ישנן נשים המצליחות להימנע משאלות הילדים בנושא ההריון עד לשלב מתקדם יחסית של ההריון. לעומתן, כמוני, ישנן נשים שבטנן מבצבצת החל מחודש שני ואיתה השאלות. מה לעשות עם השאלות? האם לספר? איך? מתי לספר? וכיו"ב...

מאת: ריקי לוי דינר, מאמנת אישית וזוגית מנחת סדנאות לאחר לידה

אלו הם פני הדברים. אין טעם ללכת סחור סחור. אמא שמנה. זוהי עובדה. לצד העובדה שאת אולי נהנית מההשמנה היות ואת יודעת את הסיבה לה, ילדייך אינם מבינים מדוע אמא משמינה ומשמינה. אלו שכן מבינים היות וראו כבר אמהות אחרות של חברים מהגן בהריון יתחילו לשאול שאלות. הקו המנחה הוא שכדאי שלא תתחמקי משאלות אלו, הכלל היותר חשוב הוא שעדיף שהשאלות יגיעו לאחר שאת הסברת לילדייך את פשר בטנך.

נכון....ישנן נשים המצליחות להימנע משאלות הילדים בנושא עד לשלב מתקדם יחסית של ההריון וזאת משום שניחנו בהריון קטן וקל המתחיל לבצבץ בשלבים יחסית מאוחרים. לעומתן, כמוני, ישנן נשים שבטנן מבצבצת החל מחודש שני ואיתה השאלות.

כך או כך שאלות הילדים תגענה, ואנו שואלות במקביל מה לעשות איתן? האם לספר? איך? מתי לספר? וכיו"ב...

אז קודם כן – לספר. עכשיו השאלה איך? מתי? ועל ידי מי?

 

אמא בהריון 

ההודעה – עקרונות מנחים

הלחץ שבסיפור נובע בראש ובראשונה מהלחץ האישי שלנו אמהות יהודיות כי משהו תמיד עלול להשתבש. ובמידה וכבר סיפרתי לילד הגדול ואז חס וחלילה משהו ישתבש מה אעשה? כיצד אסביר זאת? ההנחה כי אין לנו שליטה על הכל ולספר צריך, התייחסי לזה כאל תהליך שעוברים יחד וכולם ילמדו להתמודד עם כל מה שיקרה.

כדי להקל על הזרימה הטבעית של הסיפור מצ"ב מספר כללים מנחים שהקלו עלי ועל חברותיי את ההודעה:

• עגנו את הסיפור באג'נדה החינוכית של ילדכם. אם אתם דוגלים בעטיפת הודעות מעין אלו בסיפורי עם/אגדות עשו כך, אם אתם דוגלים בסיפור האמת כפי שהיא המשיכו בדרך זו. העקרון הוא שילדכם ירגיש בטוח עם ההודעה, ולא יבין כי "מוכרים" לו סיפור שאינו מעוגן ברשת הסיפורים שהוא מכיר.
• החליטו מיהו המספר- העדיפות היא כמובן ששני בני הזוג יהיו נוכחים בהודעה. עם זאת אין לעשות ממנה אירוע "פומפוזי" היות והילד עלול להכנס מכך למתחים, יש לשמור על השגרה והטבעיות שבדבר ולהעביר לילד את המסר של כך באופן העברת ההודעה.
• כפועל יוצא של הסעיף הקודם הודיעו לרשת החברתית הסובבת – לרבות סבים/סבתות, גן וכדומה אם סיפרתם לילד או לא. אל תתנו לאחרים לעשות את העבודה במקומכם ולו בטעות – הדבר עלול להערים קשיים ושאלות עתידיות מצד הילד, ובנוסף לערער את בטחונו בכם בהקשר סיפור ההריון והלידה.

 

לאחר שהבנו את העקרונות המנחים של הסיפור עולה השאלה מתי לספר ואיך...גם לכך הפתרונים.

 

איך לספר?

הסיפור כאמור לעיל אמור להיות מעוגן באופן הסיפורים הכולל במשפחה, וזאת על מנת ליצור אמינות ורשת בטחון אצל הילד. יש לענות ככל הניתן כאשר אתם מרגישים מוכנים לכך. עם זאת, במידה והילד העלה את השאלה טרם מוכנותכם, כנראה ש'נתפסתם על חם' ועליכם כעת פשוט לספק את התשובה. ניתן כמובן לנסות לברר מדוע לילד חשוב לדעת, ובמידה והוא מוכן לחכות עם השאלה הרי שכולם ירגישו בכך נוח. כך או כך אתם מכירים טוב ביותר את תגובות ילדיכם ותדעו מתי תשובתכם מניחה את דעתו.

