11 לידות, 11  תינוקות, 11 שיבות הביתה עם תינוק קטן שפתאום מארגן את כל הבית  לפי צרכיו. הייתי צריכה לדעת בעל פה מה הולך לקרות ולהיות מוכנה  מראש לכל תרחיש, אבל בפועל — בכל פעם נדהמתי מחדש: איך יכול  להיות ששכחתי איך זה?

מאת: מלי גרין. פרק מתוך הספר "מילים מהבטן המדריך האופטימי להריון ולידה"

לפני כמה חודשים, כשגלגלו אותי למחלקת יולדות בפעם  האחת־עשרה, כבר הייתי מוכנה. הפעם כתבתי את כל הדברים האלה,  שהספקתי לשכוח בין לידה ללידה.

 

מלא וגדוש

כולם מדברים על ה"בייבי בלוז" של היום השלישי אחרי הלידה (אגב,  קיסריות — לכן זה כנראה יקרה ביום הרביעי. למה? לא יודעת, אבל  ככה זה קורה), אבל שוכחים מאירוע נוסף ומכביד לא פחות: גודש  החלב. תתכונני: רוב הסיכויים שביום השלישי תעמדי בפני 24 שעות  מכאיבות ומעצבנות של גודש נוראי. יש נשים שאצלן זה מופיע שבוע או  שבועיים אחרי הלידה, אבל אצל הרוב זה קורה ביום השלישי.

האחיות יגידו לך לשים עלי כרוב ולהיניק. אבל כשהגודש בעיצומו,  גם גן כרוב שלם לא תמיד יועיל, ובמצב כזה קשה מאוד להיניק, מאחר  שקשה אפילו להחזיק את התינוק.

 

מה עושים?

1. באותן 24 שעות תזיני את התינוק מבקבוק שאוב או עם תחליף חלב.  לא נורא, הוא ינק ממך אחרי הלידה וביומיים הראשונים ויינק גם  מחר.

2. שבי במקלחת עם זרם של מים חמים. אמנם זה עוזר רק לכמה דקות,  אבל זה שווה את תחושת ההקלה הברוכה.

3. קחי אופטלגין.

4. זכרי שזה נמשך רק 24 שעות, באחריות! מחר תקומי רעננה, שמחה  וללא גודש מציק.

 

אמא עייפה עכשיו

את מותשת. כל גופך רועד מחולשה. את אוהבת אהבת נפש את היצור  הזעיר שילדת ורוצה אותו צמוד אלייך בכל שעה. אבל את גם עייפה כל  כך ומשוועת לשינה, והנה הוא שוב רוצה לינוק, ואת רק רוצה לישון.

 

מה עושים?

אל תחששי לבקש מהאחיות בתינוקייה שמדי פעם יזינו את התינוק  מבקבוק, כדי שתוכלי לחטוף תנומה של שעה. זה לא מוריד מערכך  כאמא טובה, להפך: זה מוסיף לערכך כאם אחראית, רגועה ורציונלית,  שיודעת שכדי להיות בריאה וזמינה לתינוקה, היא צריכה לשמור על  כוחותיה. אל תשכחי שלצד התואר החדש שלך כ"אמא", את גם אישה  שעברה מסע רציני וכל הגוף שלה מפורק. תני למבטים המוכיחים  ולביקורת לחלוף ליד אוזנייך.

כשיעברו הימים הראשונים ואת תתחזקי — תוכלי להראות לכל  העולם ואחותו (שעובדת בבית החולים) שאת היא ה־אם ה־מדהימה!

 

מידות טובות

בלידות הראשונות הבאתי איתי בתיק הלידה המפורסם גם בגדים ל"יום  שאחרי". אלה התאפיינו בשתי תכונות: הם היו מתקופת התיכון, ובמידות  קטנות עד אפסיות.

