בין אם את מסוג הנשים שחושבות שלהיות בהיריון זו חוויה מדהימה, ובין אם מסוג הנשים שלא מבינות נשים שאוהבות להיות בהיריון, על דבר אחת רובינו מסכימות, בעת ההיריון מוטלת עלינו אחריות לא קטנה. בזמן שאנו נושאות בגופנו את הפלא המדהים הזה שעדיין עובר, אנו גם נושאות על הכתפיים שלנו אחריות כבדת משקל – את הרצון להעניק את התנאים הטובים ביותר על מנת שהעובר יתפתח כהלכה, ופה יש משמעות רבה להתנהלות האישית, ועל כן בין אם משנים תזונה או נוטלים ויטמינים, יש מספר בדיקות שמוטב לעבור, וגם אם תחליטי שחלקן מיותרות, שווה להכיר את התמונה השלמה ורק לאחר מכן לקבל החלטה. להלן הבדיקות השונות:

 

 

ראשית מומלץ להגיע לרופא הנשים עד לשבוע 12. בעת הביקור הרופא עובר על מצב האישה, סוקר את התרופות שהאישה נוטלת ומנתח היסטוריה רפואית ומגוון סיטואציות שעשויות להשפיע על מהלך ההיריון. בנוסף, הרופא ימליץ על נטילת חומצה פולית, על בדיקות סקר גנטי, יבחן את גודל ומצב הרחם, את הדופק ואף יקבע את גיל ההריון. כמו כן, הרופא יפנה לערוך בדיקות דם, שתן, סוג דם ורמת נוגדנים. בהנחה והרופא אינו מתפקד כראוי כבר בשלב זה, ייתכן שבעת הצורך יתאפשר לתבוע אותו בגין רשלנות - רשלנות רפואית בהריון, ועל כך כדאי לקרוא בהרחבה ולהעמיק את הידע, על מנת להימנע ממקרים מצערים אלו.

 

 

בדיקה זו נהוג לבצע כבר בשבוע השישי להריון והיא מסייעת לוודא את תקינות כלי הדם בשליה, בעובר ובחבל הטבור. חשוב לדעת שאין מדובר בקרינה מייננת כך שלא נשקפת כל סכנה. את הבדיקה ניתן לעשות באופן בטני או נרתיקי, בהתאם לסיטואציה ולשלב ההריון. בדיקה זו אינה מצריכה שום הכנה מקדימה והיא בעיקר חשובה עבור נשים שאצלן המחזור אינו סדיר, נשים שעברו היריון חוץ רחמי, שעברו הפלות, או שטרם הכניסה להיריון נטלו גלולות, וזאת כי הבדיקה מסייעת לקבוע את גיל ההיריון ולוודא שהרחם במצב אידאלי.

 

 

בדיקת דנ"א עוברי אינה פולשנית ועל כן אינה מסוכנת. היא ידועה ברמת אמינות מאוד גבוהה והיא מספקת מידע אודות תקינות הרכב הכרומוזומים. הבדיקה יכולה לזהות היתכנות של מגוון תסמונות והיא נחשבת כאמינה. את הבדיקה ניתן לבצע משבוע 10 (ועד שבוע 26) והיא בעיקר מומלצת לנשים מעל גיל 35 ולנשים שעברו בדיקת אולטרה סאונד שהעלתה סימני שאלה. 

 

 

ציינו שהרופא מפנה לבצע בדיקת דם ואכן בדיקת דם עד שבוע 12 מסייעת לבחון נוכחות מזיקה של נוגדנים. כמו כן, ספירת דם מנטרת מצבי אנמיה או לחלופין מצבי פוליציטמיה. בנוסף, בדיקת השתן מאפשרת לעלות על קיומם של חיידקים ואף מסייעת לעקוב אחר מצב הכליה, קיומה של דלקת, זיהום והתייבשות. 

 

 

משבוע 11 ועד שבוע 13 מומלץ לעבור שקיפות עורפית. מדובר בבדיקת אולטרה סאונד עבור הערכה של תסמונת דאון. הבדיקה בטוחה ואינה פולשנית ובעיקר מומלצת עבור היריון מרובה עוברים. כאשר עוברים על הבדיקות, מוטב לשקלל אותן עם "בדיקת הסקר ביוכימי טרימסטר ראשון" שהאם עוברת, גם כן בין שבוע 11 ל13.

