הילדים שלכם כבר הפסיקו להתרגש מעונשים? הנה מספר עצות שימושיות להגיע אל ליבם בדרכי נועם.

מאת: מרגלית ונטורה, בת 34, אם לשלושה, עורכת תוכן בערוץ הקבלה – אפיק 66 בYES

סטודיו 2P

אחד הכלים המיידים להשתיק סערות בבית הוא השימוש במילה "עונש". כשבני הבכור הטיח לעברי בפעם הראשונה את התשובה : "מה אכפת לי?!", בתגובה לכך שלא ארשה לו לצפות בטלוויזיה אם ימשיך להכות את אחיו הקטן, הבנתי מיד שמשהו בדרך שלי לא עובד טוב. היה לי ברור לגמרי, שהתנהגויות של אלימות, זלזול וחוסר הקשבה מצד הילדים, צריך למנוע ולפתור, אך לא ממש ידעתי מהי הדרך היעילה ביותר. 

למעשה, כול אדם גדול כקטן חש מושפל ומתקומם במידה כלשהי, כאשר פונים אליו בלשון מאיימת. אך העניין מסתבך יותר כאשר נוצר ריחוק רגשי בין ההורים לילדים ובין בני המשפחה.  לדוגמא: ברגע שהילד מקבל עונש בגלל שהכה את אחיו הצעיר, הוא מיד מרגיש טינה כלפי הוריו. מנקודת מבטו, ההורים כלל לא מבינים אותו ואת הסיבה האמיתית לרגשותיו.

גם אם תנסו את הדרך ההפוכה שבה אתם מעודדים את התנהגות רצויה במתן פרסים ומתנות, תגלו עד מהרה, שטכניקת "המקל והגזר", מכוונת את תשומת הלב של ילדכם למטרה אחת ויחידה שהיא, הפרס, או לחלופין, העונש. ומיותר לומר, שבמצב כזה לא מעניין את הילד שלכם לאן אתם חותרים, ומובן שלא יכולה להתפתח בו נקודת רצון או יכולת אמיתית, לשפר את מעשיו. 

נקודת התייחסות מיוחדת מציעה חוכמת הקבלה שקובעת כי האדם הוא היחיד בכול מערכת הטבע שחש רגשות של בושה וכבוד עצמי. על כן, כאשר אנו שואפים לפתח בילד נטייה שתוביל אותו להעריך התנהגויות רצויות של עזרה הדדית, שיתוף פעולה, התחשבות וכו'. עלינו תמיד להקפיד ולפנות אל נקודת הכבוד העצמי שלו, ולנסות לפתח ולעורר אותה. לפניכם מספר כללים שימושיים:

 1. הכרת מטרת החיים – נסו להסביר לילדים שכולנו נולדנו עם טבע שדוחף אותנו להשיג הנאה ותענוג לעצמנו, גם אם זה בא על חשבון האחרים. אך כיוון שבדרך זו אנו מתרחקים זה מזה ורק מפסידים, עלינו לנסות ולהגיע להנאה האמיתית שביחסי אהבה הדדיים.

2. קרוב הלבבות – בכדי לגרום לילדים להיפתח אליכם ולהרגיש כי אתם בעדם, אל תפחדו לחשוף את חולשותיכם. הראו לילדים שגם לכם קשה לעתים להתגבר על אותו רצון אגואיסטי שמקנן בליבכם, ולכן גם אתם לעתים נכשלים ונוהגים בצורה לא ראויה.

בדרך זו, הילד יגלה שהוא לא לבד במערכה, ויראה שכמו אצל הגדולים גם הוא צריך להתמודד מול רצונותיו.

3. שמירה על הכבוד העצמי – כאשר אתם מגנים התנהגות מסוימת אצל הילד, חשוב שתעשו הפרדה בין הדחפים הטבעיים של הילד, לבין "האני" שלו.  הילד צריך להרגיש שאינכם שופטים אותו, אלא מביעים סלידה מההתנהגות שלו בלבד.

4. ללא כפיה – כל הטבע מתקיים ומנוהל רק על פי חוקים של אהבה ונתינה. ולכן, שינוי אמיתי אף פעם לא נעשה בכוח, אלא רק על ידי פיתוח הבנה טבעית בחשיבות של חיי אהבה הדדית.

5. גבולות והגבלות – כשאתם נאלצים להגביל את הילדים, הקפידו להסביר להם תמיד את הסיבה לכך. הסבירו להם שגם אתם וגם הם נמצאים בתוך מערכת הטבע. במערכת הזו ישנם חוקים והגבלות בכל מיני רמות ואופנים, שמטרתם תמיד לקדם אותנו לתכלית מסוימת.

6. סיבה ותוצאה – עונשים בדרך כלל ניתנים בצורה שרירותית, לפי ראות עיניו של כול הורה. ברוב המקרים, אין כלל קשר בין ההתנהגות של הילד לבין העונש שקיבל. במצב כזה, הילד לא יכול להפיק לקחים אמיתיים לחיים, והוא נותר עם תחושת השפלה וכאב בלבד. לכן, הקפידו להראות לילדים כיצד הם נפגעים ביחס ישיר לפי הפעולות שלהם בצורה של סיבה ותוצאה. לדוגמא, אם אני אתנהג לא יפה כלפי החברים, התוצאה תהיה שהחברים לא ירצו לשחק איתו יותר. אך אם אשתדל להיות קשוב לרגשות ולרצונות שלהם, אהיה אהוב על כולם.

7. חנוך לנער על פי דרכו – את הדרך אל ליבם של הילדים ניתן לסלול בדרך חיובית בלבד, לכן עדיף שלא להתעמת עם הילדים ברגעים של כעס, ולחכות לזמן הנוח ביותר להעברת המסרים החינוכיים. הדרך המומלצת ביותר אל ליבם של הילדים היא על ידי מתן דוגמאות חיות וממשיות, בצורה של סיפורים, שירים, הצגות וכו'. שמסבירות להם בצורה קלה ומשעשעת על המקור להתנהגותם ועל הדרך לשנות אותה.

בהצלחה!