לתומי הנחתי שאחרי שהתינוק יֵצא, הבטן תחזור לעצמה באחת,  עצמות האגן יזנקו למקומן הטבעי ואני אתכווץ בעשרה קילו ובשלוש  מידות. לא ככה?

בנות, לא! לרחם לוקח 8-6 שבועות להתכווץ לממדיו המקוריים, כך  שתשכחו מבטן שטוחה אחרי הלידה. תשכחו גם מזה שכל המשקל  שהעליתן בהיריון הלך לירכיו המרופדות של התינוק. לפחות חלק  מהמשקל הזה הלך גם לירכיים המרופדות שלכן.

 

מה עושים?

הביאו ל"יום שאחרי" את בגדי ההיריון מהחודש החמישי. יהיה לכן נוח,  ואפילו תרגישו רזות במיוחד בהשוואה לאיך שהרגשתן רק כמה ימים  קודם, כשעוד הייתן בהיריון.

ואל דאגה! בתוך כמה שבועות תגלו שהשלתן עוד כמה קילוגרמים  של נוזלים שיצאו. את מה שיישאר תצטרכו להוריד בכוח הדיאטה, אין  ברירה.

 

עידן הברזל

תופעה נפוצה אחרי לידה היא לגלות שרמת הברזל שלך ירדה פלאים.  למעשה, לא תמיד נראה שיש לך ברזל בגוף. בבית החולים עטים עלייך  עם תפריטים עשירים בברזל, ובבית המרקחת מעמיסים עלייך תכשירים  וסירופים טבעיים, שמתהדרים בכך ש"אינם גורמים לתופעות לוואי  בדרכי העיכול",ובמילים אחרות: עצירות. אז לאכול הרבה חסה או  לשתות ליטר סירופ טבעי?

 

מה עושים?

תזונה נכונה היא תמיד חשובה, אבל כשרמת הברזל נמוכה מאוד, אין בכך  די וגם אין לך זמן לחכות שהתזונה תשפיע. את צריכה להיות בריאה  ורעננה כמה שיותר מהר. מסיבה זאת, כדאי לוותר גם על הסירופים  והשיקויים הטבעיים. לא לכולן הם עוזרים והם גם עולים הון תועפות. 

אז בקשי מהרופא בבית החולים מרשם וקני את כדורי הברזל  הפשוטים, הטובים והזולים. כשאת קונה אותם, אל תשכחי לבקש  מהרוקחת גם נרות גליצרין, להקלה על "תופעות הלוואי בדרכי העיכול". 

 

מצב רוח נדנדה

את פתאום מרגישה כמו ברכבת הרים: רגע אחד מרחפת מאושר, רגע שני  צוללת לתהומות של חולשה, חוסר אונים וייאוש. את מרגישה מבוהלת  מול היצור הקטן שילדת — איך תטפלי בו? איך תסתדרי? ומה יהיה על  היחסים עם הבעל? את רוצה לבכות ולצעוק, ולא מבינה: כל עניין מצבי  הרוח שייך להיריון, לא?

אז נכון, ההיריון עבר, אבל ההורמונים נשארו גם נשארו. ואם לא די  בעייפות ובתחושת הלחץ הטבעית של המצב, באים ההורמונים ומגבירים  במומחיות כל תחושה למקסימום האפשרי.

 

מה עושים?

1. מבינים שזה לגיטימי ונורמלי. אין מה לרוץ לפסיכולוג כי את עדיין  לא מרגישה רגש אמהי. איך בדיוק את רוצה לחוש רגשות אהבה  מתפרצים, כשכל הגוף שלך דולף ומזיע וכולך מפורקת וכואבת?  הרגש האמהי בוא יבוא, ואת תאהבי את התינוק שלך יותר מכל דבר  אחר בעולם. באחריות.

2. עושים הנחות. אין לך כוח ואת רוצה להיות לבד? נתקי את הטלפון  ובקשי מבעלך לדחות את הביקורים של החברים והקרובים עד  שירווח לך. את לא צריכה להתחשב באף אחד אחר עכשיו, חוץ  מאשר בעצמך ובתינוק. הביקורים יחכו.