לשאלה מה לספר – התשובה פשוטה: את האמת. לשאלה עד כמה  לספר/לתאר? התשובה מורכבת יותר ותלויה בין היתר בגיל הילד.

ניתן לחלק זאת לשלושה חלקים, המקבילים לאופן הופעת השאלות אצל הילדים ולא בהכרח לסדר הכרונולוגי של הדברים –

1. אמא בהריון – מה זה הריון?
2. כיצד נכנסים להריון – איך זה קרה לה?
3. הלידה – אז איך יוצא משם הילד?

 

מה זה הריון?

באופן חביב ביותר ניתן לספר על הריון האם כחלק מהתהליך הטבעי של החיות בטבע. ילדים בשלב זה כבר נחשפו לסיפורי הריון של חיות, בין אם בגן, בחוג, או בטלוויזיה – כך שניתן להסביר כי הריון הוא תהליך טבעי שבסופו יש תינוק.

בנוסף, ניתן להעזר בסיפור של ילד אחר בגן שנולד לו אח/אחות. הרעיון הוא לשייך את החוויה האישית הביתית לחוויה חיצונית מוכרת. הדבר יוצר תחושת קרבה והכרות והופך אירוע חדש שעלול לאיים, למשהו מוכר וחביב.

בשלב זה אם ממשיכות השאלות ונראית רתיעה מהריון האם, ניתן לקנות בובה בהריון, או בובה נושאת תינוק בין אם מדובר בבובה אנושית או בובה של חיות. בובת קנגורו במקרה זה היא רעיון נפלא היות ומעבר לרעיון הנשיאה מופיעה אף בסיפורי פו הדב ומחוברת לעולמם של הילדים.

 

כיצד נכנסים להריון?

הגיון פשוט אומר שאין לספר בשאלה זו לילד את האמת וכל האמת. כמו בסיפור הקודם יש להקביל את סיפור הכניסה להריון למשהו מוכר וידוע – כמו זרע וצמיחת הפרח.

הבטן של אמא משמשת כאדמה ואבא נתן לה חיבוק מיוחד מיוחד השמור רק למבוגרים ושתל בה שתיל קטן שלימים יהיה האח/אחות. בסיפור זה אנו מקרבים את רעיון קליטת ההריון לעולמו של הילד, ומשמרים את ההבדל בין עולם המבוגרים לילדים, היות והזרע של אבא נמסר בחיבוק מיוחד השמור רק לגדולים.

בנוסף, אנו מפחיתים חרדות באשר לרעיון שכל אחד יכול להכניס כל אחת להריון. ילדים רבים מתבלבלים וחוששים שמא אם יחבקו מעתה ילדה בגן היא תהיה בהריון. באופן זה אנו מפרידים בין עולם הילד לעולם המבוגרים ומפחיתים חרדות.

 

הלידה- איך יוצא משם הילד?

בדומה לשאלה הקודמת אין להיות גרפיים מדי עם הילד. ניתן להסביר, ובמקביל להראות בלוח השנה כי לאחר תשעה דפים שיעברו אמא תלך לביה"ח ותביא אח קטן. הילד הופך שותף לציפייה ללידה ומתרגש לקראתה. לגבי איך האח יגיע ניתן לציין כי יש רופא מיוחד שקורא לאח הקטן לצאת מהבטן של האמא ולבוא לפגוש את האח הגדול שמחכה לו בבית.

חשוב להבין כי ילדים רבים מפתחים חרדות בשלב זה דווקא לאם, החשש הוא כי האם הולכת לסבול וכי הרופא הולך "לחתוך" אותה כדי שהאח יצא. התיאורים הגרפיים בשלב זה די מטרידים את מנוחתם ועלולים בהמשך לצאת כנגד האח היות והוא זה שמכאיב לאם. חשוב להרגיע חרדות אלו אף אם לא מבוטאות במילים. ולציין כי לאם יש מקום מיוחד ליציאת התינוק וכי היא מחכה לכך. וכמו שמספרים לנו, אך אנו לא מאמינות, חשוב לספר לילד ש"זה לא יכאב" הוא כן יאמין.

 

סיכום הריוני

חשוב לספר לילד את האמת, באופן המתאים לגילו ורמתו. כלל אצבע חשוב ביותר הוא לספר על פי העקרונות המופיעים בתחילת כתבה זו. המטרה היא באופן כללי לאפשר פתיחות, להוריד איומים פוטנציאליים מההריון כלפי הילד, ולהפחית חרדות באשר לתהליך הלידה והגעת האח/ות.

 

שיהיה במזל טוב.