מאת: יונת ארד – "נגיעות של אימא", מדריכת הכנה ללידה, מנחת מפגשי אימהות ותינוקות. מוסמכת "המרכז הישראלי לחינוך ללידה".

במהלך ההריון נהוג לבצע מספר בדיקות דם ושתן, בדיקות דם כלליות, בדיקות דם לגילוי נוגדנים לוירוסים, בדיקות סקר ביוכימי (חלבון עוברי), בדיקות סוכר ובדיקות שתן כללית ותרבית. יונת ארד כתבה לנו סדרת כתבות לגבי בדיקות אלה והכי חשוב...כיצד קוראים את התוצאות.

הכתבה השניה בסדרה, בדיקות דם לגילוי נוגדנים לוירוסים.

בדיקת cmv- - (cytomegalovirus)

נגיף הציטומגלו (cmv – cytomegalo virus), שהוא נגיף דנ"א השייך לקבוצת נגיפי השלבקת (herpes viruses), גורם רק לעתים רחוקות למחלה קלינית בבני אדם, לרוב מדובר במחלת חום קלה ביותר, אם בכלל.

נמצא כי יותר ממחצית האוכלוסיה נדבקו בנגיף ה cmv (וירוס). ההדבקה עלולה להתרחש במגע עם נוזלי הגוף – שתן, רוק,דם ודמעות,או ממגע מיני עם אדם הנושא את הוירוס בגופו.

חשוב מאוד להקפיד לשטוף היטב ידיים אחרי החלפת חיתול או אחרי מגע עם הפרשות של בני אדם – (אחיות, רופאות, גננות, מטפלות ועובדות במעונות יום) .

הנגיף לרוב ,אינו מתבטא במחלה קשה אלא במחלה שקטה ואפילו כמעט בלתי מורגשת.

תקופת הדגירה של הנגיף נמשכת בין 4 ל- 12 שבועות. במקרים שבהם מופיעה המחלה , סימניה יהיו: חום עד  39 מעלות שיכול להמשך אפילו 3 שבועות, עייפות, חולשה ולעיתים פגיעה בכבד. 

כשנגיף הcmv   עובר לעובריהן של נשים הרות החולות הוא עשוי לגרום לפגיעה קשה. חומרת הפגיעה ושכיחותה תלויה בשבוע ההריון שבו חלה ההדבקה:

הדבקה בתחילת ההריון (עד שבוע 14), היא המסוכנת ביותר משום שבשלב הריוני זה נוצרים איבריו של העובר. הדבקה מוקדמת כל כך עלולה לגרום לפגיעה קשה באיבריו עד כדי גרימת הפלה או מות העובר במהלך ההריון או אחרי הלידה. העוברים שנותרים חיים נולדים קטנים ביחס לגיל ההריון,או מוקדם מהתל"מ, וחלקם יהיו בעלי מומים.

הדבקה בשליש השני להריון (שבוע 14-26 ) – פחות מסוכנת אע"פ שגם זו עשויה להשאיר מומים ונזקים בחומרה קטנה יותר, משום שבשלב הריוני כזה העובר פחות רגיש לנגיף .

הדבקה בשליש השלישי להריון לרוב אינה כרוכה בפגיעה ממשית בהתפתחות העובר ובצמיחתו.

סממני המחלה כמו: חום גבוה, צהבת ועייפות, אינם  אופיניים דווקא לנגיף זה. לכן, כל מחלת חום לא ברורה בהריון חייבת להיבדק וזה כולל ביצוע ספירת דם, תרבית לנגיף (מהשתן, מהרוק ומשאר ההפרשות) ובדיקת נוגדנים בדמה של האשה.

דרכי ההדבקה אצל העובר והתינוק:

- מעבר עובר בתעלת לידה נגועה בנגיף.

 - הדבקה עוברית תוך רחמית.

- יניקת חלב אם המכיל את הנגיף.

למרבה הצער, החיסון שנוצר בגוף כנגד הנגיף, אינו מגן מפני הידבקות חוזרת בהריונות הבאים. הוא יכול להופיע שוב  ולגרום נזק.לכן, חשוב לבדוק הימצאותו של הנגיף בכל הריון.

אין אפשרות לדעת כיום אם עובר נפגע או ייפגע בעקבות מחלת אמו. על סמך מחקרים בלבד ידוע שרק במחצית המקרים הנגיף עובר את השלייה וחודר לעובר. שכיחות הנולדים עם נזקים חמורים מקרב האמהות שחלו במחלה מגיע ל – 10 עד 20  לכל 100 תינוקות חיים. בקרב היילודים, ניתן לדעת על סמך תרביות ונוגדנים אם הם נחשפו לנגיף. בתינוקות אלו יש לערוך בדיקות חוזרות ונישנות כדי לדעת אם נפגעו מן המחלה, ואם כן, מהי חומרתה ומהו היקף נזקיה. איתור מוקדם של הנזקים, כמו ירידה בשמיעה מביא להצלחה טיפולית גבוהה יותר. 