3. זוכרים שמשפחה היא כמו פאזל. כשתינוק נולד, צריך להרכיב את  הפאזל מחדש. נכון שזה תמיד לוקח זמן? אז גם עכשיו קחי את הזמן,  ותזכרי: בסופו של דבר את תרכיבי את התמונה המושלמת.

4. מצטיידים בסבלנות. רק עכשיו ילדת, הכל עוד טרי וחדש ומסחרר.  קחי אוויר, נשמי עמוק וזכרי: זוהי רק תחילת הדרך, וכדרכן של  התחלות ודרכים חדשות היא יכולה להיראות מפחידה. גם ההרגשה  הזאת תחלוף בתוך זמן קצר.

 

גם אם כולם מסביב יטיפו לך "איך את מתנהגת? העיקר שהתינוק  בריא", תזכרי שמותר לך:?

1.         להרגיש מנותקת.

2.         להרגיש מדוכאת.

3.         להרגיש בודדה ושלא מבינים אותך.

4.         להרגיש רע בגלל עודף המשקל.

5.         לרצות להיות לבד.

6.         לרצות לישון 24 שעות בלי הפסקה.

7.         לבכות.

 

וזה בסדר גמור, כי התחנה הבאה היא להרגיש פתאום אושר אמיתי  עצום שמציף לך את כל הגוף, ובבת אחת להתעורר לחיים. וכל זה  קרה כי הרשית לעצמך לכמה שעות או ימים להיות אַת ולפרוק את  מה שהרגשת. עכשיו את רעננה וזכה ומוכנה להתחיל בחייך  החדשים.

 

כשה"בייבי בלוז" נמשך: דיכאון אחרי לידה

לא באנו לדכא אותך, אבל יש דברים שצריך לדעת. תוגת ה"בייבי בלוז"  נמשכת כשלושה ימים ועד שישה שבועות לאחר הלידה. מאחר שיולדת  משתחררת בדרך כלל מבית החולים אחרי 48 שעות, לצוות הרפואי אין  דרך לדעת אם הבייבי בלוז הפך לדיכאון אחרי לידה. מה גם שלעתים  הדיכאון מופיע לאחר כמה שבועות או חודשים. לכן, מי שיכול לזהות את  הסימפטומים הם את ובני המשפחה. כדאי וחשוב לדעת שאבחון מוקדם  מגביר את הסיכויים לטיפול אופטימלי.

 

הסימפטומים:

1.         תחושת חוסר אונים וביטחון עצמי ירוד של היולדת, שמרגישה  שאינה מסוגלת להתמודד עם הטיפול בתינוק.

2.         חוסר עניין של האם בתינוק עד כדי ניתוק.

3.         התקפי חרדה הקשורים בפחד ממוות או בטיפול בתינוק.

4.         הפרעה כפייתית (למשל — ניקיון מוגזם וסטריליזציה מוחלטת  של סביבת התינוק(.

5.         קשיי נשימה, סחרחורות, מחשבות טורדניות.

6.         חרדה מפני ביצוע פעולות יומיומיות כמו בישול או קניות.

7.         מצב רוח ירוד ואובדן עניין בפעילויות שקודם לכן היו מהנות.

8.         עייפות מתמשכת וקשיי שינה.

9.         שינויים בתיאבון.

10.        תחושות אשמה, חידלון וחוסר ערך עצמי.

 

הטיפול בדיכאון אחרי לידה אינו שונה מהטיפול בסוגים אחרים של  דיכאון. לרוב נעשה שימוש משולב בתרופות נוגדות דיכאון ובטיפול  רגשי או התנהגותי. הפסיכולוגיה מציעה את הפסיכותרפיה על שלל  עזריה, בתרפיה דרך שיטות שונות ובשילוב ביניהן.