האולטרה סאונד הוא המכשיר שבעזרתו תקבלו דרישת שלום ראשונה ממי שבעוד כמה חודשים יהפוך או תהפוך לחלק מהמשפחה. בדיקת האולטרה סאונד (הבדיקה העל- שמעית) מבוססת על גלי קול בעלי תדר גבוה שאינו נקלט על ידי האוזן האנושית.

 מאת: פרופ' ישראל מייזנר באדיבות שירותי בריאות כללית

בעזרת האולטרה סאונד, תוכלי לראות את היצור הקטן מפהק, שולח כפות ידיים ומתהפך. אפשר גם לזהות אם מדובר בגברת או אדון, אבל בעיקר אפשר לוודא שהכל תקין.

 

האולטרה סאונד הוא המכשיר שבעזרתו תקבלו דרישת שלום ראשונה ממי שבעוד כמה חודשים יהפוך או תהפוך לחלק מהמשפחה. בדיקת האולטרה סאונד (הבדיקה העל- שמעית) מבוססת על גלי קול בעלי תדר גבוה שאינו נקלט על ידי האוזן האנושית.

 

איך אולטרה סאונד פועל

גלי הקול משודרים לעבר אברי הגוף, נבלעים בחלקם ומוחזרים בחלקם לעבר המשדר. הגלים המוחזרים מתורגמים לתמונה נעה בזמן אמיתי הנצפית על מסך המכשיר. מידת הקליטה והחזרה משתנה מאיבר לאיבר ומרקמה לרקמה, ותמונת המסך מאופיינת על ידי שלושה סוגי גוונים: אזורים לבנים בוהקים המייצגים איברים גרמיים - עצמות השלד והגולגולת של העובר שאינן חדירות לגלי הקול, ולכן הן מחזירות הדים לבנים. אזורים כהים או שחורים המייצגים איברים המכילים נוזל כמו מי שפיר, שלפוחית שתן או קיבה עוברית - כאן גלי הקול נבלעים ואינם מוחזרים כלל על ידי הנוזל. אזורים בגוונים שונים של צבע אפור - מייצגים איברים שונים ורקמות רכות, ומידת הצבע האפור נקבעת על ידי צפיפות הרקמה. מכשיר האולטרה סאונד מורכב ממחשב מרכזי המעבד את הנתונים ומציגם על צג המכשיר (מוניטור), וממתמרים, יחידות השידור והקליטה של גלי הקול. המתמרים הם משני סוגים: מתמר לבדיקה בטנית, ומתמר לבדיקה נרתיקית. במתמר הנרתיקי ניתן לקבל תמונות מאיברים הנמצאים בטווח קרוב אליו וברזולוציה גבוהה. לעומת זאת, במתמר הבטני שתדירותו מאפשרת חדירה לעומקים גדולים יותר, איכות התמונה יורדת עם העלייה בעומק.

 

היסטוריית האולטרה סאונד

השימוש בעל-שמע במיילדות קיים מעל 25 שנים. הידע המצטבר על הבדיקות והמכשור בנשים הרות, ובניסיונות בחיות מעבדה, מראה כי הבדיקה נטולת סיכון או תופעות לוואי. אולם אין בכך כדי לשלול לחלוטין גילויו והתבררותו של סיכון כזה בעתיד. נכון להיום, הרווח והתועלת עולים לאין ערוך על החשש והסיכון.

במהלך ההריון עוברות הנשים מספר בדיקות אולטרה סאונד. הבדיקות מבוצעות לצרכים רפואיים בלבד, ומטרתן להעריך את גיל ההריון ולזהות מספר עוברים, למדוד את העובר ולנטר את גדילתו, להעריך את מצב השלייה וכמות מי השפיר, לאתר מומים מולדים בעובר, להעריך את תפקוד העובר ברחם, ולסייע בפעולות פולשניות לחלל הרחם.

 

שגרת בדיקות האולטרה סאונד

בדיקה בשליש הראשון של ההריון - מטרתה לזהות את חיותו של העובר (דופק), למדוד אותו, ולקבוע את גיל ההריון המדויק. בבדיקה זו ניתן לאתר הריון מרובה עוברים. הבדיקה נערכת בדרך כלל בין השבוע השביעי לשבוע העשירי להריון.

בדיקת שקיפות עורפית - מטרתה לזהות עוברים בסיכון יתר לתסמונת דאון. הבדיקה נערכת בין השבועות 14-11 בלבד.

 

בדיקת סקירת מערכות מוקדמת - בשבועות 16-14 להריון ומטרתה לאתר מומים מולדים בעובר, הניתנים לצפייה בשלב זה. המומים המזוהים הנם במערכות שונות של העובר, וזיהויים מאפשר קבלת החלטות לגבי ניהול ההריון בהמשך. הבדיקה מתבצעת על פי רוב דרך הנרתיק, והדמיית העובר בטכניקה נרתיקית ברורה להפליא.

 

סקירת מערכות מאוחרת (מורחבת, מכוונת) - מבוצעת בין השבועות 24-20 להריון, ומטרתה זהה לבדיקה המוקדמת. הבדיקה יכולה לאתר מומים שלעתים אי אפשר לראות בסקירה המוקדמת. שתי סקירות המערכות משלימות האחת את השנייה ואינן מחליפות אחת את רעותה.

 

 

בדיקת הערכת גדילה ומשקל - מתבצעת בין השבועות 30-33. בבדיקה זו מעריכים את גדילת העובר ומשקלו, וכן מתייחסים לפעילות העובר ברחם כמו לתנועותיו, ולתנועות הנשימה שלו. מתבצעת גם הערכה של נפח מי השפיר.

 

סקירת המערכות מאפשרת צפייה באיבריו השונים של העובר. מטרתה לזהות את תקינותם של האברים ולשלול מומים מולדים או הפרעות התפתחותיות. הבדיקה נערכת בצורה סיסטמטית בה נצפים האברים לפי מערכות: מערכת העצבים, מערכת השלד, מערכת השתן, מערכת העיכול, לב וכלי דם וכד`. את האברים הנצפים מסמנים בטופס בדיקה יעודי.

 

בבדיקה, הנערכת על ידי רופא שהוסמך לכך, עוברים לפי מערכות על כל האברים, אחד לאחד, כמו ברשימת מכולת. הבדיקה אורכת בממצוע בין 20 40-ל דקות . היה והתגלה חשד למום בעובר, יש לדון בצוות רב-תחומי הכולל רופאי תינוקות, רופאי נשים, מומחים בתחום המום שהתגלה, וגנטיקאים. אין ספק כי משנתגלה מום בעובר, יש צורך לערב גם עובדת סוציאלית לטיפול בהיבט הנפשי של הבעיה בבני הזוג.

 

חלק מן המומים ניתן לתיקון לאחר הלידה, ובחלקם אופציה של הפסקת הריון נלקחת אף היא בחשבון. לעיתים, במהלך הבדיקה, מתגלים סמנים לבעיות כרומוזומליות.

ממצאים כאלו, יכולים לדרבן את בני הזוג לביצוע דיקור מי שפיר לשלילת בעיות כמו למשל, תסמונת דאון.

 

הכותב הוא מנהל יחידת אולטרה סאונד במרכז הרפואי רבין מקבוצת שירותי בריאות כללית