למרות שכיחותה של המחלה, עדיין אין בידי הרפואה את כל הידע אודותיה. לא ברור באופן מדוייק  מי מוגנת כנגדה וכיצד להימנע ממנה. בניגוד למחלות רבות אחרות, לא קיימים אמצעים חיסוניים יעילים כנגדה וכל האוכלוסיות ברחבי העולם נפגעות ממנה במידה שווה.

כאמור, דרכי הזהירות צריכות להינקט במיוחד על ידי אלה הבאים במגע עם תינוקות או עם הפרשותיהם של בני אדם, כמו אחיות, רופאות, גננות ומטפלות. חשוב שיקפידו על רחיצת ידיים בכל פעם ומיד לאחר חשיפה למקור זיהומי אפשרי.

קריאת תוצאות בדיקת cmv

בדיקת וירוס cmv בודקת קיומם של שני נוגדנים:

• igg
  קיום נוגדן זה מצביע על הידבקות ישנה של האם במחלה. תוצאה טובה: positive.
• igm
  קיום נוגדן זה מצביע על הידבקות נוכחית של האם במחלה. תוצאהטובה: negative.

אם תוצאות בדיקת הנוגדנים לוירוס ה- cmv הן חיוביות, נדרשת לעיתים בדיקת  avidity.

בדיקה זו בודקת את עמידותם של הנוגדנים וחסינותם כנגד הנגיף.

ככל שההדבקה "ישנה" יותר, עמידותם של הנוגדנים טובה יותר.

נתון אווידיטי (avidity) גדול מ-45% - מצביע על הידבקות מלפני יותר משלושהחודשים.
נתון אווידיטי (avidity) קטן מ-35% - מצביע על הידבקות "חדשה"  "טריה".

 לסיכום:

וירוס ה-cmv הינו וירוס נפוץ מאוד שברוב המקרים גורם לתחלואה קלה החולפת ללא סיבוכים מיוחדים. ברוב המקרים אין צורך בטיפול כלשהוא למרות שיש כיום מספר חומרים היכולים לעכב את התרבות הוירוס. עבור נשים בהריון מהווה הדבקות ראשונה בוירוס במהלך ההריון סיכון עקב פגיעה אפשרית בעובר. יש לברר כל מקרה של חשד להדבקה רחמית של העובר על מנת לספק מידע אודות מצבו להורים ולאפשר להם קבלת החלטה מושכלת המתבססת על מירב המידע האפשרי.

בדיקתסיפיליס (עגבת) -vdrl  

בדיקת נוגדנים המבוצעת בתחילת ההיריון (אין צורך בצום), הנועדה לאתר נשים הסובלות ממחלת העגבת.

תוצאה שלילית היא תוצאה תקינה.

תוצאה חיובית מחייבת טיפול מתאים.

ההידבקות במחלה נגרמת כתוצאה ממגע מיני שאינו מוגן,עם אדם הנושא את החיידק.

זיהום העגבת הוא נדיר יחסית אך אם נמצאה אישה הנושאת את החיידק ושאינה מטופלת -  המחלה עלולה לגרום לסיבוכים כמו פגיעות בכבד ובמע' העצבים והדם של העובר, ובמקרים קשים  חלילה, אף למות העובר.

מס' שבועות לאחר המגע המיני יופיע פצע באיבר המין, בפה או בפי הטבעת. הטיפול הוא אנטיביוטי לאחר ייעוץ עם הרופא המטפל.

למחלה הזאת אין חיסון ולכן מומלץ לבצע אותה בכל הריון.

בדיקת אדמת    rubella  

האדמת נגרמת כתוצאה מהידבקות בנגיף הרובלה. האדמת לכשעצמה אינה מסוכנת אולם הידבקות במחלה בתקופת ההריון יכולה לגרום לפגיעות קשות בעובר ולמומים מולדים.

הידבקות בשלב מוקדם בהריון (טרימסטר ראשון) מגבירה את הסיכון לפגיעה עוברית.

כיום נהוג לתת חיסון אדמת בגיל שנה, בכיתה א' ובכיתה ו'.

 כיום,רוב האוכלוסיה מחוסנת מפני אדמת ואעפ"כ, יש נשים שאצלן החיסון אינו פועל. לכן חשוב לבדוק, לאתר ולטפל במידת הצורך.

משרד הבריאות קבע שתוצאות של 30 יחידות (30 iu)  הינה תוצאה טובה ומספקת.

בתוצאה של בין15iu – 30iu    אישה שאינה בהריון תקבל חיסון נוסף, ואישה הרה תתבקש להימנע ממגע עם אנשים חולים, ולקבל את החיסון לאחר הלידה. ( חיסון אדמת לא ניתן במהלך  ההיריון).

כשהתוצאה היא מתחת ל 15iu – אישה שאינה הרה תקבל חיסון, אישה הרה תתבקש להיות במעקב תכוף ולבצע בדיקת דם לגילוי נוגדני אדמת מדי חודש .

תוצאה חיובית מעידה על הידבקות,והחיסון יינתן לאחר הלידה.

