקבלה עם הגעתם ללובי ואפילו לפנק אותם בקפה ועוגה, היתה שווה את המאמץ. תאמינו לי שכל אורח שהגיע אליי למלונית, אמרתי לעצמי "ברוך השם, עוד ביקור בית נחסך ממני", או לפחות קניתי עוד קצת זמן עד שניפגש שוב במסיבת הברית. 

 

הרגשתי נוח להסתובב ערומה בחדרי בחלוק בלבד ולהיות מוכנה בשלוף להנקה. בלילות הארוכים,ישבתי לי בכיסאות הנקה נוחים עם "חברות" חדשות, כאשר מדריכת הנקה של התינוקייה כיוונה לי את הפטמה לפה של היונק החדש שלי.

הקיצר, מה אני אגיד לכם? ! אין ספק שזה שיפר את זכרון חווית הלידה שהיתה קשה  מאד ואפשר לי ליהנות מקצת ימי פינוק תחת מצב פיזי מפוקפק במיוחד.

 

עניין של תקציב או השקפת עולם?

נכון זה עולה כסף ואפילו לא מעט. תחת אילוצי ההוצאות הרבות המתלוות לתינוק חדש נאלצתי לחשוב  עם בעלי, האם זה ממש הכרחי?!  חברות שלי המצקצקות אמרו לי :"עזבי זה פינוק. תהיי כמו כולם. תוך כמה ימים את בבית  ובכלל מחלקת יולדות זה לא רע בכלל". 

חשבתי לגבי ההוצאה "המיותרת ובסוף כך נימקתי את ההחלטה שכן חייבים לקחת מלונית. לגזור ולשמור. שאלתי את בעלי ככה: " תגיד,כמה פעמים בשנה אנחנו יוצאים ללילה במלון /צימר או כל יציאה מהבית שכוללת לינה על סדינים מעומלנים וריחניים וארוחת בוקר מהקטלוג?".

בעלי גרד קלות את פדחתו ושלף תשובה מהירה לבוחן הפתע: " פעם אחת ביום הולדת שלך ולפעמים גם ביום נישואין שלנו.."  חישבתי מהר בראש. "זאת אומרת פעמיים בשנה בערך..".

"כן" הוא ענה, כמאשר את תרגיל החשבון המורכב שזה עתה ביצעתי. " נו.." הוא שאל בציפייה "לאן זה הולך??.. " 

ואז הבאתי את הנוק אאוט. "כמה פעמים בממוצע יולדת אישה בחייה?"  " 3 " ,ענה מיד כאילו קרא את הדוח השנתי של הלמ"ס היום בבוקר. "נו.. אז על 3 לילות בסך חיים של אישה שלא יחזרו שוב ויזכרו לעד, אנחנו מתלבטים ..?"

הוא השפיל מבטו, הסתובב ואמר: "טוב תתקשרי מחר לברר מחירים.. נראה..."

במילים אחרות הסכים לגמרי עם המונולוג המשכנע שדפקתי לו זה עתה.

 

 

תאמינו לי בלידה השנייה, הוא כבר התקשר בחודש החמישי לשריין מקום.

 למה?!, זה למה. כי הוא יכל היה בשקט ללכת לעשות סידורים בינתיים של: תלך ,תביא וכאלה ללא דאגה בידיעה שאני מושגחת ומטופלת היטב.

 

יכולתי להתלבש "יפה" ולצאת איתו ללובי לארוחת ערב כמו במסעדה במקום לקלף ביצה קשה וגבינה לבנה בתוך פיז'מה כחולה של בית חולים. 

תראו, אל תבינו אותי לא נכון. יש קסם גם בחוויה ה"רגילה" אבל אני טוענת שמאחר ומראש כל החוויה הזו טעונה ממילא בהרבה חוויות לא פשוטות, למה לא לפרגן ולהמתיק איפה שיש לי השפעה  על כך?!

ללידה הראשונה בה התארחתי במלונית היה ניחוח רומנטי במעט. אני ובעלי שרק אתמול היינו זוג רווקים שגרתי, הפכנו למשפחה. המלונית הנעימה עם הסבונים המחייכים במקלחת הלבנה, היו סוג של חגיגת ניצחון קטן ,שהגענו סוף סוף ליעד. 

 

בלידה השנייה, לעומת זאת הסיפור היה ממש שונה. עדיין רציתי מאד כבר להגיע למלונית אבל הפעם הצטרף לכל השיקולים המצויינם מעלה, גם שיקול נוסף- ההתרחקות מפעולות הבית המתישות עם התינוק הגדול שכבר היה בן שנתיים וחצי. נכון, להיות עם 6 תפרים במלונית זו לא בדיוק ההגדרה שלי לחופשה המושלמת, אבל האלטרנטיבה של ערימת הכביסה הנערמת בבית לא ממש באה לי טוב עכשיו. 

 

 אומרים שהבגד עושה את הבנאדם. אז במקרה הזה החדר עושה את הבנאדם. רק השהייה בחדר המעוצב, המגבות המקופלות וקרם הגוף הקטנטן, הם אלו שהשכיחו ממני אפילו רק קצת את כאבי התפרים וצורת הגוף המוזר והלא ברור שנגלתה לי במראה הענקית באמבטיה..

תראו, אין לי מניות באף מלונית באשר תהיה ואני כולה מכירה רק אחת. באיכילוב. שם ילדתי את שלושת ילדיי. לא!  אין במלונית שום צבירת נקודות, אין היולדת המתמידה  ואין שם ילד רביעי חינם!! ברור לכן שאני לא אעשה עוד ילד, רק בשביל לשכב במלונית  חביבה ככל שתהיה.  עכשיו, שנה אחרי הלידה השלישית, יש לי תוכניות אחרות בראש. הן עדיין קשורות לחלוק ריחני ושייק פירות בבוקר, אבל כוללות דרכון.

הדסה בייבי- הדסה עין כרם

 המלונית של הדסה עין כרם היא חלק ממלון גדול יותר, מעין מחלקת יולדות משודרגת בתוך המלון. 

 מחיר נע בין 960 (ללילה אחד) ל-1,980 (לשלושה לילות).

 

בייבי אסף- אסף הרופא

ייחודי: מרפסת בכל חדר, חנייה חינמית לאורחים.

 מחיר כ- 1,100 ש"ח ללילה 

 

אם וילד- במרכז בני ברק

המלונית הוותיקה ביותר הינה חלוצת הז'אנר. הצוות מגדיר את המקום כ"תחנת כוח" לאם ולתינוק, שבאה למנוחה קצרה ומרוכזת לפני האתגר שעומד בפניה. מכיוון שהמלונית לא צמודה לאף אחד מבתי החולים, אין הבדל בין היולדות: כל מי ששוחררה מבית החולים שבו ילדה יכולה להגיע מתי שהיא מוצאת לנכון, עד שבועיים לאחר יום הלידה. באם וילד תמצאו גם ספרייה עשירה.

מחיר :  חדר פרטי בין 470-530 ש"ח  

 

בייבי ליס- מלון בוטיק- איכילוב

למרות הצמידות לבית היולדות של איכילוב, בייבי ליס הוא מלון פרטי.

הייחודי:  מיטות מתכווננות יוקרתיות, מתנות קטנות ליולדת.

מחיר נע  1,345-1,595 ₪.

 

בייבי שיבא- תל השומר 

המלונית היא חלק סינרגטי מהמרכז הרפואי. 

המחירון משתנה מעת לעת, בהתאם למבצעים.