בשיתוף פעולה מחקרי בין המרכז הרפואי שיבא (פרופ' ברוריה בן זאב, מנהלת היחידה לנוירולוגיה ילדים, פרופ' יאיר אניקסטר, מנהל היחידה למחלות מטבוליות בבית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים ופרופ' אלון פרס, ראש המכון הגנטי), מכון ויצמן למדע (פרופ' דורון לנצט, ראש מרכז קראון לחקר הגנום) ואוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה (פרופ' דיויד גולדשטיין, ראש המרכז לחקר שונות הגנום), אותרו מוטציות חדשות בשני גנים האחראיות לשתי מחלות נוירולוגיות חמורות שונות, שביטוין בינקות וילדות מוקדמת. מטרת פרויקט המחקר הכולל היא לאתר את הגורם הגנטי לכמאה מחלות גנטיות קשות באוכלוסיית ישראל, שסיבתן עד כה לא הייתה ברורה למרות תהליכי בירור מקיפים.

 

שינויים בגן  הראשון גורמים לסוג נדיר של מיקרוצפליה (מוח קטן) שנמצא בילדים ממוצא יהודי אירני שהיו לאורך שנים במעקב במסגרת היחידה לנוירולוגיה ילדים בבית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים וכן ביחידה לנוירולוגיה ילדים בבית החולים וולפסון. תסמיני המחלה הינם היקף ראש קטן בלידה ועיכוב בצמיחת הראש לאחריה, פיגור עמוק  ופרכוסים. המחלה גורמת לנכות  קשה לכל אורך החיים ופוגעת בבנים ובבנות  כאחד.

המחקר החדש גילה כי הגן הפגום במחלה הינו הגן המקודד לאנזים החלבוני asns (asparagine   synthetase) האחראי ליצירת החומצה האמינית אספרגין. חומר זה, אחת מעשרים אבני הבניין של כל החלבונים, אמנם מסופק גם ממקורות תזונתיים, אך ככל הנראה בנוכחות הליקוי הגנטי ישנה ירידה ניכרת בריכוזו במוח, דבר הפוגם בהתפתחות המוח משלבים מוקדמים ולנזק מצטבר גם לאחר הלידה. חשוב לציין שלמרות שמדובר במחלה "מטבולית" הבדיקות המטבוליות המקובלות אינן מזהות את הליקוי כיוון שהערכים הנמדדים אינם חורגים באופן משמעותי מהנורמה, ולכן חשובה האפשרות שנפתחה עתה לבדיקה גנטית ספציפית. שכיחות הנשאות ביהודים ממוצא אירני גבוהה ומגיעה ל- 1:60. גילוי הגן יאפשר זיהוי נשאים למחלה לפני ובמשך ההיריון, ואבחון חולים נוספים.

כמו כן, נבדקת עכשיו ברמה המחקרית אפשרות להתערבות טיפולית במקרים שלא יאובחנו בשלב הטרום לידתי. גילוי זה פורסם השבוע בהרחבה בעיתון המדעי והיוקרתי neuron.

 

במחקר נוסף במסגרת המיזם הישראלי-אמריקאי, פוענחה מחלה גנטית נוספת בקרב ילדים ממוצא בוכרי, שטופלו ביחידה לנוירולוגיה ילדים בבית החולים ספרא. גם מחלה זו הינה מחלה נוירולוגית קשה הכוללת פיגור התפתחותי, הפרעה בשרירים, כשחלק ניכר מהילדים אינם מפתחים הליכה עצמאית , מתגלה בם לעתים אפילפסיה, קומתם נמוכה וקיימות בהם הפרעות בנשימה הדורשות הנשמה לילית, עד להזדקקות להנשמה מתמשכת. מחלה גנטית זו נובעת ממוטציה הרסנית בגן הקרוי tecpr2 שמעורב בפירוק חומרי פסולת בתאי הגוף השונים, כולל במוח, בתהליך שמכונה  autophagy, אותו חוקר כבר שנים רבות שותף נוסף במחקר ממכון ויצמן למדע – פרופ' זבולון אלעזר. אין כרגע כל ידע חדש לגבי אפשרויות טיפול ספציפיות במחלה ולא תוארו מחלות דומות לה בספרות עד היום, במיוחד בהתייחסות להפרעת הנשימה. גם במקרה זה נתגלתה שכיחות עדתית גבוהה: בקרב יהודים בוכרים שכיחות המוטציה היא כ- 1:40. 

חשיבות זיהוי הגן הינה לצורך זיהוי מוקדם של נשאים שתאפשר מניעת לידת ילדים חולים, כבסיס למחקר להבנת המנגנון הייחודי של הליקוי הגנטי ברמה התאית והנוירולוגית, וכן להבנת חשיבות הגן בוויסות מערכת הנשימה. הממצא הגנטי פורסם לאחרונה בעיתון החשוב american journal of human genetics .

איתור שני הגנים החדשים הינו פרי של שיתוף פעולה בין קלינאים המגדירים נכון את תמונת המחלה בחולים השונים, גנטיקאים המיישמים את השיטות החדשות ביותר לאיתור הגנים האחראים וחוקרים במדע בסיסי שמתעמקים במנגנוני הפעולה של החלבונים השונים שנפגמים בעקבות הליקוי הגנטי.

שיתופי פעולה אלה בין גורמים בארץ ובעולם מאפשרים מניעה של הופעת מחלות קשות גנטיות באוכלוסיות בסיכון, אך אמורים גם להביא להבנת ופיתוח כלים בהמשך לטיפול במחלות אלה ובדומות להן.