 

 

בדיקה נוספת לאיתור פגמים גנטיים. את הבדיקה עוברות נשים שהעוברים שלהן בעלי סבירות יחסית גבוהה ללקות במחלה תורשתית, נשים מעל גיל 35 ונשים שתוצאות הסקר הביוכימי ובדיקת השקיפות העורפית העלו ממצאים מחשידים. הבדיקה נעשית בין שבוע 11 ל13 ויחסית למי שפיר, בדיקה זו בעלת אחוזי סיכון יותר גבוהים.

 

בין שבוע 14 ל16 מבצעים סקירת מערכות מוקדמת. מדובר בבדיקת אולטרה סאונד שבאמצעותה עוברים על סך האיברים של העובר ומוודאים שאין מומים שדורשים בחינה נוספת. הבדיקה אינה מסוכנת והיא נעשית באופן בטני או נרתיקי. 

 

 

בדיקת סקר ביוכימי הנו בדיקת דם שמיועדת לאתר תסמונות גנטיות. את הבדיקה מבצעים בין השבועות 14 ל16. תוצאות הבדיקה מבוססות סטטיסטיקה ואינן נותנות מענה של 100%. בדיקה זו גם מכונה "תבחין משולש", וזאת כי היא משקללת את גיל האישה ההרה ביחד עם המרכיבים שמופרשים בדם בעת ההיריון.

 

 

מי שפיר מבצעים בין שבוע 16 ל20, בכדי לבחון ליקויים גנטיים ומגוון מומים. בדיקה זו אינה בגדר חובה, אלא נוהגים לבצעה כאשר יש ממצאים מדאיגים, כשיש לאישה בעיות משפחתיות תורשתיות שמעוררות סימני שאלה, או כאשר האישה מעל לגיל 35. מהלך הבדיקה כולל החדרה של מחט אל מי השפיר ויחסית היא נחשבת בדיקה בטוחה. אם בתום הבדיקה מופיעים סימנים זרים (כגון דימום נרתיקי, כאב בגב התחתון, צמרמורת, צירים וכדומה), צריך לפנות בהקדם לטיפול רפואי. 

 

 

בין שבוע 24 לשבוע 28 יש לעבור בדיקת העמסת סוכר. מדובר בבדיקה מתוקה, (מתוקה מדי) שבה בוחנים סוכרת היריון. לבדיקה זו מומלץ להביא לימון, וזאת כי היא מתבססת על שתייה של סוכר. כמו כן, בעת הצורך יש לעבור בדיקה נוספת - כאשר הממצאים בבדיקה הראשונית אינם תקינים, כשיש ריבוי של מי שפיר, כשאותה אישה הרה סבלה בעבר מסוכרת הריונית וכשהעובר יחסית גדול לגיל ההיריון.

 

 

בדיקת אולטרה סאונד מבוצעת בין השבועות 13 ל25. הבדיקה בוחנת את חדרי הלב, כלי הדם, קצב הלב וכדומה. אין מדובר בבדיקה שגרתית, אלא בכזו שמבצעים רק אם האישה סובלת בעצמה ממום בלב, אם במשפחה יש רקע למחלות לב, אם מדובר בנשים שחולות בסוכרת, אם האישה חלתה באדמת במהלך ההיריון, אם האישה צורכת אלכוהול או סמים וכדומה - בהתאם להפניה רפואית. 

 

 

 

הבדיקה מיועדת לעקוב אחר מצב העובר, כולל משקל ומיקום השליה. בין היתר גם נבחן מצב מי השפיר, מצב השליה ותנוחת העובר.

 

 

מדובר בבדיקה פשוטה בה נוטלים דגימה מהנרתיק ומפי הטבעת, וזאת בכדי לבחון האם קיים חיידק המכונה GBS. בהנחה והחיידק מתגלה, נהוג במהלך הלידה לקבל עירוי אנטיביוטי. הבדיקה אינה בדיקת חובה והיא מתבצעת רק כאשר ישנה הנחייה רפואית, ולו כי חלה ירידת מים לא צפויה. 

 

 

כאשר ההריון ממשיך לאחר תאריך הלידה, נכנסים למצב שמוגדר "הריון עודף", מצב שעשוי להערים קשיים וסיבוכים. אי לכך מוטב לעבור מוניטור לצד בדיקת אולטרה סאונד - אחת ליומיים שלושה עד למועד הלידה. בנוסף, נהוג להמשיך לעקוב אחר המדדים ולעקוב אחר מצב הרחם, ולו בכדי לבחון מצב של פתיחה או מחיקה.

 

 

לא מעט בדיקות, אך כיוון שהן פזורות לאורך 9 חודשים, לפחות יש מה לעשות בזמן הציפייה. רק בריאות ושיהיה בשעה טובה!