הפרדות שיליה ABRUPTIO PLACENTA

במצב של הפרדות השיליה מהדופן, נפתחים כלי דם ונוצר דימום. חלק מן הדימום יעבור בין הקרומים לרחם ואח"כ יגיע לצואר ומשם לנרתיק ויראה כדימום חיצוני. במקרים נדירים ייתכן דימום נחבא: נוצרת המטומה (הצטברות דם)  מאחורי השיליה ללא בריחה של דימום החוצה מהרחם. ייתכן אפילו מצב של מות עובר עקב הפרדות שלימה, ללא שיראה דימום חיצוני. 



הפרדות שיליה  ABRUPTIO PLACENTA

מאת: ד"ר מרב רז בי"ח מעיני הישועה, בני ברק

 

הגדרה:

הפרדות השיליה מדופן הרחם שקורית לפני לידת העובר.

 

במצב זה של הפרדות השיליה מהדופן, נפתחים כלי דם ונוצר דימום.

חלק מן הדימום יעבור בין הקרומים לרחם ואח"כ יגיע לצואר ומשם לנרתיק ויראה כדימום חיצוני.

במקרים נדירים ייתכן דימום נחבא: נוצרת המטומה (הצטברות דם)  מאחורי השיליה ללא בריחה של דימום החוצה מהרחם. ייתכן אפילו מצב של מות עובר עקב הפרדות שלימה, ללא שיראה דימום חיצוני. 

 

השכיחות: 1 ל 150-200 לידות.

השכיחות של הפרדות שיליה קטלנית לעובר 1:830 לידות.

 

מהן הסכנות הכרוכות בכך

הפרדות שיליה גורמת לירידה באספקת החמצן לעובר.

כ 15% מהמקרים של מות עובר קורים עקב הפרדות שיליה.

גם אם העובר שרד ייתכנו סיבוכים נוירולוגיים קשים.

תמותה אמהית נדירה אך בהחלט יכולה להיות  תחלואה אמהית קשה עקב אבדן דם מאסיבי.

 

גורמי סיכון:

גיל מבוגר, יתר לחץ דם, קרישיות יתר (טרומבופיליה) , ירידת מים מוקדמת, חבלה חיצונית לבטן, עישון סיגריות, קוקאין, רחם שרירני-במיוחד אם השיליה השתרשה מעל שרירן. הפרדות שיליה בעבר, מתיחה של הרחם עקב הריון מרובה עוברים או ריבוי מי שפיר, מחלות וסקולריות כמו סכרת או זאבת נמצאה אסוציאציה לנשים עם סוג דם 0.

 

האבחנה:

כפי שציינו בד"כ הפרדות שיליה תופיע עם דימום וגינלי, אך לא בהכרח, מידת הדימום אינה קשורה ישירות לשטח השיליה שנפרד. בשונה משילית פתח, בהפרדות שיליה הדימום מלווה בכאב, מופיעים צירים בתדירות גבוהה או טונוס רחם גבוה ללא הפסקה.

תתכן הופעה של שינוי בדופק העובר עם סימנים למצוקה ועד למות העובר. במקרים קשים דימום מאסיבי יגרום לשוק- ירידת לחץ דם עם הפרעה בחמצון, הפרעת קרישה אצל האם שתחמיר את הדימום, ופגיעה בתפקוד הכיליתי.

 

אופן הטיפול:

הטיפול תלוי בגיל ההריון:

כאשר העובר בשל, יש ליילד את האשה בהקדם, לפי חומרת מצב האם ו/ או העובר יוחלט על ניתוח קיסרי או לידה וגינלית.

במידה ומנסים ליילד וגינלית, תבוצע פקיעת קרומי מי השפיר בשלב מוקדם של הלידה.

במקרים מסוימים כאשר העובר אינו בשל, והאישה יציבה המודינמית, ניתן לתת טיפול טוקוליטי (נוגד צירים) בכדי לעקב את הלידה, אולם טיפול זה שנוי במחלוקת.

 

חשוב מכל-

בכל מקרה של דימום וגינלי  בשלבים מתקדמים של ההריון יש לגשת לבדיקת רופא ללא דיחוי.