במקרה של הידבקות באדמת במהלך ההריון, וקיים חשש לפגיעה בעובר - האישה תצטרך להחליט אם להמשיך את ההריון או לא.

זכרי שהידבקות בשלב הריוני מאוחר יחסית (טרימסטר שני ואילך), מקטינה את הסיכון לפגיעה עוברית.

בדיקות כמו דיקור מי-שפיר, בדיקת סיסי-שליה ומעקב אולטראסאונד יכולות לאתר הדבקה עוברית.

בדיקת טוקסופלסמה

טוקסופלסמוזיס נגרמת ע"י טפיל חד תאי בשם: "טוקסופלסמה גונדי" היכול להדביק יונקים רבים וגם את האדם.

למרות שהטפיל נפוץ, לרוב הוא אינו גורם לתחלואה ולכן רוב בעה"ח הנדבקים בו אינם מראים שום סימני מחלה. רוב האנשים כלל לא יהיו מודעים כי נדבקו במחלה מפני שהתסמינים בד"כ קלים ונראים כמו התקררות קלה מלווה בכאבי ראש.

 החשש העיקרי הוא להדבקה של העובר בזמן ההריון.

הדבקת העובר אפשרית רק אם האישה נדבקה לראשונה במהלך ההריון (הדבקה ראשונית), למרות שהנגיף נותר ברקמות האישה במשך כל חייה.

הדבקות האישה בהריון עלולה לגרום לפגיעה במערכת העצבים המרכזית של העובר (בעקבות מעבר הטפיל מהאם אל העובר), והאם לרוב לא תראה שום סימני מחלה.

במיוחד מסוכנת חשיפה של האם לטפיל בשליש הראשון להריון, אז הפגיעה בעובר קשה יותר.

מכיוון שבבדיקה זו אין לדעת במדויק מתי התרחשה ההדבקה, מומלץ לבצעה עוד לפני ההריון. תשובה חיובית מעידה על הימצאות נוגדנים נגד טוקסופלזמה  ולכן העובר מוגן מפני הטפיל.

הסיכון של הדבקת העובר עולה עם העלייה בגיל ההריון. חומרת הפגיעה בעובר פוחתת בהדרגה לקראת מועד הלידה.

הרבה בעלי חיים נושאים את הטפיל אך רק החתול הוא הפונדקאי האמיתי בו מתרחשת רביה מינית ולכן הינו היחידי המפריש ביצים מדביקות בצואה.

אם כן - ההידבקות נגרמת עקב  מגע עם טפילים הנמצאים בצואה של חתולים נגועים או  מאכילת בשר שאינו מבושל דיו .

התסמינים הנלווים להדבקה הם: חום,חולשה,כאב ראש, פריחה,הגדלה של בלוטות הלימפה בצוואר.

נשים הנבדקות בבדיקת נוגדנים עוד בטרם ההריון, ומתגלים בדמן נוגדנים לטפיל, עובריהן לא יהיו בסיכון להידבקות במחלה.

לעומתן – נשים הרות שהתגלו שאינן מחוסנות, חייבות לנקוט בדרכי מניעה כלומר –

-          הקפדה על אכילת בשר מבושל היטב בלבד. לא לאכול בשר נא או מוצרים שאינם מפוסטרים.

-          לאחר כל עיסוק (חיתוך,אריזה...)  בבשר נא, שטפי ידייך היטב וכן את כל הכלים הנלווים כגון: קרש חיתוך, סכין וכו'.

-          התרחקי ככל האפשר מארגז החול של חתולים.

-          ניקוי יום יומי של ארגז החול של החתול .תפקיד זה יהיה מוטל על  בני הבית ולא עלייך. אם אין ברירה ועלייך לעשות זאת – השתמשי בכפפות חד פעמיות ורחצי ידייך היטב מיד בסיום המשימה. 

-          גם אם ליטפת את החתול או נגעת בו, מיד אח"כ רחצי היטב ידיים במים וסבון.

-          אם את נוהגת לעבוד בגינה,לבשי כפפות ואח"כ רחצי ידייך.

קריאת תוצאות:

בדף תוצאות הבדיקה קרוב לוודאי שיצויינו נוגדני igg ונוגדני igm .

igg – מסמן על הידבקות ישנה של האם. תוצאה חיובית  (positive) היא תוצאה טובה מכיוון שאז הסיכוי להידבקות העובר הוא קטן ביותר.

igm – מסמן על הידבקות נוכחית של האם. תוצאה שלילית (negative) היא תוצאה טובה.

אם מגלים הדבקה בהריון – הטיפול שיינתן יהיה טיפול אנטיביוטי. הדבקה עוברית אפשר לגלות באמצעות דיקור מי שפיר או דיקור חבל הטבור. לעיתים גם בבדיקת אולטראסאונד ניתן לאתר פגיעה עוברית.

ההחלטה על המשך ההריון היא אישית ורצוי לדון על כך עם גורם רפואי.

*** לא חייבים לזרוק את גארפילד מהבית מיד עם כניסתך להריון.

   מודעות למחלה והקפדה על כללי המניעה ישמרו עליכן ועל תינוקכם בריאים ומאושרים.