טוב, נתחיל בכך שאציג את עצמי. כמובן שלא בשמי (בכל זאת נשמור על אנונימיות מסוימת) אבל אפשר קצת לספר...

אני בן 28, סטודנט ומתחיל תואר שני, אשתי גם כן סטודנטית (דוקטורנטית).

אנחנו מכירים מגיל 15 בערך (מתקופת התיכון) ונשואים כבר כמה שנים באושר ועושר (עד כמה שסטודנטים יכולים...)

אז איך זה מתקשר להריון ?

תמיד דיברנו בינינו בצחוק על שמות שאנחנו אוהבים לילדים וכמובן תהינו איזה הורים נהיה,  מי לא חושב על זה פעמים .. אבל לבסוף הגיע היום. בערך לפני 5 חודשים פתאום הכרזנו (טוב, לא ממש הכרזנו, זה היה יותר דומה לשאלה: רוצה לעשות ילד ?) שאנחנו מוכנים.

איך יודעים שמוכנים ? אין לי מושג, פשוט מרגישים שהגיע הזמן (חושים נשיים טוענים שהגיע הזמן בערך מגיל 15...).

אשתי היקרה החלה לחקור בנושא (כמובן שהיא פשוט פנתה למועצת החברות שלה) ומתברר שהנושא מאוד מורכב ....

מהר מאוד מצאתי שהחלו להיכנס לבית ויטמינים, חומצה פולית ועוד מיני הפתעות.

בקיצור, חיינו החלו להשתנות ... עברו להם שלושה חודשים (מהנים מאוד)  ובאחד הערבים לאחר שה"מבול החודשי" אחר לבוא החלטנו לקנות בדיקה.

נסענו לבית מרקחת סמוך  ועמדנו נרגשים מול מדף עמוס מיני סוגים וחברות של בדיקות, לאחר ביצוע אן-דן-דינו מהיר חזרנו לביתנו מצוידים בשלל (בדיקה כפולה כמובן).

עכשיו, בפירוש כתוב על האריזה שמקבלים תוצאה אמינה בבוקר.

לא חלפו 10 דקות (אני פותח מקרר ומנשנש), פתאום אני שם לב ששקט מדי בבית.

"דרלינג,הכול בסדר ?" אין תגובה.

אני מוצא אותה גוחנת על מקל פלסטיק ורדרד ומוזר.

"יש שם פס"

"איפה ?"

"שם"

"אהה ..."

לאחר עיון בחוברת שבה מודגש שפס חלש זה עדיין פס (מפתיע ..) ציינתי לפניה שיש סיכוי שבקרוב היא תהיה מאוד שמנה (עצה לגברים - תשכחו מהמילה שמנה לשנים הקרובות).

סיכמנו לבדוק שוב בבוקר, כי "אז זה יותר אמין"...

מקלון ורוד נוסף בבוקר - פס נוסף.

עכשיו, בשלב זה  אני חייב לציין שהדבר הראשון שהרגשתי הייתה גאווה עצומה, זה נשמע מטופש אבל הייתי ממש גאה בזרעונים שלי  (להלן יכונו - החיילים הקטנים על השנורקלים), שהצליחו להתגבר על כל המכשולים בדרך להבקיע את דרכם לביצית !!!

השלב הבא היה לבצע עוד שתי בדיקות הריון היסטריות (שתי חברות שונות כמובן) ושוב זכינו במקלונים מפוספסים, רמזתי לזוגתי שהגיע הזמן להפסיק לעשות פיפי על מקלונים וכדאי לבדוק אצל רופא אמיתי.

אז הלכנו לרופא, ואחרי בדיקת דם מתברר שיש משהו בכל הפסים האלו ...

שבוע שישי הנה אנחנו באים !!!